נור (באנגלית: Nore) הוא שמו של שרטון חול (sandbank) בשפך התמזה באנגליה. הוא מציין את נקודת המפגש בין נהר התמזה והים הצפוני, מחצית הדרך בערך בין מפרצון הֵייוֶונְגוֹר באֶסֶקְס לבין ווֹרְדֶן פּוֹינְט בקֶנְט.
עד 1964 הוא ציין את הגבול הפונה לים של נמל לונדון. מאחר ששרטון החול היה סכנה לכלי שיט הבאים אל לונדון ויוצאים ממנה, הוצבה בו ב-1732 אוניית מגדלור, הראשונה בעולם. המקום הפך לנקודת ציון מרכזית, ושימש כנקודת התכנסות לאוניות. כיום מסומן השרטון במצוף עזר לניווט.
במאי/יוני 1797 אירע מרד מלחים באוניות הצי המלכותי שעגנו אז בנור.
ב-1943 הוקם במקום אחד ממבצרי מונסל להגנה מפני מטוסי האויב. המבצר ניזוק קשות לאחר שאונייה התנגשה בו ב-1953 והוא פורק ב-1959-60.
אוניית המגדלור
שרטון החול בנור מהווה סכנה לשיט, ולכן נרתקה מעליו ב-1732 אוניית המגדלור הראשונה בעולם כחלק מניסוי שערך רוברט המבלין, מי שהגה את הרעיון. עדות להצלחתו של הניסוי היא העובדה כי ב-1819 היו בידי בריטניה כבר תשע אוניות מגדלור. אוניית המגדלור של נור הופעלה על ידי טריניטי האוז, רשות המגדלורים הבריטית.
אוניות המגדלור הראשונות בנור היו כלי שיט קטנים עשויים עץ, בדרך כלל גאליוטים ממסורת הבנייה ההולנדית. בסוף המאה ה-19 הוצבה במקום אונייה גדולה יותר, בעלת אור מסתובב. אחרי 1915 לערך פסק השימוש באוניית מגדלור ובמקומה נרתק מצוף. מאז 2006 נמצא מעל נקודת העגינה של אוניית המגדלור לשעבר מצוף מסוג Sea Reach No. 1, מחצית הדרך בערך בין שוברנס באסקס והאי שפי בקנט. המצוף מציין את הנקודה בה מסתיים נהר התמזה ומתחיל הים הצפוני.
מ-1899 עד 1955 החזיק הצי המלכותי קצין בכיר, המפקד העליון של נור, בידיו הופקדה האחריות על הגנת הכניסה לנמל לונדון ועל תנועת אוניות הסוחר לאורך חופה המזרחי של בריטניה.