נציבות הרייך בלגיה וצפון צרפת
Reichskommissariat
Belgien-Nordfrankreich |
|
|
ממשל |
---|
ראש המדינה |
רייכסקומיסאר |
---|
|
יוזף גרוהה |
---|
שפה נפוצה |
גרמנית |
---|
עיר בירה |
בריסל |
---|
גאוגרפיה |
---|
יבשת |
אירופה |
---|
היסטוריה |
---|
הקמה |
|
---|
תאריך הקמה |
13 ביולי 1944 |
---|
פירוק |
|
---|
סיפוח לגרמניה |
15 בדצמבר 1944 |
---|
ישות קודמת |
Military Administration in Belgium and Northern France |
---|
ישות יורשת |
District of Brussels, Reichsgau Wallonien, Reichsgau Flandern |
---|
שליטים בולטים |
יוזף גרו |
---|
כלכלה |
---|
מטבע |
פרנק בלגי |
---|
|
נציבות הרייך בלגיה וצפון צרפת (בגרמנית: Reichskommissariat Belgien-Nordfrankreich) היה שמו הגרמני של הממשל האזרחי הנאצי בבלגיה ובאזורים הצפוניים של צרפת הכבושה, שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה.
היסטוריה
לאחר תום המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, בלגיה הושמה תחילה תחת ממשל צבאי "זמני" וזאת למרות דרישות של פלגים רדיקליים יותר בגרמניה הנאצית, כמו אנשי האס אס שדרשו להקים ממשלה אזרחית נאצית נוספת (כמו נציבות הרייך נורווגיה (אנ') ונציבות הרייך הולנד (אנ')). ביוני צירפו הנאצים לשטחי הציבות את נור-פה דה קאלה, בטענה כי מדובר בחלק מפלנדריה הצרפתית שהייתה שייכת לגרמנים.
למרות רצונם של אנסי האס אס, הוחלט שיום אחד יש להטמיע את כל האזור ברייך השלישי ולחלקו לשלושה רייכסגאו חדשים של רייך גרמני רבתי: פלנדריה ובראבנט לשטחים הפלמיים וולוניה. עבור החלקים הוולונים. ב-13 ביולי 1944 הוקם נציבות הרייך בלגיה-נורדפרנקרייך, כ"נציבות רייך" שאמנם לא מסופחת לגרמניה באופן מלא, אך תחת ממשל אזרחי גרמני.
לפני נציבות הרייך בבלגיה וצפון צרפת האזור היה תחת כיבוש צבאי נאצי (אנ') כבר מ-1940 ועד ההחלטה להקים את הנציבות ביולי 1944. השטח עליו שלטה הנציבות שוחרר ברובו על ידי בעלות הברית בספטמבר 1944, בעקבות הפלישה לנורמנדי, כך שאורך חייה של הנציבות הייתה קצרה, לאחר שבעלות הברית שחררו את מרבית האזור שעליו שלטה הנציבות. על אף אי-שליטה במרבית שטחי הנציבות באותה עת, גרמניה סיפחה לעצמה באופן מלא את שטחי הנציבות בדצמבר 1944.
תוכניות עתידיות
למרות שרוב בלגיה וצפון צרפת כבר לא היו בשליטה גרמנית דה-פקטו בסוף ספטמבר 1944, הגרמנים ומשתפי הפעולה שלהם (פלמים, וולונים וצרפתים פשיסטים) תכננו לחלק את הנציבות לשלושה גאולייטים: רייכסגאו פלנדריה, רייכסגאו ולוניה ומחוז בריסל או עיר חופשית אחרת, שהיו אמורים להיות מסופחים לגרמניה הנאצית באופן מלא[1].
בדצמבר 1944, מינה שר החוץ הגרמני יואכים פון ריבנטרופ את ראש המפלגה הרקסיסטית ומפקד הלגיון הוולוני, לאון דגרל ל"ראש ועדת השחרור הוולונית", ולאחר מכן מינה את יף ואן דה וילה ל"ראש ועדת השחרור הפלמית", כאשר הצבא הגרמני פתח במתקפת הארדנים ב-16 בדצמבר 1944, התחדשו התקוות של משתפי הפעולה הנאצים למימוש התוכניות הנאציות לנציבות הרייך.
בינואר 1945 ניהל ואן דה וייל משא ומתן עם נציג משרד החוץ הנאצי על הקמה עתידית מדינות נפרדות לפלנדריה ולולוניה ולא מאוחדות כמו בעבר והתקעש שלא משנה מה תהיה הרמה של משטרי הבובות העצמאים שיוקמו באזור האיחוד הלא טבעי' של הפלמים והוולונים יופסק.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Lipgens, Walter. Documents on the History of European integration: Volume 1 – Continental Plans for European Integration 1939–1945, p. 45. Walter de Gruyter & Co., 1974.