הרב נפתלי דוקטורוביץ (תרי"ז 1857 – י"א ניסן תר"פ 1920), הידוע בשם נפתלי חנהל'ס, היה שד"ר, מוהל, נציג הציבור, ופעיל למען קהילת צפת והמושבות בגליל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.[1]
ביוגרפיה
נפתלי חנהל'ס נולד בעיירה בוהופול, בפלך פודוליה של האימפריה הרוסית (כיום שטח העיירה הוא שכונה בעיר פרבומייסק במחוז מיקולאייב של אוקראינה}, לאביו רבי שאול שלום הלוי, מצאצאי רבי דוד הלוי סג"ל בעל ה"טורי זהב", ולאימו חנה, בת רבי אברהם קלונימוס קלמן ורבקה, (המכונה "ריב'לע"). רבקה היא בתם של רבי יצחק דרוביצ'ער ממעז׳יבוז׳ בנו של רבי יוסף מייסד שושלת יאמפאלא בנו בכורו של המגיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, מראשי תנועת החסידות, ושל אשתו חנה, בתו הבכירה של רבי ברוך ממז'יבוז בנה של אדל בתו של רבי ישראל בעל שם טוב, אבי תנועת החסידות.[2]
בשנת 1868 נאלצה משפחתו לברוח מרוסיה והגיעה לירושלים. לאחר פטירת האב עברה המשפחה להתגורר בצפת. אמו חנה הייתה ידועה בנדבנותה הגדולה ובמעשי חסד, מכאן שמו נודע כנפתלי חנהל'ס (של חנה). השם חנהל'ס אומץ כשם המשפחה של רוב צאציה. נפתלי חנהל'ס למד והוסמך לרבנות בישיבת "תורת ארץ ישראל" (הרידב"ז) שהקים רבי יעקב דוד וילובסקי, בצפת ורוב ימיו עסק בפעילות ציבורית למען הקהילה בעיר. לפרנסתו היה לו יקב קטן בביתו בו ייצר יין מענבי החקלאים בסביבה.
חנהל'ס נהרג בתאונת רכבת בלוד בי"א ניסן תר"פ 1920, בדרכו לצפת עם מטען לנצרכי צפת. נטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
אשתו, גולדה פרל לבית ציפריס 1854 -1942
נכדיו של נפתלי חנהל'ס תרמו את הבית בו גר בצפת ברחוב חתם סופר למען קהילת חב"ד, ועליו נבנה חלקו הקדמי של בית הכנסת "צמח צדק".
ילדיו, ציפורה ברש"ד (1876-1917)אשתו של יואל ברש"ד, חנה (נהרגה בילדותה), מרדכי זאב וועלול 1881, ואודל ויסמן 1898.
פעילותו הציבורית
נפתלי חנהל'ס לקח חלק בהקמת "מושב זקנים" במירון למען יהודי צפת והסביבה,[3] הקים את ישיבת חברים לומדי תורה שליד קבר הרשב"י במירון.[4]
שמו נזכר ברשימת המנהלים והגבאים של ישיבת הרידב"ז ועסק באיסוף כספים להמשך פעילותה.[5]
בינואר 1909 נבחר נפתלי חנל'ס פה אחד לציר ובא כחם של הקהילה הספרדית והקהילה האשכנזית בצפת והקהילות הקטנות של מושבות הגליל, לייצג אותן בבחירת החכם באשי. [6]בבחירות אלה נבחר הרב חיים נחום אפנדי כחכם באשי.
בשנת 1909 ייסד נפתלי חנל'ס אגודה בשם "אחדות היהודים העות'מאנים בצפת" ונבחר לעמוד בראשה. מטרתה של האגודה בצפת הייתה לשפר את התנאים הפיזיים והקלת תנאי החיים של בני העיר ושל הקהילה בצפת. חברי האגודה נבחרו בבחירות חשאיות ודמוקרטיות ועל מטרותיה ודרך בחירתה ניתן דיווח בעיתוני החבצלת מאותם ימים.[7][8]
בזמן שהותו כשד"ר באודסה, נפטר מורו ורבו דוד משה מטשורטקוב, ושם כתב ופרסם לזכרו קונטרס הספד בשם "קול נהי ומספד מר".[9]
לצד פעילותו התורנית, היה חנהל'ס חובב-ציון וטרח לקרב אדמו"רים חסידיים לציונות. בין יתר פעילותיו לטובת הציבור, גישר בדרכי נועם את הסכסוך שפרץ בין הפועלים שכירי היום מצפת שעבדו בשדות המושבה ראש פינה ובין נציגי הברון.
[10]
לקריאה נוספת
נפתלי ווקשטיין חוקר שושלות שהקים את המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל המתפרסמים בעיתון המודיע:
"ויתילדו" מס' 34, "המודיע", גיליון י"ט טבת תשס"ח עמ' כ"ד -כ"ז, משפחת חנהל'ס מצפת
"ויתילדו" מס' 35, "המודיע", גיליון 35, ד' שבט תשס"ח עמ' כט, משפחת חנהל'ס בצפת
יעקב שלמה לוי, תל אביב של מעלה, מצבות מספרות מס. 4
תעלומת הקבר האלמוני של הצדיק מצפת שקבור ליד אריק איינשטיין, מרדכי חיימוביץ, 01/12/2014 באתר מעריב אונליין [1]
שאול דגן, שנים של זהב: סיפורים גליליים, הוצאת גסטליט חיפה.
^"קול נהי ומספד מר" על פטירת סבא קדישא מר"ן אדמו"ר ציסו"ע ה"ק מוהר"ר דוד משה זצללה"ה זי"ע ועכ"י מטשארטקוב, אודסה, תרס"ד עמ' י"ד א' וב'
בקונטרס ההספד מצרף מכתבים שכתב רבו דוד משה מטשארקוב בנושא ישיבת הרשב"י במירון
^חבצלת, יום שישי, דצמבר 11, 1908; מדור Front page,
