מתקפת המדינה האסלאמית בצפון עיראק (2014)
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
המתקפה בצפון עיראק (2014)
מלחמה: מלחמת האזרחים השנייה בעיראק
תאריכים 4 ביוני 2014 – 25 ביוני 2014 (22 ימים)
מקום צפון עיראק
קואורדינטות
36°20′14″N 43°08′09″E / 36.337222222222°N 43.135833333333°E / 36.337222222222; 43.135833333333 
תוצאה

ניצחון למדינה האסלאמית

  • כיבוש שטחים נרחבים בצפון עיראק בידי דאעש
  • הכרזה על הקמת החליפות האסלאמית
  • מתקפה אווירית של ארצות הברית ומדינות הקואליציה נגד יעדי הארגון
הצדדים הלוחמים

עיראקעיראק הממשל העיראקי

כורדיסטן העיראקית

המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית[11][12]

נאמני מפלגת הבעת' העיראקית[15]

  • צבא אנשי המסדר הנקשבנדי[16]
  • המועצה הצבאית הכללית לשבטי עיראק[13]
כוחות

עיראק:

  • בסביבות 25,000[17]-‏ 30,000[18] לוחמים (שתי אוגדות צבא)
  • 10,000 אנשי המשטרה הפדרלית
  • 30,000 שוטרים מקומיים
  • בסביבות 1.5 מיליון אזרחים עיראקיים התגייסו לצבא בעקבות המשבר
    איראן:
  • 2,000 לוחמים[19]

כורדיסטן:

  • בסביבות 80,000 - 190,000 לוחמים‏[20]

בסביבות 15,000 לוחמים[21]


מצב השטחים בעיראק, נכון ל-13 באפריל 2015
  שטחים בשליטת המדינה האסלאמית
  שטחים בשליטת הממשלה העיראקית
  שטחים בשליטה כורדית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המתקפה בצפון עיראק מתייחסת לסדרת קרבות שהחלה ב-4 ביוני 2014, כאשר ארגון המדינה האסלאמית, בסיועם של גורמים סוניים נוספים במדינה, כבש שטחים נרחבים בצפון עיראק. הארגון הצליח לכבוש את העיר מוסול, השנייה בגודלה במדינה, והחל לרדוף אחרי המיעוטים הדתיים שחיו באזורים שעליהם השתלט, בעיקר את הכורדים הז'ידים. לנוכח התפוררותו המהירה של צבא עיראק והתקדמות המדינה האסלאמית לעבר אירביל, בירת כורדיסטן העיראקית, החלה ארצות הברית ב-8 באוגוסט להפציץ את יעדי הארגון ובכך סייעה לבלימתו.

רקע

פלישה לעיראק

מאז דצמבר 2013 התנהלו ברחבי מערב עיראק עימותים רבים בין הכוחות המזוינים של עיראק וארגון הטרור "דאעש" התערב לאחר יציאת הכוחות האמריקאים מעיראק.[22] השבטים הסונים המתונים יחסית הרגישו מקופחים בידי המשטר הדמוקרטי לאחר הפלתו של סדאם חוסיין כגון חברי מפלגת הבעת'. המשטר, בהנהגתו של ראש הממשלה, אל-מלכי, תמך בפלגים שיעים וכך דחק סונים המתונים לזרועותיהם של אל-קאעידה, על אף שבתחילת דרכיהם, התנגדו ללוחמי דאעש.[23] המדינה האסלאמית, בראשית דרכה בצע פיגועים טרור רבים ברחבי עיראק אשר על חלקם נטלה אחראיות כחלק מאותם עימותים. בהמשך התאחדו הכוחות הסונים באופן זמני ובמטרה טקטית להפיל את השלטון השיעי בעיראק.[24]

בתחילת ינואר 2014 השתלט דאעש על פלוג'ה ורמאדי ועל מרבית שטחי מחוז אל-אנבאר.[25] לאחר ההשתלטות על מרבית שטחי מחוז אל-אנבר החלו הכוחות המזוינים של עיראק מתקפה נגד דאעש באזור אל-אנבאר, זאת במטרה להחזיר את האזור לשליטת הממשלה העיראקית.

בתחילת יוני 2014 התקדמו כוחות דאעש לעבר אזור מרכזי בצפון אדמות עיראק, זאת לאחר שהביסו את הכוחות המזוינים של עיראק. בשלב זה היו לכוחות דאעש שליטה כמעט מלאה בפלוג'ה ובאל-קרמה, כמו גם בחלקים שונים של ג'ורף אל-סח'ר, אֶנה, אבו גריב וגם של כמה יישובים קטנים ברחבי מחוז אל-אנבר.[26]

פלישה לסוריה

במהלך שנת 2013, האופוזיציה המתונה שלוחמת במלחמת האזרחים בסוריה קבלה בברכה את הכוחות הלוחמים. הם הצטרפו לכוחות הסוניים הזרים במלחמת האזרחים.[27] תוך זמן קצר הארגון הפך למוקצה מחמת מיאוס. גם אל-קאעידה התנערה מהזרוע כאשר אוסאמה בן לאדן ואיימן א-זוואהירי הצהירו בפומבי שהם מפרקים את הזרוע הסורית של "המדינה האסלאמית". באותה שנה, ארגון "דאעש" ניצל את הוואקום הביטחוני בסוריה בעקבות המלחמה בין האופוזיציה לבין משטרו של בשאר אסד וכבש את מחוז אל-רקה.[28] מטרתן הייתה לכבוש את האזורים בקו הגבול שבין סוריה לעיראק.[28]

במהלך שנת 2014, הארגון החל לאיים על בכורת הארגון הג'יהאד הסטי המוביל בסוריה, "ג'בהת אל-נוסרה". הארגון כבש שטחים בסוריה, דבר אשר חיזק את כוחותיהם ועמדתם.[29][30] בעקבות כניסת הארגון למערכה כנגד שלטונו של אסד, נוצר פילוג בין המורדים. הארגון שמבצע רציחות מזעזעות, כמו זה שפורסם קשיים רבים נערמו על האופוזיציה הסורית לקבלת סיוע מהמערב. עתה הארגון נלחם נגד קבוצות האופוזיציה הסוריות על השליטה במזרחה של סוריה. יהבו הוא לעיר המחוז דיר א-זור, הגובלת עם גבולות עיראק ועשירה בנפט. אט, אט מצליח הארגון לפרק את הגבול העובר בין שתי המדינות, עיראק וסוריה. מהצד הסורי הוא כבר כבש את מחוז א-רקה ובעיראק את מחוזות אנבאר ונינוה.[28]

המתקפה בצפון עיראק

ב-4 ביוני 2014 כבשו כוחות ארגון המדינה האסלאמית חלקים גדולים של העיר סאמרא.[31] כוחות הארגון הגיעו עד למרחק של 2 קילומטר (1.2 ק"מ) ממסגד אל-עסכריה. הממשלה החישה תגבורות לאזור ואלה ביצעו התקפת נגד והצליחו לדחוק את רגלי הארגון מהעיר.[32]

בין 9 ל-10 ביוני לוחמי ארגון הטרור הסוני דאע"ש יחד עם מיליטנטים סונים אשר היו נאמנים בעבר לממשל סדאם חוסיין, בנוסף ללוחמים משבטים המתנגדים לממשל הנוכחי, הצליחו להשתלט על העיר מוסול, בירת מחוז נינוה והעיר השנייה בגודלה בעיראק.[27]רבים מלוחמי דאעש והמיליציות האסלאמיסטיות שכבשו את מוסול במתקפת פתע היו מורדים שבאו מסוריה, בהם רבים מערב הסעודית וממדינות ערביות אחרות.[23] כ-15% מתפוקת הנפט של עיראק נמצא בעיר זו, והיא נהנתה מתמיכתו של איראן.[23] ההערכה היא שבסביבות כ-500 אלף מתושבי העיר נמלטו,[33] ועוד כ-80 אזרחים טורקים נחטפו בידי הארגון.[34] במהלך שבועות רבים ניסתה המדינה להבין כיצד כוח של כ-800 אלף חיילים סדירים, מצויד בטנקים, מסוקים ומטוסים לא הצליחו להשתלט על המון מצויד בנשק קל.[24]

ראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאליכי קרא בתחינה לקהילה העולמית לעזרה והכריז על מצב חירום במדינה.[27] כיבוש העיר סמן את תחילת התפוררות המשטר הדמוקרטי בעיראק שהחליף את משטרו הדיקטטורי של סדאם חוסיין. עיר זו הייתה האחרונה אשר אותה כבשו כוחות אמריקאי בעת מלחמת עיראק וסמלה את הדרך לשלום.[23] למרות קריאות חוזרות ונשנות של שר החוץ העיראקי, הושאיר זברי לסיוע מג'ו ביידן, סגן הנשיא, הוא נענה בסירוב. בתום הלחימה הכריז הארגון כי הוא מתקדם לכיוון בגדאד וכרבלא. וושינגטון פוסט פרסם כי הממשל מוכן לסייע בעיראק מפני ההשתלטות של ארגוני טרור בצפון אולם אין לה עניין לסייע בשמירה על שלטונו של אל-מאליכי, הפועל למען האינטרסים השיעיים. זו סגירת חשבונות של אובמה עם התנהלותו של הממשל אשר קידם את האינטרס השיעי בלבד ופיצל בפועל את עיראק. בערב של אותו יום התכנסה מועצת הביטחון לדון במשבר בעיראק.[34] באופן כזה ארצות הברית מצהירה על עצמאותה וזכותה של עיראק להגן על עצמה ולהתנהל בהתאם למדיניותה בארצה. מנגד, בשיחות סגורות, מציבה אולטימטום לעיראק שעל השלטון החדש לשתף סונים וכורדים כדי שהממשל יפעל לטובת עיראק.[35] מהלך דומה אותו ניסתה לייצר לפני מבצע שובו אחים כשהיא הפילה את האשמה במצב על ישראל בשל כישלון מסע ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית.

