נח פלר נולד בשנת 1908 בעיר קובנה (אז באימפריה הרוסית; כיום בליטא), בן ללייב ושרה פלר. היו לו שלושה אחים ושתי אחיות. לאביו הייתה מצבעה ומכבסה לניקוי כימי בעיר.
בשנת 1917 התקבל לגימנסיה הריאלית העברית, ולמד בה שבע שנים (השנה השמינית נחסכה ממנו משום שאחרי השנה הראשונה בגימנסיה כל התלמידים "הוקפצו כיתה").[1]
הצטרף לתנועת "הצופים העברים", שהפכה אחר-כך לתנועת "השומר הצעיר" בליטא, והיה חבר הנהגתה.
בשנת 1933 קיבל תואר דוקטור לרפואה. זמן קצר לאחר מכן נשא לאשה את לאה גינצבורג, שאותה הכיר עוד בתנועת הצופים. הזוג הצעיר הצטרף אל "הגרעין הליטאי" של "השומר הצעיר" ובמסגרתו עלו ביולי 1933 לארץ ישראל. חברי המחנה "הקיבוץ הליטאי" בפתח תקווה שהקדימו אותם בשנה-שנתיים שיכנו אותם ב"אוהל משפחה".
הסיכויים לקבל עבודה כרופא בארץ באותן שנים של העלייה החמישית היו כמעט אפסיים. לאחר מאמצים קיבל עבודה זמנית לתקופה קצרה כרופא אזורי (נודד) בעמק חפר, ואחר כך שוב כמחליף של רופא קבוע בבית החולים "שערי צדק" בירושלים. בחלוף חודש מצא את עצמו שוב מחוסר עבודה. אך לבסוף הועסק כמתנדב בעבודה זמנית בבית החולים "הדסה" בתל אביב.
השינוי הגיע עם עלייתו ארצה של הכירורג הנודע מגרמניה פרופ' מכס מרכוס שהתמנה כמנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים "הדסה". הוא היה זקוק לאסיסטנט קבוע במחלקתו, ופלר קיבל תפקיד זה - והפעם בשכר.
בשנת 1934 הצטרף "הקיבוץ הליטאי" לקיבוץ בית זרע. נח ולאה פלר לא היו בין העוברים לעמק הירדן. קשריהם עם חברי קיבוצם נחלשו. הזוג עבר לתל אביב. אמצעים כספיים לא היו להם; קרוב משפחתה של לאה, זלמן רובשוב (לימים זלמן שזר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל), שבימים ההם היה מעורכי העיתון "דבר", איכסן אותם בביתו עד שמצאו חדר לעצמם. לאה היא זו שקיבלה את ההחלטה המכרעת לא לעבור לקיבוץ כדי לסייע לקידום הקריירה של בעלה.[2]
כאיש תנועת העבודה ו"השומר הצעיר" נפשו של ד"ר פלר הייתה קרועה בין בית החולים "הדסה" לבין "קופת חולים" של ההסתדרות הכללית. למזלו עלה ארצה מגרמניה מנתח נודע נוסף, ד"ר מטולסקי, והתמנה ככירורג רופא ראשי במרפאה המרכזית של "קופת חולים" ברחוב מזא"ה 3 בתל אביב.[3] הוא היה זקוק לאסיסטנט והציע לד"ר פלר לגשת למכרז (אז המילה "מכרז" נקראה "קונקורס" מלטיניתconcursus שהשתרשה ברוסית: конкурс ודרכה הגיעה לעברית) על משרה זו. ד"ר פלר זכה במשרה ועבר בסוף שנת 1934 ל"קופת חולים" (למורת רוחו של פרופ' מקס מרכוס).
