היה בין משתתפיו הקבועים של כתב העת כנסת חכמי ישראל, כתב העת של רבני מזרח אירופה בשנים 1892–1900, לצד רבנים כמו רבי יוסף זכריה שטרן, רבי שמואל מוהליבר ורבי ישראל יהושע מקוטנא. הוא היה מקובל על בני קהילתו, יפה תואר ומקפיד על לבושו. וחוגים המקורבים לממשלה הרוסית הציגו אותו כ"רב לדוגמה" בשל תלבושתו המהודרת וכובע הצילינדר המבריק שלו. הצייר הפולני בוגאצקי מצוטט כמי שאמר שכדי לצייר את דמותו הפטריארכלית של הרב דיסקין הוא זקוק למכחולם של רפאל או רמברנדט.
הוא נפטר בח' בתמוזתרס"ח, 7 ביולי1908, ונקבר בבית הקברות העתיק של לומז'ה לצד אביו רבי בנימין דיסקין. הקבורה התאפשרה אף שבית הקברות העתיק נסגר לקבורה ארבעים שנה קודם לכן מחוסר מקום, בשל התמוטטות קיר פנימי בסמוך לקבר אביו שאירעה בדיוק בלילה שלפני פטירתו.
^תלמידו זה נכח בעת מכת ברק שפגעה בביתו של אותו נכבד שהתנגד למינוי הרב דיסקין ופטירת שתי בנותיו הקטנות. הוא תלה זאת בהערתו לאותו אדם שהתנגדותו עלולה להמיט עליו אסון משמים, והקדיש את ספרו על מגילת רות לזכרן של שתי הילדות. להרחבה על סיפור זה, ראו: משואה ליצחק: ספר זיכרון לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ירושלים תשס"ט, ח"א עמ' 85, הערה 1.
