נטליה דנקו
Ната́лья Данько́

לידה	1892 טביליסי, האימפריה הרוסית
פטירה	18 במרץ 1942 (בגיל 50 בערך) Irbit, רוסיה

נטליה יאקובלבנה דַנְקוֹ (דנקו-אלכסיינקו, ברוסית: Ната́лья Я́ковлевна Данько́‏, Данько́-Алексе́енко;‏ 1892 – 1942) הייתה פסלת-קרמיקה סובייטית.

נטליה דנקו נולדה בשנת 1892 בטיפליס במשפחת עובדי הרכבות - יעקב אפנסביץ' ואולגה יוסיפובנה דנקו. בשנים 1900–1902 למדה במכללה לאמנות סטרוגנוב במוסקבה. אחר כך למדה באולפנים פרטיים שונים. בשנים 1906–1908 למדה אצל הלמר ג'נסון בווילנה. בשנים 1908–1909 למדה בפטרבורג בסדנאות של ל. ו. שרווד ו-ו.ו. קוזנצוב. בשנים 1909–1914 עבדה בעיקר בפטרבורג הבירה, שם עסקה בעיטור פיסול של בנייני האדריכלים ו. שצ'וקו., א. א. פומין ואחרים. בשנת 1911 ביצעה עבודות פיסול בתערוכות ברומא ובטורינו. מאז שנת 1914, יחד עם ו. קוזנצוב, עבדה בבית המלאכה לפיסול של בית החרושת הקיסרי לחרסינה בפטרוגרד. בשנת 1919 היא הפכה לראש מחלקת הפיסול של המפעל.

נטליה דנקו יצרה יותר מ-300 עבודות פיסול. הידועות ביותר: "איש הצבא האדום", "עובד רוקם את הדגל", "המלח" (1919), "השוטרת" (1920), "המובילים", "מגדת עתידות", "רעב", "כלי שחמט" (1922), "פועלת", "אישה עם חציר" ואחרים. היא גם יצרה דיוקנאות של ניז'ינסקי, אנה אחמטובה ומאיירהולד (1935). רבות מהיצירות המוקדמות עוצבו על ידי אחותה של נטליה, ילנה דנקו. 24 יצירות פרפור שלה הוצבו בעולם הראשי של טרמינל הנהר הצפוני במוסקבה.

במהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה הייתה נטליה דנקו בלנינגרד הנצורה. בסוף פברואר 1942, יחד עם אחותה ואמה, היא פונתה לעיר אירביט. לאורך הדרך, עקב השפעות התשישות, נפטרו האחות והאם. נטליה דנקו עצמה מתה ב-18 במרץ 1942, זמן קצר לאחר שהגיעה לאירביט.

• תחנת נהר הצפון (מוסקבה)
• תחנת המטרו תאטרלנאיה (מוסקבה)

• אבא - יעקב אפנסביץ' דנקו (1860 -?) - פעיל בתנועה המהפכנית.
• אחות - ילנה יאקובלבנה דנקו (1898–1942) - סופרת ואמנית סובייטית.

מיוני 1935 עד 27 בפברואר 1942 - התגוררה ברחוב גדות תעלת גריבודוב 9, דירה 57 בלנינגרד.

מדיה וקבצים בנושא נטליה דנקו בוויקישיתוף