בינואר1936 קיבל קביעות, הספיק לבקר את הוריו בליטא,[4] ועם שובו עבר לעבוד לצידו של המנתח הנודע פרופ' שאול נתן (אף הוא עולה מגרמניה) במחלקה הכירורגית של בית החולים החדש שנפתח בפתח תקווה "בית החולים למושבות יהודה והשרון", אשר תוך זמן קצר הפך ל"בית החולים בילינסון" (כיום חלק ממרכז רפואי רבין),[5] על שמו של ד"ר משה בילינסון, רופא ויו"ר הוועד המפקח של קופ"ח ומי שיזם את הקמתו של בית החולים, אשר נפטר שלושה שבועות בלבד לאחר חנוכת המוסד באוקטובר 1936. בבית חולים זה עבד ד"ר פלר שש שנים לערך.
בתקופה זו התחזקו קשריו עם "ההגנה". צוות בית החולים העביר קורסים לעזרה ראשונה. חשיבותם של הרופאים עלתה לאחר פרוץ מאורעות הדמים ב-1936; בית החולים הפך למוקד רפואי ראשון במעלה, בו הוגשה עזרה דחופה לנפגעי המאורעות. בשנת 1938 כאשר הוקמה "גדר הצפון" גויס ד"ר פלר לצוות הרפואי של המבצע ונמנה עם הצוות שטיפל במאות העובדים והמגינים.
בשנת 1942, במטרה לקצר את התור לניתוחים, החליטה הנהלת קופת חולים כללית להקים שלוחה לבית החולים בילינסון. בשלב ראשון הוחכר מבנה חד-קומתי ושמו נקבע כ"בילינסון ב'", לימים (בראשית שנות ה-50) בית חולים "השרון". פלר עמד בראש קומץ רופאים מנתחים מ"בילינסון" שהיוו את הגרעין המייסד של בית החולים. הוא מונה כמנהלו הראשון ובתפקיד זה כיהן עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1975. כן שימש במקביל כמנהל המחלקה לכירורגיה כללית.
ב"יום שפיים"[6] בסוף 1945 היה במקום בין כאיש "ההגנה" ובין כרופא, והושיט עזרה לפצועים תוך הצלת חיים. כשהחלו היריות ונשמעו זעקות הפצועים זחל מתחת לגדרות הקיבוץ וחילץ פצועים תחת אש.
על יסודו, פיתוחו, וביסוסו של בית החולים "השרון" ועל מסירותו ללא גבולות לחברים שאושפזו בו, ועל הישגיו הרפואיים קיבל בשנת 1969 את "פרס העבודה" של ההסתדרות.
"Neurofibroma of the Stomach", The Journal of the International College of Surgeons, Vol. 23, No. 1 (January 1955), together with Carl Lewin
"Perforation of Lymphatic Tumors of the Stomach: Case Reports", Israel Medical Journal, Vol. 22, No. 1-2 (1963), together with S. Kende and A. Lurie
"Extravasation d'urine dans l'espace rétropéritonéal: Presentation de deux cas", Journal d'Urologie et de Nephrologie, 71, No. 7-8 (1965), together with Moiz Kan
"Histogenèse hormonal de l'hyperlasie et des Tumeurs mammaires chez la souris", Revue française de gynécologie et d'obstétrique, 61, No. 4 (Avril 1966), together with B. Bertini and O. Moscovici
"External Elelectroenterography", Archives of Surgery, Vol 94, No. 1 (Jan 1967), together with H. Condrea, M. Manoach, S. Gitter
"Experimental Exfoliative Cytology in Mice Mammary Carcinogenesis", Acta Cytologica, 11 (6) (Nov-Dec 1967), together with B. Bertini, O. Moscovici, J. de Brux .