למחרת, ב-11 ביוני כבשו את העיר בייג'י, שם יש מתקן זיקוק נפט. דאעש השתלט על אזורי סיניה וסולימאן בק ועל רוב מחוז נינוה אשר גובל עם חבל האוטונומי הכורדי. יותר מחצי מיליון אזרחים ברחו צפונה לכיוון כורדיסטן.[36] הארגון המשיך לכיוון העיר תכרית וכבש ממנה שטחים נרחבים.[37] במהלך המתקפה נטשו שתי חטיבות של הצבא העיראקי את עמדותיהן, ולמעשה לא הייתה התנגדות ממשית לפלישה. לאחר מספר ימים דווח על הטבח שהתבצע בעיר.[38]

לנוכח אטימות אמריקה פנה הממשל העיראקי לאיראן, התומכת בכוחות השיעים בעיראק. איראן ששלחה כוחות האיראניים שסייעו להשיג מחדש את השליטה על העיר תיכרית. בהמשך הגיעו כוחות לעיר בגדאד והתארגנו כדי לכבוש מחדש את הערים מוסול, תיכרית, אל-מאליכ ועוד אזורים בכרוכ ודיאלי.[39] ברק אובמה הצהיר כי ארצות הברית תכנס לעיראק רק אם האינטרסים האמריקניים יהיו תחת סכנה. כנגד יצא יו"ר בית הנבחרים האמריקני,ג'ון ביינר טען כי אובמה "תופס תנומה" בעת שהמורדים כובשים את עיראק וקרא להתערבות מידית שלה בעיראק.[22] בתגובה, פרסם אובמה, ”בהמשך הגיעו כוחות לעיר בגדאד והתארגנו כדי לכבוש מחדש את הערים מוסול ותיכרית ועוד אזורים בכרוכ ודיאלי. עם זאת האשמות כנגד ממשל אובמה ממשיכים לזרום. שגריר לשעבר בסוריה, רוברט פורד האשים בריאיון ל-CNN וטען כי ממשל אובמה היה צריך לתמוך באופוזיציה המתונה בסוריה בשלב מוקדם הרבה יותר וכך למנוע את כניסתם של ג'יהאדיסטים ולהפיל את משטר אסד.[39]” (ynet) מנגד, דובר הבית הלבן, ג'יי קרני חיזק את אובמה וטען ”ארצות הברית לא צריכה לכבוש מדינות אחרות במשך עשורים” (ynet) לארצות הברית יש אינטרס מובהק בעיראק, בניגוד לסוריה שכן עיראק היא יצרנית הנפט הגדולה ביותר במזרח התיכון אחרי סעודיה.[40]

עם נסיגת כוחות הממשל העיראקי לעבר דרום עיראק מילאו כוחות כורדים מכורדיסטן העיראקית את החלל, כאשר כבשו חלק מהשטחים הנתונים במחלוקת בין עיראק וכורדיסטן.[41] ב-12 ביוני 2014 השתלטו כוחות כורדים על העיר כירכוכ.[42][43]

ב-13 ביוני, סוכנות הידיעות הצרפתית דיווחה כי "דאעש" השתלטו על שני חלקים בצפון הבירה בגדאד. עיתונאי ידוע, קמראן נאג'ם איברהים נהרג במהלך עימותים בין כוחות כורדיים לבין המורדים. כרגע ארצות הברית ממשיכה בהטסות של מלט"ים ברחבי עיראק. הכוחות האיראניים יחד עם צבא העיראקי השיגו שליטה מחודש על 85 אחוזים משטח של העיר תיכרית. ב-16 ביוני, דאעש השתלט על העיר תל-עפר.[38] מזכיר המדינה, קרי בריאיון לחדשות Yahoo אמר כי ”ארצות הברית פתוחה לשיחות עם איראן ולא תפסול שיתוף פעולה צבאי עמה”[44] ביום שאחרי, פרסמו גורמי אמריקאים ואיראנים כי לא יהיה שיתוף פעולה בין שתי המדינות. בנוסף כוח של 275 חיילים נשלח לבגדאד כדי להגן על עובדי המדינה האמריקנים ועובדי השגרירות.[45] העיר בגדאד החלה להתחמש.[46] במהלך הלילה כוחות עיראקים הדפו התקפות על שלוש שכונות בבעקובה ובאשר.

הילרי קלינטון, הזהירה מתמיכה איראנית בממשלה והסבירה כי ידוע שאיראן תתמוך בממשל העיראקי כפי שעזרה לנשיא סוריה, בשאר אסד, להיאחז בשלטון חרף ההתקוממות נגדו.[47] ב-19 ביוני הודיע אובמה על ”אנו מתכוננים לשלוח 300 יועצים צבאיים לעיראק וציוד צבאי נוסף” (ynet) וביקר את הממשל של אל-מאליכי.[48] לבינתיים עיראק החלה להתפלג לשלושה מחנות: במזרח, מדינה שיעית נאמנה לאיראן, מדינה כורדית בצפון ומדינה סונית במערב. "אייתוללה עוזמא" עלי סיסתאני, איש הדת הבכיר בעיראק על מלחמת קודש שיעית. המוני הצטרפו אל הכוחות בראשם נג'ף וכרבלא כדי להגן על האתרים הקודשים.[40] על פי נתונים שפרסמו דו"ח האו"ם ליום הפליט מספר הפליטים חצה את ה-50 מיליון, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. הנתונים שפורסמו עוד אינם לוקחים בחשבון את המשבר האחרון שפרץ בעיראק ועיקר מוקדיו הם סוריה, מרכז אפריקה ודרום סודאן.[49] עלי ח'אמנאי בתגובה, פרסמה ב-22 ביוני כי ארצות הברית מנסה להשתלט שוב על עיראק באמצעות ניצול הקרעים העדתיים בעיראק. לראות עיניו המאבקים הם ”השתתפות נרחבת בבחירות ושהעם בוחר את נציגיו”[50] באותו היום, ארגון דאעש המשיך לכבוש שטחים, בהם הערים קאים, ראווה וענה (ענת המודרנית), ומעבר גבול עם סוריה. מטרת הארגון היא להגיע לסכר בעיר חדיתה שפגע ברשת החשמל ויגרום להצפות בעיראק.

ב-25 ביוני, דאעש וג'בהת א-נוסרה שילבו כוחות בעיירה הסורית אל-בוכמאל, שנמצאת בגבול עיראק בעת שכוחות טיס סורים ניסו לעזור לכוחות השיעים. אל-קאים נכבשה. בו בעת הארגון ביצע פיגוע בבית מלון דורוי שבביירות במהלכו נפגעו 11 בני אדם.[51] ב-28 ביוני הצליח צבא עיראק לכבוש מחדש את תכרית.[52] הקרובות המשיכו בדרום המדינה במחוזות בבל ואנבאר[52] רוסיה שלחה לעיראק מטוסי קרב משומשים עבור תמיכה במלחמה.[53] בסוף החודש, ב-30 ביוני, הכריז דאעש על הקמת חליפות אסלאמית בעיראק-סוריה ושינה את שמו אל "המדינה האסלאמית".[54] ב-5 ביולי אבו בכר אל-בגדאדי נשאה דרשה במסגד בעיר מוסול. הופעתו בטלה את ההערכות כי לפחות נפגע במערכה אווירית.[55]

התקדמות הצבא לבגדאד נעצרה ליד העיר סאמרא אבל הוא החל לצבור כוח באמצעות השתלטות על כפרים באזור. בנוסף תחמושות וציוד מעורב לעירייה ג'ורף א-סח'ר דרך רשת מנהרות שנבנו בידי סאדם חוסיין כדי להחביא נשק מפקחי האו"ם. באזורים אלו היו הקרבות הקשיים ביותר של הצבא האמריקאי בעת המלחמה בעיראק.

