נילי פרידלנדר

נילי פרידלנדר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 באוגוסט 1939
וילנה, ליטא
פטירה 1 במאי 2023 (בגיל 83)
תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראל
עיסוק עיתונאית
מעסיק מעריב
סוג כתב עיתונאית
תחום סיקור סגנון חיים, טיולים, צרכנות
קישורים חיצוניים
פייסבוק nili.fridlander
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נילי פרידלנדר (31 באוגוסט 19391 במאי 2023) הייתה עיתונאית, וסופרת ישראלית, כתבה בעיקר בתחומי סגנון חיים וטיולים בישראל.

ביוגרפיה

פרידלנדר נולדה בשנת 1939 בווילנה שבליטא ערב מלחמת העולם השנייה. השם נילי הוענק לה במקור, על ידי הוריה הציונים, שבחרו את השם בעקבות האהבה לארץ ישראל בכלל, ולסיפור הגבורה של מחתרת ניל"י בפרט.

נילי נולדה זמן קצר לפני שהוריה ביקשו לעלות לארץ ישראל. מאחר שהיא לא הייתה רשומה עדיין בדרכון של הוריה, לא אישרו לה לעלות איתם. אביה פנה למשרד לביטחון המדינה, ובסופו של דבר אושרה יציאתם. המשפחה החלה במסע המפותל לארץ ישראל: הם הגיעו לאודסה, משם נסעו בטרמפים יבשתיים וימיים (באוניות ובכלי רכב אחרים) לאיסטנבול ומשם לקפריסין. בקפריסין הצליחו לעלות על אוניית הצבא הבריטי, שהייתה בדרכה לישראל, ולקחה אותם עד נמל חיפה. לאחר מסע מפרך שארך כשנה וחצי, בשנת 1941 הגיעה המשפחה לארץ ישראל והשתקעה בחיפה. הוריה היו חובבי ארכאולוגיה וטיולים בארץ ואוהבי טבע, מה שהשפיע על בחירת הקריירה של פרידלנדר בהמשך.

פרידלנדר למדה בתיכון עירוני קריית חיים והייתה עיתונאית צעירה ב"הארץ שלנו". את שירותה בצה"ל עשתה ביחידת המיעוטים (יחידה 300) שחייליה היו דרוזים, צ'רקסים וערבים נוצרים, דבר שגם כן עתיד היה לנווט את בחירות הכתיבה העיתונאיות שלה.

לאחר סיום שירותה הצבאי עברה פרידלנדר להתגורר בירושלים והחלה בלימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית. בשנת 1963, במהלך לימודי התואר הראשון, החלה לכתוב ב"מעריב".

בתחילת דרכה העיתונאית ב"מעריב" כתבה פרידלנדר בעיקר על השכונות שריתקו אותה בירושלים, ולאחר מכן הרחיבה בהדרגה את נושאי כתיבתה לכל חלקי ארץ ישראל. לאחר מלחמת יום הכיפורים הגיעה למסקנה שציבור קוראי העיתונים לא נחשף מספיק לתכנים העוסקים בטבע בארץ.

במהלך השנים בהן כתבה עבדה בשיתוף פעולה צמוד עם פקחי רשות הטבע והגנים, שחשפו אותה להיכרות עם צמחים, צורות נוף ובעלי חיים שונים, ואף שיתפה פעולה איתם בנושאים שונים הקשורים לשמירת הטבע ועוד[1].

פרידלנדר אהבה לכתוב על מקומות שאינם מוכרים, חלקם בכפרי הדרוזים והצ'רקסים איתם שמרה על קשר מאז שירותה הצבאי, והקפידה לחשוף את קוראיה לטיולים פשוטים, שלא דורשים מאמץ וכסף רב על מנת ליהנות מהם.

במהלך הקריירה העיתונאית שלה כתבה פרידלנדר טורים שונים, בין היתר טור שבועי בעיתון מעריב שנקרא "סוגרת שבוע", המלצה שבועית על טיולים בעיתון סופשבוע בשם "טיול סופשבוע" ובמגזין סגנון מעריב.

בעקבות הצלחת הטור שלה במעריב, הוחלט על ידי הוצאת מעריב לאגד את כל הטורים לספר, ובשנת 1996 יצא ספרה הראשון: "קרוב לבית". הספר הפך בתוך זמן קצר לרב-מכר ופרידלנדר החלה לעבוד על ספר שני. ספרה השני אמור היה במקור לעסוק בטיולים באזור איטליה, אך עם פרוץ האינתיפאדה השנייה נפלה ההחלטה לכתוב ספר נוסף שיעסוק בישראל, ובשנת 2001 יצא ספרה: "ההנאות שבדרך: 40 סופי שבוע[2].

בשנת 2003 יצאה לגמלאות ממעריב לאחר 40 שנות עבודה. התגוררה בתל אביב.

ספריה

  • ההנאות שבדרך: 40 סופי שבוע, יצא לאור על ידי הוצאת מעריבהד ארצי, בשנת 2001, מכיל 294 עמודים
  • קרוב לבית, יצא לאור על ידי הוצאת מעריב – הד ארצי, בשנת 1996, מכיל 287 עמודים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אביב לביא, מה מאיים על האלה העתיקה בצפון הארץ?, באתר nrg‏, 22 בינואר 2011
  2. ^ אביבה לורי, לא כל הנאה צריכה להיות אטרקציה, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2001
    מאת עירית רוזנבלום, לילה בספסופה, באתר הארץ, 25 במרץ 2001