"A Case of Spontaneous Rupture of the Diaphragm", Journal of Thoracic and Cardiovascular Surgery, Vol. 58, No. 2 (August 1969), together with J. Salmon and M.J. Levy
"Ultrastructural Observations in Dog Livers in the Late Period of Partial Resection", American Journal of Pathology, together with I. Halbrecht, I. Notti, M. Djaldetti
"Crystalline Cytoplasmic Inclusions in the Liver Cells of Two Mongrel Dogs", Research in Experimental Medicine (1978), together with M. Djaldetti
"Enzyme Activities in Regenerating Liver of Rats", Research in Experimental Medicine (1980), together with R. Menache, I. Halbrecht and M. Djaldetti
"Effect of Copper Intrauterine Devices on the Chemical Composition of Rabbit Oviduct Fluid", Gynecologic and Obstetric Investigation, Vol. 12, No. 4 (1981), together with A. David, H. Levinsky, and D. Allalouf
"A New Approach to the Nipple in Kock's Reservoir Ileostomy Using Mersilene Mesh", Diseases of the Colon & Rectum, Volume 24, Issue 6 (September 1981), together with I. Bayer and Ch Chaimoff
"Prostaglandin E2 and Cyclic AMP in Tumor and Plasma of Breast Cancer Patients", Journal of Cancer Research and Clinical Oncology, Volume 102, Issue 1 (November 1981), together with T. Malachi, Ch. Chaimoff and I. Halbrecht
"Ultrastructure of Rabbit Endosalpinx and Glycoprotein Pattern of the Oviduct Fluid in the Presence of Copper Intrauterine Devices", Gynecologic and Obstetric Investigation (1982), together with A. David, H. Levinsky, Z. Malik, Y. Langzam, P. Shaked and D. Allalouf
"Presenile Cataracts in Phenytoin-Treated Epileptic Patients", Arch Ophthalmol (Archives of Ophthalmology), Vol. 101 (March 1983), together S. Bar, and H. Savir
"מקרה סרקומה של המעיים הדקים בגיל רך", הרפואה (ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל), כרך 11 (תמוז תרצ"ב/1932)
"טיפול בדליות הגפיים התחתונים לפי שיטת סטריפינג – תוצאות סקר שנערך לאור ניסיון של 1800 ניתוחים על ידי המחלקה הכירורגית בבי"ח 'השרון' פ"ת", דפים רפואיים, כרך י"ז, חוברת ד' (דצמבר 1958), ביחד עם ד"ר י' מרדכי
"דלקת מעיים אזורית", דפים רפואיים, חוברת א'-ב' (מרץ 1959), ביחד עם ד"ר א' לוריה וד"ר ש' קנדה
"מקרה פיאוכרומוציטומה פעילה", דפים רפואיים, כרך י"ח, חוברת ג' (אוגוסט 1959), ביחד עם ד"ר י' שפירא, ד"ר י' לזבניק וד"ר ד' קמחי
"סרטן ראשוני של כיס-המרה", דפים רפואיים, כרך י"ח, חוברת ג' (אוגוסט 1959), ביחד עם ד"ר י' מרדכי
"לבעיית הטיפול המוקדם בסרטן השד אחרי ניתוח רדיקלי", דפים רפואיים, כרך י"ח, חוברת ד' (אוקטובר 1959), ביחד עם ד"ר י' איטלסון
"על השאתות המזודרמאליות הממאירות של הקיבה", דפים רפואיים, כרך י"ח, חוברת ד' (אוקטובר 1959), ביחד עם ד"ר א' לוריא