פלאח א-ראד'י, יושב בראש צוות ביטחוני במועצה המחוזית חילה אמר ”אמרנו לממשלה שיש לנקוט פעולות צבאיות דחופות כדי למנוע מהמדינה האסלאמית לכבוש עיירות נוספות מדרום לבגדאד, אחרת הם יהיו קרובים מאוד לבירה” (ynet) בנוסף דווח כי הארגון מחזיק גם בפלוג'ה ובחלקים מרמאדי.[56] הכורדים נהלו קרב עם המדינה האסלאמית באזור ארביל.[57] ארצות הברית בהמשך אימה שאם המדינה האסלאמית יתקדמו לעיר, שם נמצאת קונסוליה אמריקנית, תאשר התקפה אווירית.[58]ג'באר יאוור, המזכיר הכללי של משרד ה"פשמרגה" (כוחות הביטחון הכורדיים) הודיע כי יש חיזוק קשרים בין הממשל לכורדים בעקבות האירועים. יחסים אלו התערערו בעבר לנוכח אפליות מצד המשטר. בנוסף יאוור ספר כי כ-50 אלף יזדים ברחו אל ההרים ו”אם עשרות האלפים לא יחולצו ב-24 השעות הקרובות, הם עלולים למות מרעב”[57] מטוסים באו לחלץ את הנמלטים.[59]

ב-7 ביולי פורסם שהמדינה האסלאמית במהלך השבוע כבשה 15 ערים, בניהם טילקייף וקווייר וכן גם על סכל מוסול. בנוסף, בעקבות התפוצצות של מכוניות תופת בכירכוכ 9 בני אדם נהרגו.[60] ארצות הברית הפציצה את כוחות המדינה האסלאמית לנוכח התקדמותה אל ארביל וטבח היזדים.[61] לנוכח תגובתה של ארצות הברית, מדינות נוספות הודיע על הענקת סיוע הומנטרי לאזרחי עיראק. בעוד מדינות אחרות, כמו טורקיה, ששלחו כבר סיוע.[61] מספר ימים אחרי הודעה הממשל כי לא העריך כשורה את צבא המדינה האסלאמית והקצב בו יכבשו את עיראק.[62]

ב-11 ביולי, נורי אל-מאליכי האשים את הנשיא הכורדי, פואד מאסום, בהפרת החוקה ולכן האחרון הודיע על הדחתו של ראש הממשלה. בתגובה כוחות צבא נאמנים לראש הממשלה התפרסו בבגדאד,[63] מאחר שראש הממשלה מסרב לעזוב את כיסאו.[64] ארצות הברית פינתה את כוחותיה מאירביל והעבירה אותם לבצרה. ב-14 ביוני ראש הממשלה היוצא, נורי אל-מליכי, הסכים לוותר על תפקידו. במקומו מונה חיידר אל-עבדי כראש הממשלה החדש.[65] יום אחרי הודיע חסן נסראללה כי האיום מהמדינה האסלאמית אינו שייך רק למדינות ערב אלא לעולם כולו.[66] אכן זה הוא חלום הבלהות של ארצות הברית אשר מנסה להבין כיצד החזירה את כוחותיה לעיראק[67] ונשאבת אל תוך הבוץ העיראקי.[68]

ב-16 ביולי ארצות הברית החלה במבצע לשחרור סכר מוסול מכוח של המדינה האסלאמית[69] יחד עם כוחות כורדים. ביום למחרת הסכר שוחרר מהכוחות ובמקביל הפציצו מטוסים של צבא סוריה יעדים של המדינה האסלאמית.[70] מעשי חטיפה ורציחת אנשי היזדים המשיכו בשבועות הבאים כאשר ארגון המדינה האסלאמית המשיך לכפר קוג'ו, חאטימייה וקוואבושי[71] כאשר הארגון המשיך את חיזוקו בחבל הארץ הכורדי.[72] מחירי הנשק ברחבי כורדיסטן צנחו משמעותית מאז שארצות הברית הבטיח לחמש ולסייע לכורדים.[73] זאת על אף שארגוני הכורדים, PKK נחשב כארגון טרור,[74] והתפרסם בעיקר בזכות הלוחמות שעומדות ברשות הצבא מהם, כך מדווחים, חוששים לוחמים מוסלמים דתיים. הרי, חלק מאמינים כי מוות בידי אישה מונעת את ההגעה לגן עדן.[75]

במהלך חודש יולי המשיכו כוחות ארגון המדינה האסלאמית בכיבוש עיראק ובביצוע פיגועים. לוחמי ג'יהאד הכתירו את המחנה הצבאי האחרון בשליטת צבא אסד במחוז א-רקה הצפוני.[76] ב-19 ביולי נטל ארגון המדינה האסלאמית אחריות לפיגוע התאבדות שבו נהרגו 33 אנשים ונפצעו למעלה מ-50 איש, הפיגוע נעשה במקדש שיעי גדול בשכונת כאזמיה שבעיר בגדאד.[77] בסך הכול, במהלך חודש יולי נהרגו 1,737 איש כאשר מתוכם 1,186 אזרחים לא-מעורבים.[78] הצבא העיראקי המשיך לתיכרית עליה צר.[79]

הקמת הח'ליפות בעיראק

ארגון דאעש שצבר מוניטין רע בקרב החברה המערבית בעקבות הוצאות להורג של פולי ג'יימס, לא המתין להתערבותו של הממשל האמריקאי במלחמה בעיראק ומיד הקים את הח'ליפות האסלאמית. אחד מהקצינים הבכירים אמר ”הם רוצים להגיע למשטר דתי שאין בלתו וכל מה שהוא מודרני וליברלי הם נגדו... דאעש כבר הקימו משרד פנים, משרד אוצר, סעד, רווחה, בתי ספר, מאפיות ואפילו משטרה.” (ynet) המדינה הנפיקה מעין דרכון רשמי עבור תושביה,[80] דוחות פנימים הדנים בהתממשות יעדיה[81] ובמוסול יצאה תוכנית לימודים המותאמת למדיניותה הח'ליפה. התוכנית אינה כוללת מקצועות הומניים אך כן תכלול את לימודים המדעים (לא כולל תאוריות כשל דרווין ואחרות).[82]

ברחובות שמות בתי ספר נוצריים הוחלפו,[82] ובנוסף קבוצת נשים לוקחות תפקיד בבריגדות בסוריה ובודקות כי חוקי השריעה מתנהלים כשורה. שכרן החודשי בגובה 25 אלף לירה סורית (כ-585 שקל).[83] בנובמבר 2014 הודיעה המדינה האסלמית על הנפקת מטבעות שיקראו דינר אסלאמי.[84] ב-29 ביוני 2014 שינה ארגון דאעש את שמו ל"המדינה האסלאמית" והכריז על ח'ליפות עולמית.[85]

מבצע נחישות טבועה

ערך מורחב – מבצע נחישות טבועה

בתחילת אוגוסט הצטרפו הכוחות המזוינים של ארצות הברית בהוראת ברק אובמה למלחמה בארגון המדינה האסלאמית באמצעות תקיפות אוויריות.[86] ההוצאות ההורג של אזרחים מערביים ואמריקאים הלחיצו מאוד את ממשל אובמה וזירזו אותו לתת מענה לבעיה.[87] ייתכן כי הייתה זו דעת הקהל האמריקאית שהובילה לשינוי של הממשל בבעיה לאחר רציחתו של ג'יימס פולי. כפי שפורסם, הוצאות להורג של העיתונאים והחשש שהטרור מהמדינה האסלאמית יגיע גם לארצות הברית הובילו לשינוי דעת הקהל האמריקאית, כ-59% מאזרחי אמריקה טענו כי הם ראו בארגון איום רציני מאוד.[88]

לאחר מכן הודיע אובמה כי ארצות הברית לא תשלח כוחות קרקעיים לעיראק אך תמשיך בפעילות אווירית מתמדת[89] והיא שוקלת לפעול גם בשטחיה של סוריה.[90]

בהמשך אוגוסט נבלמו במעט כוחות ארגון המדינה האסלאמית בכיבוש עיראק על ידי הכורדים בעזרת התקיפות האוויריות של ארצות הברית, אם כי בתחילת ספטמבר הצליחו כוחות ארגון המדינה האסלאמית לכבוש שטחים נוספים ולהתקרב לשליטה מלאה בעיראק. בסוף חודש אוגוסט, אובמה הודה שעדיין לא גובשה החלטה כיצד להתמודד עם המלחמה במדינה האסלאמית וספג ביקורת קשה מצד הקונגרס.[91] ב-31 באוגוסט, שוחרר העיר אמירלי ממצור בידי המדינה האסלאמית. הארגון ערף את ראש של אחד מבכיריו בטענה ששיתף פעולה עם הבריטים.[92] בנוסף פורסם כי ארגון המדינה האסלאמית מתכנן להשתמש בנשק כימי של נגיף הדבר.[93]

