נולד בסופיה שבבולגריה ב-19 במרץ 1939. בפברואר 1949, בהיותו בן עשר, הפליג לישראל עם משפחתו ואלפי עולים אחרים בני יהדות בולגריה, ומשפחתו קבעה את מושבה בירושלים, שם פתח אביו את פוטו סטודיו ירושלים.
ב-1962 סיים בן-יוסף את לימודי התואר הראשון שלו בפיזיקה, שנה מאוחר יותר סיים את התואר השני בפיזיקה,[5] ארבע שנים לאחר מכן, ב-1967, קיבל את תואר הדוקטור בפיזיקה. שלושתם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[5] את עבודת המחקר לדוקטורט עשה אצל פרופ' אשר זליג קאופמן.
ב-1986 מונה בן-יוסף לפרופסור מן המניין בבית הספר למדע שימושי. תחומי המחקר העיקריים שלו כללו מערכות אלקטרו-אופטיות, פיזיקה של תהליך הדמיה, אופטיקה אטמוספירית ואנליזה של רעש הרקע בתת-אדום (IR clutter).[5] גישתו של בן-יוסף בתחומי המחקר הללו התמקדה בפישוט של תהליכים ומשוואות מורכבות על מנת לאפיין את התכונות המרחביות של הרקע הטבעי בתמונת תת-אדום, את הדינמיקה שלהן ואת יחסי הגומלין עם תופעות אטמוספיריות. גישה זו איפשרה ליישם את העקרונות המדעים והממצאים הניסיוניים בתכנון ובהנדסת מערכות אלקטרו-אופטיות, וכן בפיתוח אלגוריתמי גילוי וזיהוי.
כיהן כיושב ראש ועדה לבדיקת הבקשה של המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, לפתוח תוכנית לימודים בהנדסה אופטית לקראת תואר ראשון "בוגר במדעים" שהוקמה ב־2008 וכן כיושב ראש ועדת המשנה התחומית לטכנולוגיה, הנדסה, אדריכלות, מדעים, ביולוגיה, פארא-רפואה וחקלאות של המועצה להשכלה גבוהה (2014).[6][7]
גם לאחר פרישתו, המשיך ללמד קורסים אקדמיים במערכות אלקטרואופטיות ועיבוד תמונה בחוג לפיזיקה ישומית.[8]
פרסם שבעה פטנטים וכמעט מאה מאמרים.[9][10] אחד ממאמריו המוקדמים, שפורסם ב-1978, היה בנושא של תגובה ספקטראלית של העיין האנושית, בשיתוף עם הפיזיקאי אלברט רוז (אנ').[11]
חבר באגודה הבינ"ל "אופטיקה" (לשעבר: Optical Society of America), ובאגודה הישראלית לפיזיקה.[5]
על תלמידיו הבולטים נמנים ד"ר עמי דוברת, לימים המדען הראשי ומנהל המו"פ של רפא"ל,[12][13] ד"ר מרדכי (מרק) אביטבול מייסד ויושב ראש ההנהלה של חברת ויז'יוניקס VISIONIX,[14][15] פרופ' אהרון אגרנט, פרופ' אורי כץ, תא"ל מיל' אופיר שהם ועובדים בכירים נוספים בתעשיות הביטחוניות הגדולות ובמערכת הביטחון.
קריירה מקצועית
במקביל לעבודתו האקדמית, עבד בן-יוסף במשך שנים רבות במשרה חלקית בתעשייה הצבאית ברמת השרון, שם גם עבד בשבתונים.[16] כמו כן, נטל חלק בפרויקטי מחקר ופיתוח בעבור תעשיות ביטחוניות נוספות בארץ.
בשלהי שנות השמונים שימש כיועץ מומחה מטעם בית המשפט במשפט של מדינת ישראל נגד יוז איירקראפט שעסק בתחום הקניין הרוחני של מערכות תצוגה עילית במטוסי קרב, ואשר הוביל לאחד מפסקי הדין החשובים בדיני פטנטים.[17][18] בן-יוסף המשיך בקשרים עם עולם המשפט כאשר בשנת 2003, כאחד המומחים בתחום האלקטרו-אופטיקה בישראל, יעץ להגנה בעתירה לבית המשפט העליון בעניין השימוש באקדח לייזר למדידת מהירות כלי רכב.[4]
מאוחר יותר גם שימש כיועץ מדעי לכתיבת ספרי לימוד בנושא צילום דיגיטלי ותקשורת סלולרית, בהוצאת אורט ישראל, 2011.[19][20]
הוקרה
בן-יוסף קיבל פרס הוקרה מטעם כנס OASIS (הכנס השנתי לאלקטרו אופטיקה ולייזרים) על תרומתו בתחום, ב-2013.
חיים אישיים
גר בירושלים, נשוי לכלכלנית והעיתונאית תמר בן-יוסף בתו של אליעזר שמאלי, אב לשתי בנות וסב לשישה נכדים.