"ציסטה פילונידאלית באזור עצם העצה", דפים רפואיים, כרך י"ח, חוברת ה'-ו' (דצמבר 1959), ביחד עם ד"ר משה כאן
"אנדומטריאוזיס של כפף-הכבד במעי הגס", דפים רפואיים, כרך י"ט, חוברת ב'-ג' (יולי 1960), ביחד עם ד"ר י' מרדכי
"דימומים קטלניים בדרכי העיכול העליונים לאחר ניתוחים באזורים מרוחקים", דפים רפואיים, כרך י"ט, חוברת ב'-ג' (יולי 1960), ביחד עם ד"ר א' לוריא
"עכבר הצפק", דפים רפואיים, כרך י"ט, חוברת ה' (נובמבר 1960), ביחד עם ד"ר מ' כאן
"הפוליפ הלימפואידי של החלחולת", דפים רפואיים, כרך י"ט, חוברת ה' (נובמבר 1960), ביחד עם ד"ר ש' קנדה
"סיבות נדירות לבטן חריפה", דפים רפואיים, כרך כ' חוברת א' (פברואר 1961), ביחד עם ד"ר א' לוריא
"דרכי-המרה כמקור דימומים גאסטרואינטסטינאליים, מקרה של המוביליה כתוצאה מצינור-T בצינור המרה המשותף", דפים רפואיים, כרך כ' חוברת ג'-ד' (אוגוסט 1961), ביחד עם ד"ר א' לוריא
"על כורדומה", דפים רפואיים, כרך כ' חוברת ג'-ד' (אוגוסט 1961), ביחד עם ד"ר מ' כאן
"אדנו-קארצינומה ראשונית של התוספתן", דפים רפואיים, כרך כ', חוברת ה'-ו' (נובמבר 1961), ביחד עם ד"ר י' מרדכי
^מבנה המרפאה הנישא על עמודים בעלי כותרות דוריות שנבנה בשנים 1923–1924 תוכנן על ידי הארכיטקט הנודע יוסף ברלין. בשנות ה-60 נהרס המבנה ברחוב מזא"ה 3, כשראשי אגף הנכסים של קופת החולים הכללית ייעדו את המגרש לטובת בניין מרפאות מודרני שמעולם לא נבנה. השטח שימש במהלך שנות ה-70 וה-80 חלק ממגרש החנייה של בית החולים "הדסה". ובסופו של דבר הפך לחלק מפרויקט הבנייה רובע לב העיר. המקום בו פעלה מרפאת קופת חולים הראשונה הפך לכניסת כלי הרכב לחניון התת-קרקעי של הפרויקט ומגדל המגורים הנישא מעליו. ראו: דני רכט, מרפאת מנדלברג, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה" ראו גם: "אדריכל יוסף ברלין", באתר פרויקט תל אביב ("פרויקטים של יוסף ברלין בתל אביב").
^ההורים ואחותו דבורה שכבר הייתה לה ילדה משלה והיא עצמה בהריון, נספו מאוחר יותר בשואה.
^עד להקמתו של בילינסון היה ל"קופת חולים" רק בית חולים אחד בכל הארץ – בית החולים בעמק בעפולה שהוקם בשנת 1930.
^בנובמבר 1945 נתפסה אוניית המעפילים "ברל כצנלסון" בידי הבריטים, לאחר הורדת המעפילים. ובתגובה ללכידתה, פוצצו כוחות הפלמ"ח את תחנות משטרת החופים בגבעת אולגה ובסידנא עלי. בעקבות זאת ערך הצבא הבריטי פשיטה וחיפוש בקיבוץ אחר מעפילים ומתנקשים בתחנות משטרה. מראה שפיים עם חדירת הבריטים היה כשל נקודת אויב מבוצרת. החיילים ריכזו את החברים בבית העלמין כשהרובים מכוונים אליהם, החברים נדחפו והוכו, ופניהם של אחדים היו מכוסים דם. בניסיון לפרוץ את המצור נהרג אליהו ריינסקי שעל שמו נקראה גבעת אליהו. ראו: "ההיסטוריה של שפיים (נובמבר 1945)", באתר קיבוץ שפיים.
^"יקירי פתח תקווה", באתר פתח תקווה אם המושבות (עיריית פתח תקווה, מנהל התרבות).
^נערך על פי "רשימת פרסומיו של פרופ' נח פלר", בתוך: מרדכי נאור, בכל הלב: סיפורו של פרופסור נח פלר, הוצאת מלוא, 1985, עמ' 233–239 (עריכה חלקית). ובנוסף, נכללו פריטים ממקורות אחרים.