ספטמבר

בתחילת ספטמבר הועלו החששות כי ארצות הברית ואיראן עלולות להתעמת חזיתית על השליטה בעיראק על אף שהכוחות האמריקאים פועלים כרגע רק באמצעות פעילות אווירית.[94] בהמשך דווח בידי חמינאי שארצות הברית ואיראן מתואמות צבאית יחד עם הכוחות הכורדים שבעיראק.[95] ב-4 בספטמבר נודע כי ארצות הברית חיסלה את יד ימינו של אבו בכר אל-בגדאדי, אבו האג'ר הסורי,[96] ויום אחר חוסל א-שבאב בסומליה.[97] אנשי המדינה האסלאמית חטפו 50 עיראקי-סונים בכפר מצפון לבגדאד.[98]

אובמה הגיע לכינוס בנאט"ו כדי לדחוק בשותפיו לברית להצטרף לקואליציה בינלאומית כדי ליצור לגיטימציה למהלך.[97] שבע מדינות הצטרפו לקואליציה, לפחות הצהרתית: הממלכה המאוחדת, צרפת, אוסטרליה, גרמניה, קנדה, טורקיה, איטליה, פולין ודנמרק. מזכיר המדינה קרי צפוי להגיע לאזור כדי לעודד מדינות ערביות להצטרף לקואליציה. הבעיה שמערכת היחסים בין ארצות הברית למדינות ערב נפגמה בשל המדיניות של אובמה.[99] על אף הרכבת הקואליציה הראשונית אין בכוונת ארצות הברית להכניס חייל קרקעי לעיראק.[100] על החלטה זו, ב-18 בספטמבר, חסן רוחאני ביקר את התנהלותה של ארצות הברית, ”האם האמריקנים מפחדים מנפגעים על הקרקע בעיראק? האם הם מפחדים שחייליהם ייהרגו בקרב שהם הכריזו עליו נגד הטרוריסטים?” (ynet)

ב-5 בספטמבר הותר לפרסום שבכירים בארגון המדינה האסלאמית נהרגו בסוריה.[98] יום אחרי, ארצות הברית והממלכה המאוחדת הודו בפומבי על האסטרטגיה כנגד המדינה האסלאמית. תחילה ייצרו קואליציה בינלאומית שתכלול את מדינות ערב שיחלקו מידע על הארגון. לאחר מכן הם יפעלו בשטח כדי לסנן את הגורמים הקיצונים מתוך החברה הסונית. הם יבצעו זאת באמצעות ניתקו התזרימים הכלכלים של הארגון.[101] לבינתיים, הסורים המשיכו לתקוף את המדינה האסלאמית ומעוז בעיר ראקה הופצץ.[102] קרי הודיע כי התוכניות למלחמה בארגון המדינה האסלאמית יגובשו עד לכינוס העצרת הכללית של האו"ם, שיחל ב-16 בחודש. הממלכה המאוחדת וצרפת טרם הבהירו אם יסכימו לקחת חלק פעיל בהפצצות נגד המדינה האסלאמית.[103] ביום ראשון, 7 בספטמבר, הודיע אובמה לתקשורת המערבית כי הבעיה אינה נעוצה באיראן אלא במדינה האסלאמית. שר החוץ האיראני בריאיון לסוכנות הידיעות מאהר טען כי ארצות הברית אינה "רצינית" במלחמה כנד ג'יהאדיסטים ובנוסף, אלו עזרו לאותו בארגון. ”אתמול הם איימו על סוריה, היום על עיראק ומחר על מדינות אחרות...אין עדיין הבנה רצינית של האיום, והאמריקנים טרם נקטו פעולה רצינית נגד הג'יהאדיסטים”[104] הממשל האמריקאי הפציץ לראשונה במערב עיראק.[105]

ב-10 בספטמבר האמריקאי הרחיבו את התקיפות לסוריה.[106] צרפת הודיע על כוונתה לסייע במאבק האווירי אם יהיה צורך בכך.[107] צרפת עמדה בראש החזית נגד אסד אחרי רצח רפיק אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון, ועתה היא מובילה את האופוזיציה באירופה נגד המשטר בדמשק.[87] גורמים דיפלומטיים ערביים אמרו הבוקר לעיתון הסעודי "אל-ווטן" כי ישיבה תתקיים מחר בעיר ג'דה בהשתתפות שרי החוץ הערבים כדי לראות כיצד להתמודד עם הארגון. מדינות ערב מראות חשש לפעול כנגד הארגון.[108] ירדן שכנראה עומדת להיות הבאה בתור במאבק ציינה כי תעביר מידע לארצות הברית אבל לא תשתף במאבק. שבוי עיראקים רבים נמצאים בידי המדינה האסלאמית ובנוסף, עיראק אינה אוהדת את הכוחות הכורדים ולכן נמנעת מלהביע דעה.[107]

פעילות הממשל האמריקאי מונעת בגלל דעת הקהל האמריקאית.[109] בנוסף, הוא מודאג בעיקר בגלל השתלטות על מקורות נפט ברחבי המדינה מאשר למעשי הטבח המבוצעים בה.[87] בנאום לאומה, ב-11 בספטמבר, אובמה העביר את יעדיו בתקיפה, חיסולה של המדינה האסלאמית. הוא הצהיר בנאומו כי הוא אינו יכול לסמוך על משטר של אסד לנוכח פעילותיו כלפיו אזרחיו. בשיחה עם מלך סעודיה, עבדאללה הסכימה סעודיה לאמן מורדים סורים מתונים בשטחה. הסעודים היו אלו שממנו בעבר ארגונים סונים[110] 10 מדינות ערביות אשרו על הצטרפו לקואליציה: מצרים, עיראק, ירדן, לבנון ושש מדינות המפרץ. בהמשך דווח כי מצרים עדיין אינה חלק מהקואליציה.[111] רוסיה דרשה להתנות ההפצצות רק דרך החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם.[112] איראן אינה כלולה בקואליציה.[113] שכנראה הוביל אותה לאיים ”אם ארה"ב תתקוף באזור - הפתיל יידלק”[114] סעודיה היא זו שכנראה עומדת מאחורי התהליך הפוליטי.[115]

בתוך הממשל גינו את פעולות הממשל לתקוף אווירית בלבד. מייקל היידן כינה פעולה זו[116] למעשה רמז שאם ארצות הברית לא תהיה מוכן להתחייב קצת יותר לעיראק, היא לא באמת תוכל להשפיע על ההסלמה הקיצונית ברחבי המדינה בפרט וברחבי העולם בכלל.

הסברים בתקשורת המערבית למלחמה

פרופ' עוזי רבי מתאר את התפיסות של דאעש כאידאולוגיה אולטימטיבית, שבה אנשים מוגדרים על פי דתם[דרוש מקור]. ד"ר ענת ברקו מאפיינת את התופעה כ"שאהדמאניה" - אובססיביות לג'יהאד, שיש בה חזרה למאה השביעית לספירה. ברקו מתארת לוחם בדאע"ש שאומר "ריח הדם לא זר לאפינו" [דרוש מקור]. סוג של תפוז מכני לבוש בג'אלביה שיש בו אכזריות וסדיזם עד הקצה, שעושים בו כיף מאונס ורצח. צבי יחזקאלי מתאר את "תיירות הג'יהאד" - מונח שנקשר במיוחד לדאע"ש, כדבר המנקז מכל העולם את האנרגיות הג'יהאדיסטיות. צעירים שמגיעים מכל רחבי העולם, כולל המדינות המערביות, כדי לחוות את החוויה של הלחימה בכופרים והחזון של הקמת ח'ליפות אסלאמית[דרוש מקור].

על פי פרופ' דוד פסיג, מרבית המדינות במזרח התיכון נמצאות כיום בשלב מתקדם ביותר של קריסה, שיש בו הרבה תופעות לוואי. בתחום עיראק-סוריה, הסכם סייקס–פיקו סיים את תפקידו לאחר מאה שנה, וניתן לזהות חזרה לשבטיות שאפיינה את האזור. על פי תפיסה זו, דאעש היא רק תופעת לוואי של קריסת התרבויות, שיכולה להימשך עשרות שנים, והקואליציה של ארצות הברית בראשות הנשיא אובמה[דרוש מקור].

