ניימן
Неман

סמל ניימן דגל ניימן
מדינה	רוסיה רוסיה
אובלסטי	מחוז קלינינגרד מחוז קלינינגרד
נפה	ניימנסקי
ראש העיר	אנדריי ניימאן
תאריך ייסוד	1277
שטח	14 קמ"ר
גובה	20 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	9,216 (2023)
‑ צפיפות	658 נפש לקמ"ר (2023)
קואורדינטות	55°02′0″N 22°02′0″E / 55.03333°N 22.03333°E / 55.03333; 22.03333
אזור זמן	UTC +3
[1]
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת רוסיה מוגדלת)   מוסקבה נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי רו פה קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס השקט אוקיינוס הקרח הצפוני ניימן (למפת רוסיה רגילה)   מוסקבה נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי רו פה קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס השקט אוקיינוס הקרח הצפוני ניימן (למפת מחוז קלינינגרד רגילה)   קלינינגרד סובטסק צ'רניאחובסק בלטייסק גברדייסק זלנוגרדסק ליטא פולין הים הבלטי ניימן (למפת מחוז קלינינגרד מוגדלת)   קלינינגרד סובטסק צ'רניאחובסק בלטייסק גברדייסק זלנוגרדסק ליטא פולין הים הבלטי ניימן tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

ניימן (ברוסית: Неман, עד שנת 1946 נקראה בשמה הגרמני "ראגניט" Ragnit, בליטאית: Ragaĩnė) היא עיר במרכז המובלעת הרוסית קלינינגרד, שמשמשת כמרכז המנהלי של ראיון ניימנסקי. העיר שוכנת בחלק הצפוני של המובלעת, על גדת נהר ניימן בגבול עם ליטא.

בשנת 1277 הוקם במקום מבצר על ידי שבט של סקלבים, שהיו כפופים לדוכסות הגדולה של ליטא. בשנת 1288 נכבש המבצר על ידי אנשי המסדר הטבטוני. במהלך הכיבוש המבצר נהרס כמעט כולו. כעבור שנה הוא נבנה מחדש על ידי המסדר הטווטוני וקיבל את השם ראגניט. במאה ה-14 המבצר החליף ידיים כמה פעמים (במהלכן הוא נהרס שוב. בין השנים 1397 - 1409 המבצר נבנה מחדש על ידי אבירים טווטוניים. בשנת 1525, בעקבות מהפכה פרוטסטנטית, עבר המבצר לשליטת דוכסות פרוסיה. בשנת 1656 במהלך המלחמה הצפונית הקטנה נכבש המבצר על ידי הפולנים ובמהלך מלחמת סקונה הוא נכבש על ידי השוודים, שהחזיקו בו ב־1678- 1679. בשנת 1722 פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה העניק לראגניט את זכויות העיר. בשנת 1757, במהלך מלחמת שבע השנים נכבשה ראנגיט על ידי צבא האימפריה הרוסית. בשנת 1812 עבר דרך העיר צבא נפוליאון בדרכו לרוסיה. בשנת 1815 הפכה העיר למרכז מנהלי בממלכת פרוסיה.

בשנת 1894 נבנתה בעיר תחנת רכבת וקו רכב חיבר בין לבין אינסטרבורג. בשנת 1909 נבנה בעיר מפעל לייצור מוצרי נייר. במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה ראגניט על ידי הצבא הרוסי ב־23 באוגוסט 1914, אך כעבור 20 יום נסוג הצבא הרוסי מן העיר. בתום המלחמה הפכה ראנגיט לעיר גבול בין גרמניה לליטא העצמאית. בשנת 1939 התגוררו בעיר כ־10 אלף תושבים. בתקופת השלטון הנאצי התקיים בעיר בית סוהר למתנגדי המשטר. ראנגיט נכבשה בידי הצבא האדום ב-19 בינואר 1945. בתום המלחמה גורשה כל האוכלוסייה הגרמנית ממנה ובמקומה הגיעו מתיישבים מכל רחבי ברית המועצות. ב-1946 הוחלף שמה לניימן, על שם הנהר שעל גדתו הדרומית יושבת העיר.

אוכלוסיית ניימן מנתה כ־9500 איש בשנת 1959, בשנת 1989 התגוררו בה כמעט 14,000 תושבים. לאחר התפרקות ברית המועצות, פירוק חלק מהבסיסים הצבאיים וירידה בהיקיפי העבודה של המפעלים באזור ירדה כמות האוכלוסייה בעיר. נכון לשנת 2023 התגוררו בניימן 9216 תושבים.

לפי מרשם האוכלוסין שנערך בשנת 2020 הזדהו 89% מתושבי העיר כרוסים, 1.6% - ליטאים, 1.4% - בלארוסים ו1% - אוקראינים. (יש לציין כי כ-5.5% מתושבי העיר סירבו לרשום את הלאום שלהם בטפסי הרמשם).^[1]

לניימן שלוש ערים תאומות:

• גרמניה פרייץ (אנ'), גרמניה
• בלארוס לידא, בלארוס
• פולין אוסטרודה, פולין

מדיה וקבצים בנושא ניימן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ניימן (ברוסית)
• מידע כללי על העיר

ערים עיקריות במחוז קלינינגרד (שמות גרמניים לשעבר מובאים בסוגריים)
מרכז מנהלי: קלינינגרד ("קניגסברג")
ערים	בלטייסק ("פִּילָאוּ") • גברדייסק ("טָפִּיאָאוּ") • גוסב ("גוּמבִּינֶן") • גורייבסק ("נוֹיְהָאוּזֶן") • זלנוגרדסק ("קראנץ") • ניימן ("ראגניט") • סבטלוגורסק ("רָאוּשֶן") • סבטלי ("צימֶרבּוּדֶה") • סובטסק ("טילזיט") • פיונרסקי ("נוֹיְקוּהרֶן") • צ'רניאחובסק ("אינְסְטֶרבּוּרג")