מתיאס סכונארטס

מתיאס סכונארטס
Matthias Schoenaerts
מתיאס סכונארטס, 2016
מתיאס סכונארטס, 2016
לידה 8 בדצמבר 1977 (בן 47)
אנטוורפן, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Matthias Schoenaerts עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר מסדר האמנויות והספרות (יולי 2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מתיאס סכונארטס (בהולנדית: Matthias Schoenaerts;[1] נולד ב-8 בדצמבר 1977) הוא שחקן קולנוע בלגי. הופעת הבכורה שלו בקולנוע הייתה בגיל 14 בסרט "Daens", שהיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. הוא ידוע בעיקר מתפקידיו בדמות פיליפ בסרט "Loft" מ-2008, ג'קי ואנמרסניל בסרט "Bullhead" מ-2011 שהיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, עלי בסרט "חלודה ועצם" מ-2012 מועמד לפרס באפט"א ולפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר, עליו זכה בפרס סזאר לשחקן המבטיח ביותר, אריק דידס בסרט "המסירה" מ-2014, ברונו פון פאלק בסרט "סוויטה צרפתית", גבריאל אוק בסרט "הרחק מההמון הסואן", והאנס אקסגיל בסרט "הנערה הדנית" (שלושתם מ-2015). סכונארטס זכה לשבחי הביקורת על גילום דמותו של חייל לשעבר הסובל מ-PTSD בסרט "Disorder".

ב-2015 הוענק לסכונארטס תואר אביר מסדר האמנויות והספרות בצרפת.[2]

ביוגרפיה

סכונארטס נולד באנטוורפן שבפלנדריה, האזור דובר ההולנדית של בלגיה. הוא בנם של השחקן ז'וליין סכונארטס (1925–2006), ושל דומיניק ויץ' (1953–2016) שהייתה מעצבת תלבושות, מתרגמת ומורה לצרפתית. יש לו אח למחצה מבוגר ממנו יליד 1953, שהוא עורך דין במקצועו.[3][4]

סכונארטס הוא דו-לשוני[5] דובר הולנדית וצרפתית. הוא גם דובר אנגלית שוטפת[6] שלמד מצפייה בסרטים אמריקאיים.[7]

ב-1987 בהיותו בן 9 הופיע בעיבוד בימתי לספר "הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי לצדו של אביו שגם ביים את ההצגה.[8] אמו, דומיניק, עצבה את התלבושות.[9]

בנעוריו החל ליצור גרפיטי בשם העט "Zenith",[10] הוא נסע לניו יורק כדי לשתף פעולה עם קבוצת אמני הגרפיטי מברונקס TATS CRU.[11][12]

סכונארטס היה כמעט כדורגלן מקצועני, והיה רשום בקבוצת הכדורגל הבלגי Beerschot AC, אבל הוא ויתר על כך כשהיה בן 16.[13][14] ב-2013 סיפר שהוא אוהד של מועדון הכדורגל הספרדי ברצלונה.[6]

קריירה

בבלגיה ובהולנד (1992–2011)

ב-1992 בגיל 13 שיחק סכונארטס לראשונה בקולנוע בתפקיד קטן בסרט הבלגי "Daens" שהיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. אביו כיכב אף הוא בסרט, אבל הם לא הופיעו בסצנות משותפות.

ב-2003 נכלל שמו של סכונארטס ברשימת "Europe's Shooting Stars" שנערך על ידי European Film Promotion.[15]

אחרי שסיים את לימודיו באקדמיה לאמנות הדרמה באנטוורפן, השתתף סכונארטס בסרטי קולנוע קצרים ובסרטים באורך מלא. ב-2002 כיכב בסרט "Meisje" של דורותי ואן דן ברג.[16] ב-2003 הופיע בסרטו של טום ברמן " לאן שהרוח נושבת". ב-2004 שיחק בסרטים "אלקטרה" בבימויו של רודולף מסטדה,[17] ובסרט המדע בדיוני "A Message from Outer Space"[18] שאותו גם הפיק.

ב-2006 שיחק בתפקיד דניס בסרט "Love Belongs to Everyone" (השם בהולנדית "Dennis van Rita"), והופיע בתפקיד חבר במחתרת ההולנדית בסרט "ספר שחור" בבימויו של פול ורהובן.