איקונוקלאזם ושריפת עתיקות

עם עליית דאעש איימו אנשיו להחריב את האבן השחורה במכה לאור טיעונים כי התפילות בזמן העלייה לרגל הפכו מכוונות לאבן במקום לאל. [דרוש מקור] כחלק ממדיניות ארגון המדינה האסלאמית התבצעו בזיזות והריסת עתיקות ברחבי המדינה האסלאמית. ב-24 ביולי ביצע הארגון פיגועים רבים שבהם הוא פגע במקדשים, מסגדים וקברים.[117][118] הארגון מרוויח גם מאות מיליוני דולרים מהברחת עתיקות מעיראק לטורקיה.[119]

פעילות שכזו אינה מאפיינת בלבד את ארגון המדינה האסלאמית אלא היא תופעה מאז מלחמת האזרחים בסוריה, עד כדי שאונסק"ו פנתה לסוחרי עתיקות מוכרים בדרישה שיימנעו מסחר בחפצי ערך שמקורם מעיראק.[120] בנוסף, אתרי הריסות מופצצים בדרך קבע בידי הכוחות הלוחמים. כך למשל ב-28 במאי, פורסם כי בית הכנסת העתיק, "אליהו הנביא בסוריה הושמד בעקבות פעילותו של אסד בדמשק.[120] אתר שספג פגיעות כבר בידי אסד בעבר.[121] ב-26 ביולי, כי ג'יהאדיסטים הרסו את קבר יונה הנביא בעיראק.[118] ב-19 בספטמבר, דווח על הריסה של אתר תל-עג'ג'ה ובזזה של אתרי עתיקות נוספים.[122]

בפברואר 2015 הרסו אנשי דאעש פסלים עתיקים מתקופת האימפריה הבבלית והאשורית. במרץ 2015 לאחר שהשתלטו על האזור השחיתו אנשי דאעש את אתר כלח (תל נמרוד) ואת אתר חאטרה.[123][124][125] בנוסף דאעש שרף כ-8,000 ספרים נדירים.[126]

סחר בנשים

שני שלישים מהשבויים הן נשים והן נסחרות ברחבי המדינה האסלאמית.[127] על פי נתונים שפרסם ארגון אמנסטי בחודש אוגוסט מעל ל-3,000 נשים וילדות נחטפו על ידי ארגון המדינה האסלאמית.[128] הנשים נמכרות כשפחות מין, עבדות בכפייה או נישואים.[129] בשל סיבות זו המון לוחמות כורדיות מתאבדות לאחר שמובסות בקרב.[130]

אנשי המדינה האסלאמית מבטיחים תחילה לקרבנותיהם כי אם יפעלו בהתאם לדרישותיהם, כלומר יתאסלמו ויניחו את נשקיהם, לא יאונה להם כל רע.[131] לאחר מכן הנשים המבוגרות מופרדות מהצעירות כאשר הצעירות נלקחות לאינוס ומכירה.[131] הן מועברות לבתי סוהר, בתי ספר, אולמות ספורט, מסגדים, בתי חולים ואפילו בתים פרטיים. הן לא בהכרח שוהות בקביעות במקומות אלא מנויידות ממקום אחר לאחר.[127] נערות, שגילן לפעמים לא עולה על גיל 14, מוחזקות בשבי בידי הארגון ונכפות לבחור אם להתאסלם ולהימכר. אלו שמסרבות להתאסלם נאנסות מדי יום באופן מתמיד בבית הכלא בו הן מוחזקות.[132] האחראית על ענייני נשים בממשלה הכורדית אמרה, ”זה חולני, לוחמי דאעש הגזימו ואפילו אילצו קוסמטיקאיות מקומיות להגיע לכלא כדי שיוכלו להלביש את הנשים ולאפר אותן” (ynet) עדויות מצמררות אחרות מספרים על אנשי בארגון אונסים נשים צעירות ולאחר מכן רוצחים אותן ואת תינוקותן.[133] הדמיון המצמרר של אירועים ותגובת הממשל האמריקאי, מזכירים את אלו שהתרחשו בעת החטיפה בניגריה, בחודש מרץ, כאשר מעל ל-200 נערות נוצריות נחטפו בידי ארגון אסלאמי הקיצוני בשם בוקו חראם, אשר לימים נשבע אמונים למדינה האסלאמית והפך לגרורה שלו באפריקה.

על פי עדויות מנשים בשבי ניתן למנות מספר תנאים זהים, להלן,[127]

  1. רופאים מבצעים בדיקת בתולים לצעירות ומפרידים בין "הטהורות" (אלו שיכלו להינשא לג'יהאדיסטים) ולאלו שלא.
  2. קיום נוהל ג'יהאד א-ניכאח, מלחמת קודש מינית לפיה ניתן לקחת אישה בל עת שהם רוצים. לפי הדיווח בסוכנות הידיעות AINA הצו פורסם ב-12 ביוני 2014 - יומיים לאחר שהאסלאמיסטים כבשו את העיר מוסול.[134]
  3. הנשים שנחטפו נמסרות כ"מתנות" ללוחמים. הן מוחזקות בתנאי רעב ונמכרות כשפחות.
  4. הילדות והילדים נמכרים כדי שיוכלו לגדול כמוסלמים.
  5. ארבע אזהרות להמרת הדת. בפעמיים הראשונות תהיה זו בבקשה מנומס, בפעם השלישית הצלפה ברצועת עור ובפעם הרביעית יהיה זה עונש מוות.[135]
  6. דת שונה, מדיניות שונה. בעוד נוצרים זכו לאפשרות לקניית נשותיהן, היזדים נענו בשלילה. כחלק מהמרת דתן הן מקבלות שם חדש ונמכרות.[136]
  7. הסחר הוא אחד מאמצי המימון של הארגון.[137]

ב-10 בספטמבר התקיים בישראל כנס מיוחד בשיתוף עם תנועת דרור-ישראל כדי לשמוע עדויות מרצח העם היזידי. אחת מהעדות סיפרה כי היא תומחרה בשמונה שטרות לאחר שהכפר שלהם התאסלם לדרישותיהם של אנשי המדינה האסלאמית, מחיר שהיה ליקר לדעת שוביה לנוכח הכמות הרבה של היזידיות.[138]

האלימות כלפי שבויות אינו פוסח על נשות הארגון. על פי עדות בידי עריקה מארגון ציון כי ”הלוחמים הזרים ברוטלים מאוד כלפי נשים, אפילו עם אלה שהם מתחתנים איתן. היו מקרים שבהם אישה נאלצה להגיע לחדר מיון בגלל אלימות, בגלל אלימות מינית”.[139] על פי הערכות כ-5,000 נשים מוחזקות בידי הארגון.[140]

ילדים בלב המלחמה

אם הילדים לא הוצאו להורג במהלך הפשיטה[133] או מתים בעקבות התייבשות,[57][141] הם נלקחים יחד עם אמו עד שהם נמכרים וגדלים תחת שלטון האסלאם. תינוקות שנולדו בעקבות האינוס, למשל בבית הכלא בדוש במוסול נלקחו מיד מידי האמהות.[142] הילדים עדים לא פעם לרציחות ההמוניות[143][144] ומן הסתם לאינוס אמהותיהן בבתים בהן מוחזקים. עד המכירה הילדים נמצאים בתת-תנאים ולכן רבים נפטרים. ילדים ”מקבלים רק פרוסת לחם ביום. הילדים יכולים לקבלים קרטון חלב באזור עשר כל יום. לבן שלי היו עכשיו שלשולים במשך עשרה ימים, הוא בטח ימות בקרוב. אנחנו צריכים עזרה מבריטניה, מארצות הברית, מהאו"ם. מכולם. כל דקה, כל שעה גובה חיים.”[127]

ילדים אשר נלקחים או מחונכים בידי הארגון תחת חוקי האסלאם, מאומנים[145] ונלחמים עבור הארגון,[146] הם צופים בטבחים כחלק מחינוכם, רוצחים בעצמם,[147] וכבר מגיל צעיר למדים לבצע מעשי זוועה[148] וחלקם אף מחבלים מתאבדים.[149] בקרב הם מתפקידים כלוחמים, כמעבירי מסרים, כמרגלים, כשומרים, כמאבטחים כטבחי, כמנקי וכרופאים.[146] בנוסף, הם עוברים שטיפת מוח ומאוימים בידי הארגון לא לנסות לברוח. אחד מהחטופים סיפר כיצד רעולי פנים הכריחו אותו לצפות בסרטון שבו ערפו את ראשו של אדם והזהירו שלא יברח אם אינו רוצה גורל דומה.[150]

טבח המוני וטיהור אתני

המדינה האסלאמית, בהתאם למדיניות שלה, הוציאה להורג אלפי חיילים עיראקים. ב-1 ביוני, נרצח קשיש בן 102 יחד עם בני משפחתו בכפר זנובה. חלק נשרפו בעודם בחיי ככל הנראה מאחר שהשתייכו לעדה העלווית.

