ניר עוז הוקם בספטמבר 1955 באזור "ביר גרא" מול חאן יונס, על ידי גרעין של הקיבוץ הארצי,[3] כהיאחזות הנח"ל ה-15 והקיבוץ ה-70 של הקיבוץ הארצי. טקס העלייה על הקרקע התקיים ב-29 בספטמבר 1955 בנוכחות אברהם הרצפלד ומפקד פיקוד הנח"ל, אהרון דורון. לקיבוץ הוקצו בראשיתו 6,000 דונם[4] והוא יועד להתבסס על לול, רפת, גידולי שדה, בעיקר שעורה, ומטעים.[5] בעת הקמתו התגוררו מתיישביו בצריפים ולצורך חדר אוכל הוקם אוהל גדול. העלייה על הקרקע התאפשרה הודות לצינור מפעל ירקון-נגב שסיפק מים להשקיית 200 דונם שלחין באזור.[6]
ב-8 במרץ 1972 התקיים בניר עוז כנס של נציגי 13 קיבוצים של השומר הצעיר שיצאו נגד ההתנחלויות ברצועת עזה ובסיני וטענו שההתנחלויות פוגעות בתושבים המקומיים.[8]
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[9] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[10]
תעשייה
המפעל נירלט ליצור צבעים וחומרי בניה הוקם ופועל בקיבוץ ניר עוז. המפעל ספג פגיעה בעקבות תקיפת טרור מאזור עזה ב-7 באוקטובר 2023.
יצחק הרצוג נשיא מדינת ישראל ורעייתו מיכל בקיבוץ ניר עוז 7 באוקטובר 2024, במסגרת מסע זיכרון ביישובי עוטף עזה
במתקפת הפתע על ישראל אירע הטבח בניר עוז שבו רצחו מחבלי חמאס 38 מחברי הקיבוץ וחטפו 77 חברים לרצועת עזה (בסך הכול כשליש מחברי הקיבוץ).[11] מאות מחבלים ואזרחים עזתים השתתפו בטבח, וכן במעשי ביזה ושריפה נרחבת של בתים. חברי הקיבוץ ששרדו פונו לאילת. הקיבוץ הוגדר כשטח צבאי סגור. כשלב ביניים, התושבים החליטו לגור בקריית גת, וב-2 בינואר 2024 הושלם מעבר התושבים למגורים הזמניים בקריית גת.[12][13]
ב-24 בנובמבר 2023, בפעימה הראשונה של שחרור החטופים במהלך ההפוגה במלחמת חרבות ברזל, רוב המשוחררים היו מהקיבוץ. ב-27 בנובמבר 2023 שוחררו חטופים נוספים מהקיבוץ.
ב-11 בנובמבר 2024 פורסם שחברי קיבוץ ניר עוז החליטו להקים מחדש את הקיבוץ שנהרס.[14]
.jpg)