ב-2007 כיכב סכונארטס בסרטון של בן ואן ליסהוט "De Muze",[19] ובסרטו של אריק ברויין "Nadine".

ב-2008 גילם את בוב בסרט האימה "Left Bank" (בהולנדית: Linkeroever) של פיטר ואן היס, ושיחק בתפקיד פיליפ בסרט " Loft" של אריק ואן לוי (Looy), שהיה לסרט הפלמי המצליח ביותר בקופות בבלגיה.[20] באותה שנה כיכב סכונארטס במיני-סדרה "The Emperor of Taste" בתפקיד חייל בלגי במלחמת העולם השנייה.[21]

ב-2009 כיכב בסרט "My Queen Karo" של דורותי ואן דן ברג, בו גילם דמות של היפי באמסטרדם של שנות השבעים של המאה העשרים.[22]

ב-2010 שיחק בתפקיד ראשי במותחן "Pulsar" והופיע בתפקיד קמע בסרט "La Meute" של פרנק ריצ'רד.

ב-2011 כיכב סכונארטס בסרטים ההולנדיים " כנופיית אוס", ו-"The President".[23]

פריצת הדרך - "Bullhead" ו"חלודה ועצם" (2011–2013)
סכונארטס לצדם של מריון קוטיאר, ארמנד ורדור, וז'אק אודיאר בפרימיירה של הסרט "חלודה ועצם" בפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 2012

ב-2011 שיחק סכונארטס בתפקיד הראשי בסרט "Bullhead" בבימויו של מייקל ר. רוסקם שהיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. על הופעתו בסרט זכה בפרס FIPRESCI לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של פאלם ספרינגס שנערך בינואר 2012. השופטים שיבחו את משחקו.[24][25] עוד הוא זכה בפרס מגריט לשחקן הטוב ביותר. וז'אק אודיאר בפרימיירה של הסרט "חלודה ועצם" בפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 2012.

ב-2012 כיכב סכונארטס בסרט "חלודה ועצם" (De rouille et d'os) לצדה של מריון קוטיאר.[26][27] הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 2012 וזכה להצלחה הן בביקורת והן בקופות.[28] ב-22 בפברואר 2013 זכה סכונארטס בפרס סזאר לשחקן המבטיח ביותר על משחקו בסרט "חלודה ועצם".[29][30]

סכונארטס ביים וכיכב בסרט הקצר הבלגי "Death of a Shadow" (בהולנדית Dood van een Schaduw)[31] בבימויו של טום ואן אוורמט. ב-10 בינואר 2013 היה הסרט מועמד לפרס אוסקר לסרט הקצר הלייב אקשן הטוב ביותר.[32][33]

ב-2013 היה הקריין של הגרסה הבלגית הולנדית של סרט הטבע "Chimpanzee" של אולפני Disneynature.

קריירה בינלאומית
סכונארטס עם פרס הסזאר בו זכה ב-2013

ב-2014 הופיע סכונארטס לצדם של קלייב אוון, בילי קרודופ ומריון קוטיאר בסרט המתח "קשרי דם" בו גילם את אנתוני סקרפו.[34][35] הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 2013.

סכונארטס גילם את אריק דידס בסרט "המסירה", סרטו השני עם מייקל ר. רוסקם, בו כיכב לצדם של טום הארדי, נומי ראפאס וג'יימס גנדולפיני.[36]

באביב / קיץ 2014 היה סכונארטס הפנים של בית האופנה הצרפתי לואי ויטון.[37]

ב-2015 הופיע סכונארטס בשבעה סרטים: "The Loft", עיבוד אמריקאי לסרט הבלגי "Loft" בו גילם את אותה דמות, והיה הסרט דובר אנגלית הראשון שלו; "סוויטה צרפתית" של סול דיב בו שיחק בתפקיד חייל גרמני בשם ברונו פון פאלק לצדן של מישל ויליאמס וקריסטין סקוט-תומאס;[38] "הרחק מההמון הסואן" בבימויו של תומאס וינטרברג, בתפקיד גבריאל אוק, אחד ממושאי האהבה של בת שבע אברדין (קארי מאליגן);[39] "כאוס בגני ורסאי", דרמה תקופתית של אלן ריקמן, בו גילם את דמותו של אנדרה לה נוטר אדריכל נוף צרפתי, לצדה של קייט וינסלט.[40]