ב-16 ביוני, פורסם הטבח בתיכרית בו נרצחו החיילים במטווח של יריות,[147] שעל פי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הוצאו להורג ללא משפט. על סמך המדינה האסלאמית כ-1,700 עיראקים נטבחו. על פי עדות של עלי חוסיין קדאים, אחד מהניצולים הבודדים, ספר על האירוע. המדינה האסלאמית החלה לכבוש את מוסול, ולכן הקצינים של המתחם החלו לעזוב את בבסיס ספייצ'ר בתיכרית, יחד עם הלוחמים הצעירים. כ-3,000 איש יצאו מהבסיס אך תוך זמן קצר נתקלו בכוחות הארגון. אלו הבטיחו להם לקחת אותם חזרה לבתיהם וכך הצליחו לעלות אותם על המשאיות. הם הוחזרו לתיכרית ושם הופרדו בין סונים ושיעים. גורלם של השיעים נחרץ והם הורצו סביב הבסיס עד שהגיעו לנהר החידקל ושם הוצאו להורג.[151] בעקבות המקרה אושר כי מטוסים לא חמושים של צבא ארצות הברית הוטסו בשמי בגדאד.[51]

ב-10 באוגוסט פורסם כי כ-500 יזידים נטבחו בידי הארגון לאחר שהוא השתלט על סינג'אר. עוד כ-300 נלקחו עבור סחר בנשים. בתים של נוצרים סומנו באות "נ" לקראת רציחתם.[152] חלק מתושבי המקום הצליחו לברוח וקיבלו סיוע איוורי ממדינות העולם.[153] מעדויות אנשים עוברים התעללויות, למשל הארגון נהג לחתוך את אצבעותיהן של נשים,[63] עד כדי ש”הנערות השליכו עצמן מקצה ההר”[154] רבים עברו השפלות ואף חלק מהילדים נקברו בעוד בחיים.[155] בעקבות המצור על הכפר רבים מתו מרעב ואחרים התאבדו. ייתכן כי מאחר שהשבטים הסוניים באזורי הכיבוש מקבלים את האפשרות להצטרף לכוחות המדינה האסלאמית, הם למעשה שיתפו פעולה עם רצח היזידים. מעשי חטיפה ורציחת אנשי היזידים המשיכו בשבועות הבאים כאשר ארגון המדינה האסלאמית המשיך לכפר קוג'ו, חאטימייה וקוואבושי.[71] אירועים אלו הובילו את ארצות הברית לתקוף אווירית בעיראק.[156] רבים מהיזידים ברחו אל הרי סינג'אר, לשם הגיעו כוחות אמריקאים כדי להעריך את המצב.[157] מעטים חולצו באמצעות מטוסים.[158]

ב-17 באוגוסט, ארגון המדינה האסלאמית טבח בבני חמולת א-שעיטאת, גורלם של 1800 איש של אנשי החמולה אינו ידוע.[159] ב-22 דווח על טבח אתני נוסף בעיר אמרלי. המצור שהיה על העיר במשך חודשים הותיר כ-20 אלף איש חסרי מים, מזון וציוד רפואי[160] ב-28 באוגוסט, טבחה המדינה האסלאמית ב-250 סורים.[161]

הוצאות להורג

הארגון נוהג להוציא להורג חיילי צבאות יריבים הנקרים בדרכו על ידי טבח המוני בנשק אוטומטי. כמו כן נוהג הארגון כיום להוציא להורג מתנדבים ועיתונאים ממדינות המערב שהצליח לחטוף תוך כדי תיעוד המאורע כפי שנעשה מקודם. בחודשים אוגוסט וספטמבר 2014 ערף הארגון את ראשיהם של שני עיתונאים אמריקאיים ועובד סיוע בריטי.[162] ההוצאות להורג תועדו וזכו לסיקור נרחב ברשתות הטלוויזיה בעולם. בעקבות הזעזוע הבינלאומי מן ההוצאות להורג הברוטליות הצליחה ארצות הברית לגבש קואליציה של 25 מדינות המערב ומדינות ערב למטרת השמדת הארגון.[דרוש מקור]

נשים אשר שייכות לדת הנוצרית או היזידית שאינן מוכנות להתאסלם הוצאו להורג באמצעות גרירה בחבלים על ידי כלי רכב.

