נחל רביבים

נחל רביבים
מידע כללי
יובלים נחל צבוע, נחל הימן, נחל מסעד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נחל הבשור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחל רביבים הוא נחל אכזב ברכס הנגב הצפוני.

תוואי הנחל

תחילתו במורדותיו הצפוניים - מערביים של רכס חתירה. מכאן זורם הנחל לכיוון צפון-מערב, בסביבות שדה בוקר, קילומטרים מספר במקביל לכביש שדה בוקר-ירוחם. בהמשכו הנחל מתחתר צפונה לכיוון רכס ירוחם. בקרבת הרכס פונה הנחל מערבה וחוצה את קמר ירוחם, ובנקודה זו העמק צר. בקטע זה בנוי סכר אגם ירוחם. בהמשכו חוצה הנחל את קמר הר שחר, ובהמשך חוצה את כביש 211, בקרבת צומת משאבים. הנחל ממשיך לכיוון צפון- מערב לאזור העיר חלוצה, ובקרבתה הוא מתחבר עם נחל בשור.[1]

אתרים בקרבת הנחל וסביבתו

פארק ירוחם הוא יער אורנים, שניטע על ידי הקק"ל, מסביב לערוצו העילי של הנחל, בסמוך לעיירת הפיתוח ירוחם שבנגב. יער האורנים משתרע על פני כ-500 דונם, משולבים בו גם עצי פרי המושקים במי קולחין, וכן ניתן למצוא בו פינות חמד לפיקניקים.[2]

פארק גולדה הוא פארק שהוקם על ידי קק"ל כאתר נופש על גבי שרידי מחצבה שפעלה במקום,[3] כחלק משיקום הנוף הפגוע. הפארק משתרע על פני כ-540 דונם וממוקם סמוך לצומת משאבים וקיבוץ רביבים. הפארק קרוי על שמה של גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל הרביעית. בתה של מאיר, שרה, השתייכה למייסדיו של קיבוץ רביבים, הסמוך לפארק. במרכז הפארק עובר הנחל שאורכו כ-170 מטר ורוחבו כ-50 מטר.[4]

פארק גולדה שמרכזו עובר הנחל

גשר הרכבת הטורקי על נחל רביבים

הרקע להקמת הגשר

[עריכת קוד מקור | עריכה] עם תחילת מלחמת העולם הראשונה חתר השלטון העות'מאני בארץ ישראל לכבוש את תעלת סואץ על מנת לנתק את קווי האספקה של הבריטים. כדי לתמוך לוגיסטית בכוחותיהם שנעו לכוון סיני, בנו הטורקים מסילת רכבת שהחלה בתחנת הרכבת בוואדי צראר, עברה דרך תחנת הרכבת בבאר שבע ותוכננה להגיע עד לקוסיימה שבסיני. כחלק מתשתית המסילה בנו הטורקים גשר מעל לנחל רביבים.

תיאור הגשר וסביבתו

[עריכת קוד מקור | עריכה] אורכו של הגשר היה כ-180 מטר, כלל 18 קשתות ונבנה מאבן חול מקומית. מצפון לו הוקמה תחנת רכבת בשם "ביר אל מחטה" ובקרבתה נחפרה באר לאספקת מים לקטרים.

פיצוצו של הגשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה

לאחר תבוסת הבריטים בקרב עזה הראשון (מרץ 1917) והשני (אפריל 1917) חששו הבריטים שהטורקים יחדשו את מתקפתם לכוון סיני ולכן החליטו לחבל במספר נקודות לאורך המסילה. ב-22 במאי 1917 יצא כח גדול מאזור תל שרוחן לנקודות שונות לאורך קטע המסילה וב-23 במאי 1917 חיבלו הכוחות ב-9 גשרים בין ביר עסלוג' לעוג'ה אל-חפיר כשפיצוץ גשר ביר עסלוג' בוצעה על ידי יחידת אנזא"ק.

הגשר כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה] מאז פיצוצו ב-1917 לא שופץ הגשר. פסי הרכבת והאדנים פורקו ורובם שימש את הטורקים לבניית מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה ושלוחת הרכבת לכפר הוג'. עם הזמן הרסו השיטפונות בנחל חלקים גדולים מאומנות הגשר. גשר המכוניות (הגשר על שם אריה יחיאלי) שנבנה מעל הנחל ב-2001, כחלק מכביש 40, חצה את מסלול גשר הרכבת וגרם להריסה נוספת של המבנה. הגשר הוגדר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל אולם נכון ל-2015 לא נערכו במקום פעולות שימור והרס הגשר נמשך. מצפון ומדרום לגשר ניתן לראות את סוללות העפר שתמכו במסילת הרכבת.

חפירות ארכאולוגיות בסביבות הנחל

בפברואר 2021 נערכה חפירה על גדתו הדרומית של הנחל, צפונית-מערבית להמועצה האזורית רמת נגב, בעקבות פגיעה של כלים חקלאיים בשרידים עתיקים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ רביבים בחפירה נחשף חלקו הדרומי של מבנה מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל. בסקר שנערך תועדו שרידי המבנה, ובו שישה חדרים, וכן עמוד ושברים של כלי חרס מהתקופות הביזאנטית והאיסלאמית. כ-350 מטרים משם מערבה לאזור החפירה הארכאולוגית נחשפו שרידיהם של מבנים וגת מהתקופה הביזנטית.[5]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל רביבים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מנחם מרקוס (ע), מדריך ישראל החדש: הנגב הצפוני, כרך 14, תל אביב: משרד הביטחון, 2001, עמ' 181-180
  2. ^ גלעד כרמלי, ביקור בפארק ירוחם - נווה המדבר הכי יפה שלא הכרתם, באתר ynet, 8 בנובמבר 2019
  3. ^ דודו דיין, טבע הדברים, פארק גולדה: מחצבה נטושה שהפכה לנווה מדבר, באתר ynet, 30 בדצמבר 2012
  4. ^ אתר למנויים בלבד אורנית גינת, דווקא עכשיו: טיול בנווה היסטורי בלב המדבר, באתר הארץ, 20 ביוני 2019
  5. ^ גיליון 135 לשנת 2023נחל רביבים, באתר www.hadashot-esi.org.il