נַחַל תִּרְצָה (בערבית: وادي الفارعة – ואדי אל-פארעה) הוא נחל איתן, הגדול בנחלים המנקזים את מזרח השומרון לבקעת הירדן ולנהר הירדן ומשם לים המלח. אורכו כ-40 קילומטרים ושטח אגן הניקוז שלו הוא 300 קמ"ר. זרימתו מתמדת והוא הנחל האיתן היחיד במזרח השומרון. הוא נקרא על שם העיר המקראית תרצה.
הנחל נובע מזרחית לשכם, בבקעת בית דג'ן ונמשך צפונה, שם הוא נקרא ואדי עזמוט ואחר כך ואדי בידא. באזור עיינות בידאן שעל כביש שכם—גשר אדם (כביש 57) הוא פונה מזרחה בתוך בקע טקטוני, משלים בנקודה זו את הקפתו של הר כביר, ומנקז באופן זה את כל מורדות ההר.
מי הנביעות הזורמים בנחל משמשים את החקלאים הערבים באזור להשקיית שדותיהם שלאורך הנחל, בעיקר באזור הג'יפתליק.
קילומטרים ספורים מזרחה משם נשפך נחל תרצה לנהר הירדן.
הידרולוגיה
הנחל מקבל את מימיו מ-11 מעיינות, וספיקתו השנתית הממוצעת היא 13.5 מיליון מטרים מעוקבים (MCM) והיא משתנה בהתאם לכמות המשקעים: בין 4 ל-42 מיליון מ"ק. בנוסף זורם באפיק ביוב לא מטופל ממזרח שכם; זרימת הביוב בנחל מוערכת ב-3 מיליון מ"ק בשנה. באזור הנחל פועלות (נכון ל-2007) 70 בארות מים: 62 לשימוש חקלאי, 3 לשימוש ביתי ועוד 5 המשמשות את ישראל. מבארות אלו שואבים הפלסטינים בין 4.4 ל-11.5 מיליון מ"ק בשנה[1].
אתרים הסמוכים לנחל
המסלול הקדום של דרך מבוא השמש עבר בצידו הצפוני של הנחל. לאורך הנחל השתמרו אתרים קדומים, חלקם מתקופת ההתנחלות בימי השופטים ומימי בית שני:
- עיינות באדאן – עמק פורה ובו קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב לעיר שכם והסביבה. ככל הנראה משמרת עין באדאן בשמה את העיר בְּדָן הנזכרת במשנה ובתלמוד כמקום בו גידלו רימונים גדולים ויקרים: ”...ושאר כל הרימונין אין דרכן להימנות אלא רימוני בדן על ידי שהן חביבין דרכן להימנות, שאר כל הרימונין על ידי שאין חביבין אין דרכן להימנות.”[2]
- מזרחה לו נמצא תל אל-פארעה, שזוהה על ידי ויליאם אולברייט כתרצה, עיר כנענית וישראלית שנזכרת במקרא. תרצה הייתה בירת ממלכת ישראל עד בניית העיר שומרון.
- צפונה מתרצה שוכנת העיירה טובאס – עיירה ערבית המשמרת ככל הנראה את שמה של תבץ, מקום מותו של אבימלך (שופטים פרק ט').
מאגר תרצה
בבקעת הירדן, באזור בתרונות החוואר, מתנקז לנחל תרצה יובל המושך מים ממעיינות פריעה. עקב כך הקימה אגודת המים של המועצה האזורית בקעת הירדן את מאגר תרצה – מערכת מאגרי מים גדולה ומשוכללת לתפיסת מי השיטפונות. המאגר תוכנן על ידי גדי יום-טוב ממשרד לביא נטיף מהנדסים[3] והוא אחד ממאגרי המים החשובים בבקעת הירדן. הוא מורכב משלושה סכרים מדורגים: העליון מביניהם משמש לשיקוע הבוץ והסחף, האמצעי נועד לתפוס ולשאוב את מי השיטפונות למאגר מלאכותי קרוב, לשם השקיית שטחי חקלאות באזור, והתחתון לתיירות – כבריכת חורף.[4]
מבט אל נחל תרצה
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Sameer Shadeed et al, MANAGEMENT OPTIONS OF WADI FARIA BASEFLOW, Eleventh International Water Technology Conference, IWTC11 2007 Sharm El-Sheikh, Egypt
- ^ משנה, מסכת ערלה, פרק ג', משנה ח'; משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משנה ה'; תלמוד ירושלמי, מסכת ערלה, פרק ג', הלכה ד'; תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"א, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ע"ד, עמוד א'; ראו: שמעון דר וזאב ספראי (עורכים), מחקרי שומרון:קובץ מחקרים, הקיבוץ המאוחד, 1986, עמ' 148.
- ^ מאגר תרצה
- ^ יפה רזיאל, בקעת הירדן: יש לי ארץ אחרת, באתר ynet, 31 ביולי 2006
