פיונרסקי
Пионерский

סמל פיונרסקי דגל פיונרסקי
מדינה	רוסיה רוסיה
אובלסטי	מחוז קלינינגרד מחוז קלינינגרד
נפה	פיונרסקי
ראש העיר	לאוניד שיבאייב
תאריך ייסוד	1254
שטח	8.3 קמ"ר
גובה	23 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	12,873 (2023)
‑ צפיפות	1551 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות	54°57′06″N 20°14′00″E / 54.95167°N 20.23333°E / 54.95167; 20.23333
אזור זמן	UTC +3
[1]
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת רוסיה מוגדלת)   מוסקבה נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי רו פה קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס השקט אוקיינוס הקרח הצפוני פיונרסקי (למפת רוסיה רגילה)   מוסקבה נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי רו פה קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס השקט אוקיינוס הקרח הצפוני פיונרסקי (למפת מחוז קלינינגרד רגילה)   קלינינגרד סובטסק צ'רניאחובסק בלטייסק גברדייסק זלנוגרדסק ליטא פולין הים הבלטי פיונרסקי (למפת מחוז קלינינגרד מוגדלת)   קלינינגרד סובטסק צ'רניאחובסק בלטייסק גברדייסק זלנוגרדסק ליטא פולין הים הבלטי פיונרסקי tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

פיונרסקי (ברוסית: Пионерский, עד שנת 1946 נקראה בשמה הגרמני "נוֹיְקוּהרֶן" Neukuhren, בליטאית: Kuršiai) היא עיר נמל במובלעת הרוסית קלינינגרד, ומשמשת כמרכז המנהלי של נפה עירונית פיונרסקי. העיר שוכנת לחופי הים הבלטי, צפון מערבית לעיר קלינינגרד. בעיר ממוקם סנטוריום לילדים עם בעיות אורתופדיות (היחיד ברוסיה).

בשנת 1254 הוקם במקום יישוב על ידי אנשי המסדר הטבטוני. אחרי מלחמת שלוש עשרה השנים (1454 - 1466) האזור הפך לפייף של ממלכת פולין, אשר נוהל על ידי אבירים טבטונים. עם הקמת ממלכת פרוסיה בשנת 1701, נכללה בה נוֹיְקוּהרֶן. בסביבת העיירה נמצאו מרבצי ענבר וחלק מהתושבים עסקו בהפקתו. עד תחילת המאה ה-19 היא הייתה למעשה כפר דייגים. בשנת 1837 נבנו בה בתי הארחה והיא הפכה לעיירת נופש לתושבי קניגסברג. בשנת 1899 הושלמה בניית קו רכבת מקניגסברג עד לנוֹיְקוּהרֶן, מה שהגדיל עוד יותר את כמות הנופשים בה. בשנת 1924 הורח הנמל שבעיר ונבנו שוברי גלים ארוכים שהכנו על הספינות, שעגנו בו. בשנת 1935 נבנה בפאתי העיר שדה תעופה. בהמשך, על בסיס שדה התעופה הוקם בית ספר לטיס של לופטוופה. נכון לשנת 1942 התגוררו בנוֹיְקוּהרֶן כ־3000 תושבים.

במהלך מלחמת העולם השנייה נפגעה העיירה רק חלקית- בתחילת ינואר 1945, הפציצו אותה מטוסי חיל האוויר הסובייטי. ההפצצות התמקדו בעיקר בשדה התעופה ובבית הספר לטיס. העיר נכבשה על ידי הצבא האדום תוך קרב קצר ב־14 באפריל 1945. האוכלוסייה הגרמנית גורשה מן העיר בתום המלחמה, לאחר שהאזור עבר לידי ברית המועצות.

בשנת 1946 החל לפעול במקום סנטוריום לילדים. באותה השנה הוחלף שמה לפיונרסקי על שם תנועת הנוער פיונירים (החלטה למתן השם לעיר נבעה, ככל הנראה, מפתיחת הסנטוריום לילדים בעיר). לעיר הגיעו מתיישבים מכל רחבי ברית המועצות. בעיר נבנה מפעל לייצור שימורי דגים. סביב העיר מוקמו בסיסים צבאיים. בנמל העיר חנתה יחידת ספינות המשמר של משמר הגבול של ברית המועצות.

נכון לשנת 2023 התגוררו בעיר כ־13 אלף תושבים, אשר עסקו בעיקר בתעשיית הדיג, במתן שירות ליחידות צבאיות ושירותי נופש. 87% מהתושבים הם רוסים, 2.6% אוקראינים ו1.8% בלארוסים. בעיר ממוקמת אחת הדצ'ות הרשמיות של נשיא רוסיה.

מדיה וקבצים בנושא פיונרסקי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פיונרסקי (ברוסית)
• מידע בסיסי על העיר (ברוסית)

ערים עיקריות במחוז קלינינגרד (שמות גרמניים לשעבר מובאים בסוגריים)
מרכז מנהלי: קלינינגרד ("קניגסברג")
ערים	בלטייסק ("פִּילָאוּ") • גברדייסק ("טָפִּיאָאוּ") • גוסב ("גוּמבִּינֶן") • גורייבסק ("נוֹיְהָאוּזֶן") • זלנוגרדסק ("קראנץ") • ניימן ("ראגניט") • סבטלוגורסק ("רָאוּשֶן") • סבטלי ("צימֶרבּוּדֶה") • סובטסק ("טילזיט") • פיונרסקי ("נוֹיְקוּהרֶן") • צ'רניאחובסק ("אינְסְטֶרבּוּרג")