ב-3 באוקטובר 2014 ערפה המדינה האסלאמית את ראשו של עובד הסיוע אלן הנינג, ובאותו מעמד הודיעה על מועמד להוצאה להורג בשם פיטר קאסיג, ראש ארגון סיוע בריטי. ב-16 בנובמבר 2014 מימש הארגון את האיום וערף את ראשו של קאסיג. בספטמבר נערף ראשו של צרפתי באלג'יריה ועורכת דין הפעילה לזכויות אדם בעיראק.[163] כמו גם הארגון החזיק בידי אמריקנית,[164] שנהרגה במהלך הפצצות.[165]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Raheem Salman ו-Ahmed Rasheed, ‏Iraq insurgent advance slows, U.S. sends carrier to Gulf, באתר רויטס, 14 ביוני 2014
  2. ^ Tony Blair: 'We didn't cause Iraq crisis', באתר BBC, ‏15 ביוני 2014
  3. ^ Iraqi Communist troops celebrate victory after defeating ISIS terrorists, באתר LiveLeak
  4. ^ IŞİD Nedir, IŞİD'in Hedefi Nedir, IŞID'i Kimler Destekliyor, באתר Avrupa
  5. ^ Iraqi Turkmen Front takes up arms against ISIL-UPDATED
  6. ^ Ali A. Nabhan, ‏Syrian Warplanes Strike Western Iraq, Killing at Least 50 People, באתר The Wall Street Journal
  7. ^ Stephen Trimble, ‏Iraq regains fighter power with F-16IQ delivery, באתר Flightglobal‏5 ביוני 2014
  8. ^ Jeremy Diamond, ‏The good and the bad: President Obama's military options in Iraq, באתר CNN, ‏19 ביוני 2014
  9. ^ Iraq receives Russian fighter jets to fight rebels, באתר BBC
  10. ^ Ben Van Heuvelen, ‏Amid turmoil, Iraq’s Kurdish region is laying foundation for independent state, באתר וושינגטון פוסט, 12 ביוני 2014
  11. ^ ארגון טרור מטיל אימה בעיראק, באתר News1, ‏16 ביוני 2014
  12. ^ Adam Witwnall, ‏Iraq crisis: Isis declares its territories a new Islamic state with 'restoration of caliphate' in Middle East, ‏30 ביוני 2014
  13. ^ 1 2 Hassan Hassan, ‏More Than ISIS, Iraq's Sunni Insurgency, באתר Carnegie Endowment for International Peace, ‏17 ביוני 2014
  14. ^ אתר למנויים בלבד Ruth Sherlock, ‏Islamic Army of Iraq founder: Isis and Sunni Islamists will march on Baghdad, The Telegraph, 20 June 2014
  15. ^ Gianluca Mezzofiore, ‏Iraq Crisis: Saddam Hussein's Generals Fighting with Jihadist ISIS Insurgency, באתר International Business Times, ‏12 ביוני 2014
  16. ^ Tim Arango, ‏Uneasy Alliance Gives Insurgents an Edge in Iraq, באתר הניו יורק טיימס, 18 ביוני 2014
  17. ^ ISIS weighs approach on Baghdad - Al-Monitor: the Pulse of the Middle East
  18. ^ Iraq army capitulates to Isis militants in four cities, World news, The Guardian
  19. ^ Iran sends troops into Iraq to aid fight against Isis militants, World news, theguardian.com
  20. ^ How effective is Isis compared with the Iraqi army and Kurdish peshmerga?
  21. ^ ISIS has 15,000 militants, News Pakistan
  22. ^ 1 2 יצחק בן-חורין, דיווח: משמרות המהפכה נשלחו לעיראק, באתר ynet, 12 ביוני 2014
  23. ^ 1 2 3 4 רון בן ישי, אל-קאעידה בדרך ליצירת חליפוּת איסלאמית, באתר ynet, 11 ביוני 2014
  24. ^ 1 2 ירון פרידמן, השבר העיראקי. מלחמת דת תשנה מפת האזור, באתר ynet, 19 ביוני 2014
  25. ^ Iraq's Fallujah falls to 'Qaeda-linked' militants, באתר Daily Star, ‏4 בינואר 2014
  26. ^ Iraq Update #42: Al-Qaeda in Iraq Patrols Fallujah; Aims for Ramadi, Mosul, Baghdad, באתר Institute for the Study of War
  27. ^ 1 2 3 עיראק נכבשת: אל-קאעידה השתלט על עיר, באתר ynet, 11 ביוני 2014
  28. ^ 1 2 3 ירון פרידמן, הפרויקט לפירוק מדינות. "דאעש" קונטרול, באתר ynet, 12 ביוני 2014
  29. ^ Une province irakienne entière aux mains des jihadistes, באתר Liberation, ‏10 ביוני 2014
  30. ^ Kareem Fahim ו-Suadad Al-Salhy, ‏Sunni Militants Drive Iraqi Army Out of Mosul, באתר הניו יורק טיימס, 10 ביוני 2014
  31. ^ Ghazwan Hassan,‏ Six killed as militants overrun Iraq's Samarra, באתר The Daily Star, ‏5 ביוני 2014
  32. ^ Ghazwan Hassan, ‏Iraq dislodges insurgents from city of Samarra with airstrikes, באתר Reuters, ‏5 ביוני 2014
  33. ^ חצי מיליון נמלטו ממוסול: "אין מי שיעזור לנו", באתר וואלה, 11 ביוני 2014
  34. ^ 1 2 יצחק בן חורין, לפני הכיבוש: עיראק ביקשה מארה"ב לתקוף, באתר ynet, 12 ביוני 2014
  35. ^ יצחק בן חורין, קרי בעיראק: ממשלה שוויונית או שלא נסייע, באתר ynet, 23 ביוני 2014
  36. ^ אל-קאעידה בעיראק: "נמות או שנשלוט בכם", באתר ynet, 11 ביוני 2014
  37. ^ הישג לקיצונים האסלאמים בעיראק: כבשו את עירו של סדאם - מעריב אונליין Maariv Online
  38. ^ 1 2 ידיים נקטעו, לכודים התאבדו. עדויות מההר, באתר ynet, 12 באוגוסט 2014
  39. ^ 1 2 רועי קייס, בתו של סדאם: מאמינה עכשיו שאחזור לעיראק, באתר ynet, 13 ביוני 2014
  40. ^ 1 2 ירון פרידמן, השבר העיראקי. מלחמת דת תשנה מפת האזור, באתר ynet, 19 ביוני 2014
  41. ^ האם מסע הכיבוש של דאעש יביא להקמת מדינה כורדית? - מעריב אונליין Maariv Online
  42. ^ עיראק: הכורדים התומכים במשטר השתלטו על כירכוכ, באתר וואלה, 12 ביוני 2014
  43. ^ אהוד יערי, ‏"ירושלים של הכורדים" - בידיהם, באתר ‏מאקו‏, 12 ביוני 2014
  44. ^ זוועה בעיראק: ארה"ב שוקלת שת"פ עם איראן, באתר ynet, 16 ביוני 2014
  45. ^ ארה"ב ואיראן דנו על עיראק: "לא יהיה שת"פ", באתר ynet, 17 ביוני 2014
  46. ^ בגדד מחכה לאל-קאעידה - ומתה מפחד, באתר ynet, 23 ביוני 2014
  47. ^ קלינטון: על ארה"ב להיזהר בשת"פ עם איראן, באתר ynet, 18 ביוני 2014
  48. ^ עיראק נופלת: המורדים כבשו עוד שלוש ערים, באתר ynet, 22 ביוני 2014
  49. ^ שיא במספר הפליטים מאז מלחמת העולם ה-2, באתר ynet, 20 ביוני 2014
  50. ^ איראן: ארה"ב רוצה להשתלט שוב על עיראק, באתר ynet, 22 ביוני 2014
  51. ^ 1 2 מל"טים חמושים בבגדד: 'לבנון, ג'יהאד בדרך', באתר ynet, 27 ביוני 2014
  52. ^ 1 2 דיווח: צבא עיראק השתלט חזרה על תכרית, באתר ynet, 28 ביוני 2014
  53. ^ יד 2: עיראק קיבלה מטוסי "סוחוי" משומשים, באתר ynet, 29 ביוני 2014
  54. ^ שכן חדש: "חליפות איסלאמית" בעיראק-סוריה, באתר ynet, 30 ביוני 2014
  55. ^ האם מנהיג דאעש הופיע בפומבי?, באתר ynet, 5 ביולי 2014
  56. ^ ג'יהאד מתחת לאדמה: המנהרות של דאעש, באתר ynet, 6 באוגוסט 2014
  57. ^ 1 2 3 ניצודים בעיראק: '50 אלף ירעבו למוות על הר', באתר ynet, 6 באוגוסט 2014
  58. ^ אובמה: נתקוף בעיראק אם אמריקנים יאוימו, באתר ynet, 7 באוגוסט 2014
  59. ^ להסתכל לדאעש בעיניים. צפו בכתב שהעז, באתר ynet, 12 באוגוסט 2014
  60. ^ דאעש במסע כיבושים, הכורדים נצורים בהרים, באתר ynet, 7 באוגוסט 2014
  61. ^ 1 2 מימשה האיום: ארה"ב הפציצה כוחות דאעש, באתר ynet, 8 באוגוסט 2014
  62. ^ אובמה: טעינו בהערכת דאעש, באתר ynet, 9 באוגוסט 2014
  63. ^ 1 2 ידיים נקטעו, לכודים התאבדו. עדויות מההר, באתר ynet, 12 באוגוסט 2014
  64. ^ דרמה בעיראק: רה"מ הודח ומסרב לעזוב, באתר ynet, 11 באוגוסט 2014
  65. ^ פליטים שברחו מדאעש: "השכנים רצחו אותנו", באתר ynet, 14 באוגוסט 2014
  66. ^ נסראללה: דאעש מפלצת, כולם צריכים לדאוג, באתר ynet, 15 באוגוסט 2014
  67. ^ אש על דאעש. לארה"ב יש דֶּזָ'ה ווּ של מלחמה, באתר ynet, 10 באוגוסט 2014
  68. ^ בצל הלחימה בדאעש: חשש מהפיכה בעיראק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2014
  69. ^ ארה"ב מנסה לשחרר סכר מוסול מידי דאעש, באתר ynet, 16 באוגוסט 2014
  70. ^ מתקפת נגד: "דאעש איבד את סכר מוסול", באתר ynet, 17 באוגוסט 2014
  71. ^ 1 2 "תתאסלמו או תמותו", איימו בדאעש - וטבחו, באתר ynet, 16 באוגוסט 2014
  72. ^ "דאעש בכל מקום": במדבר עם הכורדים, באתר ynet, 18 באוגוסט 2014
  73. ^ בגלל אובמה: שוק הנשק של הכורדים מתרסק, באתר ynet, 28 באוגוסט 2014
  74. ^ ארגון טרור מציל מדאעש: "הכורדים גיבורים", באתר ynet, 8 בספטמבר 2014
  75. ^ לוחמות בחזית: הרוגה כורדית בקרב בדאעש, באתר ynet, 10 בספטמבר 2014
  76. ^ דאעש בסוריה: קרב מכריע על בסיס חיל אוויר, באתר ynet, 18 באוגוסט 2014
  77. ^ Dominic Evans, ‏Islamic State says carried out Baghdad suicide bombing, באתר רויטס, 23 ביולי 2014
  78. ^ Jihadists kill dozens as Iraq fighting rages, באתר Al Arabiya, ‏2 באוגוסט 2014
