נקמת הטרקטור הוקמה בשנת 1988 לאחר שבללי, ששב שנתיים קודם מברלין לארץ, החליט לקבץ סביבו כמה מחברי נעוריו ולהקים להקה חדשה. את הקלידן אילן גרין הוא הכיר בתיכון אורט טכניקום בגבעתיים, ועם הגיטריסט אופיר לייבוביץ' ניגן בלהקת נוער תל אביבית בשם מודוס ויוונדי. לאחר שצירפו אל השלישייה גם את המתופף דני מקוב, ששב מאנגליה בשנת 1989, החלה הלהקה לנסות לעניין גם את חברות תקליטים במוזיקה שלהם. לאחר שנדחתה על ידי מספר חברות תקליטים הוחתמה הלהקה על ידי ניצן זעירא בחברת "נענע דיסק". נקמת הטרקטור הייתה הלהקה הראשונה שהוחתמה בחברה של זעירא[1]. אלבום הבכורה, "נקמת הטרקטור", יצא במאי 1990. הוא הופק על ידי ברי סחרוף וכלל מספר להיטים שהבולטים שבהם הם "משחק של דמעות", "אדון הסליחות", המבוסס על ניגון יהודי ספרדי ו"עפיפונים" - גרסת כיסוי עברית לשיר שנכתב על ידי האל האקאדיי ולי פוקריס ובוצע במקור על ידי להקת "Simon Dupree and the Big Sound" (אנ'). תוך כדי העבודה על האלבום החלה הלהקה בקריירה מקבילה של כתיבת מוזיקה להפקות מחול והופיעה עם להקת "בת-שבע" בישראל ומחוץ לה במסגרת המופע "קיר", שזכה להצלחה גדולה.
ב-1992 יצא אלבומם השני, "קיר", בשיתוף עם אוהד נהרין, אשר לא נחל הצלחה רבה.
בהמשך השנה יצא אלבומה השלישי של נקמת הטרקטור, "זכות הצעקה", שכלל את הלהיטים "ג'ונגל פיתוח" ו"היא"[2]. באותה השנה הקליטה הלהקה את השיר "אופניים וספר" עבור אופרת הרוק הגנוזה של הלל מיטלפונקט, "סאמארה". השיר נכלל באלבום הרביעי מ-1995, "ארונות מטבח". האלבום לווה באלבום ההופעה האקוסטי "מטבח אקוסטי" מ-1996 שכלל שירים משלושת האלבומים (פרט ל"קיר"). המופע זכה להצלחה רבה ולביקורות טובות והלהקה המשיכה להופיע במתכונת זו במשך שנים רבות לאחר מכן.
ב-1999 יצא האלבום "טעות של הירח", המהווה שילוב של שני סוגי המוזיקה בהם עוסקת הלהקה. הוא כולל בין השאר מוזיקה מתוך הפקת המחזה "אותלו" של הבמאי יוסי פולק שיצרה הלהקה שנתיים קודם לכן.
ב-2003 יצא אלבום הרוק "לאן הולכים פתאום כולם" שזכה לביקורות משבחות וכלל את הלהיט "מסכים שטוחים". באותה השנה הגיע "מטבח אקוסטי" למעמד של אלבום זהב.
ב־2004 עזב גרין את הלהקה לאחר 15 שנות פעילות, ויצא לדרך עצמאית.
ביולי 2011, לאחר שמונה שנים ללא הוצאת אלבום, הוציאה הלהקה את "נשאר רק לרוץ", סינגל ראשון מתוך אלבום שנשא את אותו שם[3]. בספטמבר של אותה שנה יצא האלבום "נשאר רק לרוץ", ובו שירים חדשים לצד גרסאות חדשות לשירים מהעבר, ביניהם "ג'ונגל פיתוח", "מתנתקת" ו"כנפיים שבורות" (בביצוע של יסמין אבן כזמרת אורחת).
ביוני 2013 הוציאה הלהקה סינגל ראשון "אד אן (בגלות)" מתוך האלבום "מה לאהובי", אלבומה התשיעי של הלהקה, שכולו לחנים לכתביו של משורר ימי הביניים רבי משה אבן עזרא. את מרבית הלחנים כתב בללי, למעט שניים - האחד בעל לחן עממי, והשני, "דדי יפת תואר", שהולחן על ידי רועי ירקוני[4]. ביולי של אותה שנה יצא לאור הסינגל השני מתוך האלבום, "שתה אחי", בהשתתפות יורם חזן, סולן להקת "כנסיית השכל". באוגוסט של אותה שנה יצא האלבום באופן רשמי תחת הלייבל "אנובה מיוזיק". אבי בללי, סולן הלהקה, אמר כי "האלבום הזה הוא מעגל שנסגר אחרי עשרים וחמש שנות פעילות של "נקמת הטרקטור", הפעם בחרנו לקחת את הנגיעה שלנו לתרבות היהודית הספרדית לכדי אלבום שלם"[5]. גם באלבום זה העניקו "נקמת הטרקטור" פרשנות מוזיקלית עכשווית לטקסטים קלאסיים מן המקורות. הלהקה חזרה אל השירה היהודית העתיקה של המשורר, שאחראי על אחד המפגשים הראשונים שלהם עם שיריו ("אל נורא עלילה"). אל הפיוטים של אבן עזרא הגיע בללי ב-2009, בעת שהתאבל על מות אביו. הוא העמיק בטקסטים שעוסקים בסליחה, אהבה, געגועים וחשבון נפש - והלחין אותם[6]. באלבום "מה לאהובי" לוקחים חלק גם שלמה בר בשיר "קסטיליה", איתמר דוארי על כלי הקשה ואליהו דגמי שמנגן בעוד. האלבום יצא במארז מהודר המכיל קלפים ועליהם מילות השירים, כמו כן, יצא בפורמט דיגיטלי.