  79. ^ מנסים לעצור את דאעש: מצור בעיר של סדאם, באתר ynet, 19 באוגוסט 2014
  80. ^ רועי קייס, ראש הג'יהאד מטיף לצנעה, וחושף שעון רולקס, באתר ynet, 7 ביולי 2014
  81. ^ ynet, בגרפים ואיורים: אל-קאעידה בדו"ח ביצועים, באתר ynet, 22 ביוני 2014
  82. ^ 1 2 צעד לפני אובמה: "דאעש ירד למחתרת", באתר ynet, 16 בספטמבר 2014
  83. ^ משטרת השריעה של דאעש - בניהול בריטיות, באתר ynet, 9 בספטמבר 2014
  84. ^ אתר למנויים בלבד דאעש מציג מטבע חדש: הדינר האיסלאמי, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2014
  85. ^ Sunni rebels declare new 'Islamic caliphate', באתר אל-ג'זירה האמריקאי
  86. ^ "הארץ", ארצות הברית תקפה מהאוויר את לוחמי "המדינה האסלאמית" בעיראק, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2014
  87. ^ 1 2 3 ירון פרידמן, בגלל הנפט: ארה"ב מבטיחה סוף טוב לדאעש, באתר ynet, 11 בספטמבר 2014
  88. ^ מהפך בדעת הקהל בארה"ב: אובמה זהיר מדי, באתר ynet, 10 בספטמבר 2014
  89. ^ מאיה רימר, אובמה: "דאעש איום עולמי, לא נשלח חיילים לעיראק", באתר נענע 10, 7 בספטמבר 2014
  90. ^ ארה"ב שוקלת: פעולה נגד דאעש גם בסוריה, באתר ynet, 23 באוגוסט 2014
  91. ^ אובמה: "עדיין אין לנו אסטרטגיה נגד דאעש בסוריה", באתר וואלה, 29 באוגוסט 2014
  92. ^ צפו בבריחה מהמוות: חילוץ מהמצור של דאעש, באתר ynet, 31 באוגוסט 2014
  93. ^ לא רק עריפת ראשים: האיום הביולוגי של דאעש, באתר ynet, 31 באוגוסט 2014
  94. ^ יצחק בן-חורין, "ארה"ב ואיראן משתפות פעולה נגד דאעש", באתר ynet, 1 בספטמבר 2014
  95. ^ דיווח: חמינאי אישר שיתוף פעולה צבאי עם ארה"ב נגד דאעש, באתר ynet, 5 בספטמבר 2014
  96. ^ רועי קייס, דיווח: "ארה"ב חיסלה מקורב למנהיג דאעש", באתר ynet, 4 בספטמבר 2014
  97. ^ 1 2 יצחק בן חורין והסוכנויות, הישג לאובמה: מנהיג א-שבאב חוסל בסומליה, באתר ynet, 5 בספטמבר 2014
  98. ^ 1 2 דיווח: בכירים בדאעש נהרגו בתקיפה בסוריה, באתר ynet, 5 בספטמבר 2014
  99. ^ אפילו חתן פרס נובל לשלום לא חסין ממלחמה, באתר ynet, 8 בספטמבר 2014
  100. ^ לעצור את דאעש: זו הקואליציה שבונה אובמה, באתר ynet, 5 בספטמבר 2014
  101. ^ תנהיג מלפנים: כך תילחם ארה"ב מול דאעש, באתר ynet, 6 בספטמבר 2014
  102. ^ מטוסי צבא סוריה תקפו מעוז דאעש, 53 נהרגו, באתר ynet, 6 בספטמבר 2014
  103. ^ התוכניות למלחמה בדאעש יגובשו עד לכינוס העצרת הכללית של האו"ם, שיחל ב-16 בחודש.
  104. ^ אובמה: הבעיה האזורית היא דאעש, לא איראן, באתר ynet, 7 בספטמבר 2014
  105. ^ לראשונה: ארה"ב הפציצה במערב עיראק, באתר ynet, 7 בספטמבר 2014
  106. ^ אובמה ירחיב המבצע: דאעש יותקף גם בסוריה, באתר ynet, 10 בספטמבר 2014
  107. ^ 1 2 אטילה שומפלבי, קרי בעיראק: להיאבק ברשעות של דאעש, באתר ynet, 10 בספטמבר 2014
  108. ^ יצחק בן-חורין, מהפך בדעת הקהל בארה"ב: אובמה זהיר מדי, באתר ynet, 10 בספטמבר 2014
  109. ^ הכימי לא גרר את אובמה לסוריה. דאעש כן, באתר ynet, 10 בספטמבר 2014
  110. ^ יצחק בן חורין, אובמה הציג את תוכניתו בנאום לאומה: "דאעש זה כמו סרטן, אבל לא נפעל קרקעית", באתר ynet, 10 בספטמבר 2014
  111. ^ אכזבה לקרי: מצרים עוד לא בקואליציה נגד דאעש, באתר ynet, 13 בספטמבר 2014
  112. ^ מדינות ערב: מצטרפים למבצע נגד דאעש, באתר ynet, 11 בספטמבר 2014
  113. ^ ארה"ב: לא רוצים את איראן בקואליציה שלנו, באתר ynet, 12 בספטמבר 2014
  114. ^ איראן: אם ארה"ב תתקוף באזור - הפתיל יידלק, באתר ynet, 13 בספטמבר 2014
  115. ^ ירון פרידמן, דרוש: יריב רציני למלחמה בארגון טרור רצחני, באתר ynet, 15 בספטמבר 2014
  116. ^ גנרל לשעבר: "תקיפות אוויר, כמו סקס מזדמן", באתר ynet, 13 בספטמבר 2014
  117. ^ אתר למנויים בלבד Afp, ‏Iraq jihadists blow up 'Jonah's tomb' in Mosul, The Telegraph, 25 July 2014
  118. ^ 1 2 דאעש פוצץ את קבר יונה הנביא בעיראק, באתר ynet, 26 ביולי 2014
  119. ^ אל-קאעידה נחלש: דאעש מנצח בקרב הטרור, באתר ynet, 14 בספטמבר 2014
  120. ^ 1 2 תיעוד: הושמד בית הכנסת הכי עתיק בסוריה, באתר ynet, 28 במאי 2014
  121. ^ רועי קייס, צפו: הרס בבית כנסת בדמשק שנפגע בהפגזות, באתר ynet, 14 במרץ 2013
  122. ^ רוצחים ובוזזים: אסון העתיקות של דאעש, באתר ynet, 19 בספטמבר 2014
  123. ^ Shaheen, Kareem (2015-02-26). "Isis fighters destroy ancient artefacts at Mosul museum". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-12-07.
  124. ^ Shaheen, Kareem (2015-03-06). "Outcry over Isis destruction of ancient Assyrian site of Nimrud". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-12-07.
  125. ^ אתר למנויים בלבד דאעש בזז והרס אתרים בשתי ערים עתיקות בצפון עיראק, באתר הארץ, 7 במרץ 2015
  126. ^ לא רק אנשים: דאעש שרף אלפי ספרים נדירים, באתר ynet, 24 בפברואר 2015
  127. ^ 1 2 3 4 שיחה משבי דאעש: "שארה"ב תפציץ ונמות", באתר ynet, 17 באוגוסט 2014
  128. ^ אסף גבור, שוק השפחות של דאעש: בין 150 ל-1,000 דולר לאישה, באתר nrg‏, 31 באוגוסט 2014
  129. ^ מחריד: כך נראות נשים יזידיות שנחטפו ונמכרו ע"י דאעש?, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2014
  130. ^ 'שפחות מלחמה': דאעש מוכר נשים ב-10 דולר, באתר ynet, 5 באוקטובר 2014
  131. ^ 1 2 רויטורס, 'לא הפסקתי לרוץ'. הילדה שברחה משבי דאעש, באתר ynet, 7 בספטמבר 2014
  132. ^ שפחות מין בנות 14: הסיוט של היזידיות בכלא דאעש, באתר וואלה, 29 באוגוסט 2014
  133. ^ 1 2 "המחבל מבריסל התגאה שערף ראש תינוק", באתר ynet, 7 בספטמבר 2014
  134. ^ צו בעיראק: מסרו הנשים לג'יהאד דרך סקס, באתר ynet, 22 ביוני 2014
  135. ^ דאעש רצח 150 נשים שסירבו לנישואי ג'יהאד, באתר ynet, 17 בדצמבר 2014
  136. ^ ברחה מדאעש: ירתה בפלסטיני, סיממה סעודי, באתר ynet, 12 באוקטובר 2014
  137. ^ דאעש חטפו מאות צעירות בעיראק, באתר ynet, 8 באוגוסט 2014
  138. ^ רועי קייס, זעקת היזידים בת"א: "שכחנו את השואה?", באתר ynet, 11 בספטמבר 2014
  139. ^ המורה שהפכה ללוחמת בדאעש וערקה. צפו, באתר ynet, 6 באוקטובר 2014
  140. ^ דאעש מסביר: מתי מותר לאנוס אישה?, באתר ynet, 10 בדצמבר 2014
  141. ^ דאעש במסע כיבושים, הכורדים נצורים בהרים, באתר ynet, 7 באוגוסט 2014
  142. ^ בית הזוועות של דאעש: שפחות מין בנות 14, באתר ynet, 29 באוגוסט 2014
  143. ^ עיראק: אילצו ילדים לצפות בהוצאה להורג, באתר ynet, 18 ביוני 2014
  144. ^ הוצאות להורג וסקילת נשים. פשעי דאעש, באתר ynet, 27 באוגוסט 2014
  145. ^ קייטנת טרור: דאעש מציג בסרטון את "גוריו", באתר ynet, 23 בפברואר 2015
  146. ^ 1 2 הגדנ"ע של דאעש, באתר ynet, 24 בנובמבר 2014
  147. ^ 1 2 תמונות מעיראק מראות: מאות חיילים נטבחו, באתר ynet, 16 ביוני 2014
  148. ^ חינוך של דאעש: תינוקת בועטת בראש ערוף, באתר ynet, 2 בנובמבר 2014
  149. ^ בי"ס דאעש: ראש ערוף מול ילדים כדי שילמדו, באתר ynet, 4 ביוני 2015
  150. ^ בלגי בן 13 עם קלצ'ניקוב: הילד של דאעש, באתר ynet, 24 באוגוסט 2014
  151. ^ תיעוד מהתופת: השורד היחיד מטבח דאעש, באתר ynet, 4 בספטמבר 2014
  152. ^ דאעש ליד הבית: "רוצים שנמות איתם". ראיון, באתר ynet, 11 באוגוסט 2014
  153. ^ דאעש רצח 500 יזידים: "ילדים נקברו בחיים", באתר ynet, 10 באוגוסט 2014
  154. ^ רויטרס, ידיים נקטעו, לכודים התאבדו. עדויות מההר, באתר ynet, 12 באוגוסט 2014
  155. ^ 'שמעתי ילדים נקברים חיים'. היזידים מיואשים, באתר ynet, 19 באוגוסט 2014
  156. ^ דאעש ל-300 משפחות: תתאסלמו או תמותו, באתר ynet, 9 באוגוסט 2014
  157. ^ המארינס נחתו על ההר: "מצב היזידים טוב", באתר ynet, 14 באוגוסט 2014
  158. ^ ניצלו ממוות בטוח. צפו בחילוץ דרמטי בעיראק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2014
  159. ^ דיווחים: דאעש רצח 700 איש במזרח סוריה ו-400 בעיראק, באתר ynet, 16 באוגוסט 2014
  160. ^ יצחק בן-חורין, ארה"ב שוקלת: פעולה נגד דאעש גם בסוריה, באתר ynet, 23 באוגוסט 2014
  161. ^ צעדת מוות: דאעש רצח 250 סורים בתחתונים, באתר ynet, 28 באוגוסט 2014
  162. ^ ראו ג'יימס פולי, סטיבן סוטלוף
  163. ^ עינו ורצחו: דאעש הוציא להורג עורכת דין, באתר ynet, 25 בספטמבר 2014
  164. ^ החטוף האמריקני האחרון בידי דאעש: אישה, באתר ynet, 17 בנובמבר 2014
  165. ^ רועי קייס וסוכנויות הידיעות, "השבויה האמריקנית נהרגה בתקיפת ירדן בסוריה", באתר ynet, 6 בפברואר 2015