עוד כיכב סכונארטס במותחן הצרפתי של אליס וינוקור "Disorder" בדמות חייל לשעבר הסובל מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, וזכה לשבחים רבים על הופעתו.[41] הוא גילם את פול במותחן האירוטי "A Bigger Splash" של לוקה גואדאנינו, לצדם של טילדה סווינטון, רייף פיינס ודקוטה ג'ונסון.[42][43] בסרט "הנערה הדנית" בבימויו של טום הופר שיחק בתפקיד סוחר האמנות הנס אקסגיל.[44][45] שני הסרטים הוקרנו בהקרנות בכורה בפסטיבל הסרטים של ונציה ב-2015 והשתתפו בתחרות.[46][47]

ב-18 בפברואר 2021 נמסר שסכונארטס יגלם את הדמות הראשית של ג'נגו בסדרת טלוויזיה בריטית-צרפתית בת 10 פרקים, המבוססת באופן רופף על מערבון הספגטי משנת 1966 שביים סרג'יו קורבוצ'י (אנ'), ונושא את שם הדמות. בסדרה זו, שמונה שנים אחרי שמשפחתו נרצחה, יוצא ג'נגו לחפש את בתו, מתוך אמונה שהיא שרדה את הטבח, ומוצא אותה בעיר "ניו באבילון" (בעברית: "בבל החדשה"), המאוכלסת בתושבים מקבוצות דחויות.[48]

באוקטובר 2022 פורסם כי סכונארטס לוהק למיני סדרה של HBO,‏ "The Palace" לצד קייט וינסלט.[49]

חיים אישיים

ב-28 ביולי 2015 הוענק לסכונארטס תואר אביר מסדר האמנויות והספרות בצרפת.[2] התואר מוענק על ידי משרד התרבות בצרפת לאישים ש"התבלטו ביצירה בתחום האמנות או הספרות בתרומתם ובהשפעתם על האמנות והספרות בצרפת ובעולם".

פילמוגרפיה

קולנוע

שנה סרט תפקיד הערות
1992 Daens ואנס שוליירס
2002 Meisje אוסקר
2003 Any Way the Wind Blows צ'וקי
2004 Ellektra די.ג'יי קוסמונאוט X
2006 Dennis van Rita דניס
ספר שחור ג'ופ
2007 The Muse ג'ון
Nadine קורני
2008 Linkeroever בוב
Loft פיליפ וילמס
2009 My Queen Karo ראבן
2010 La meute גותי מזויף
Pulsar סמואל ורביסט
2011 ראש שור ג'קי ואנמרסניל
The President בויקו
De Bende van Oss
2012 חלודה ועצם עלי פרס סזאר לשחקן המבטיח ביותר מועמד פרס לומייר לשחקן הטוב ביותר
2013 שימפנזה קריינות סרט דוקומנטרי
קשרי דם אנתוני סקרפו
2014 המסירה אריק דידס
כאוס בגני ורסאי אנדרה לה נוטר
הדירה פיליפ ויליאמס
2015 סוויטה צרפתית ברונו פון פאלק
הרחק מההמון הסואן גבריאל אוק
Disorder וינסנט
הנערה הדנית הנס אקסג'יל
גלים גבוהים פול דה סמדט
2017 איש ואישה בלילה ג'ין
השודד ונהגת המרוצים ג'ינו "ג'יג'י" וניורביק
2018 דרור אדום וניה אגורוב
גיבורים במצולות מיכאיל אוורין
אויבים קרובים מנואל
2019 המוסטנג רומן קולמן גם מפיק שותף

מועמד פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקן הטוב ביותר (אנ') (2019)

חיים נסתרים קפטן הרדר
המכבסה מיווד
2020 משמר האלמוות בוק / סבסטיאן לה ליברה
Brothers by Blood פיטר פלוד
2022 אמסטרדם הבלש לם גרטווילר
TBA The Way of the Wind פטרוס
משמר האלמוות 2 בוק / סבסטיאן לה ליברה
Ruin הקפטן

טלוויזיה

שנה סדרה תפקיד הערות
2001 Flikken ג'נס גוסנס פרק: "Corrupt"
2002 Stille waters רשרשר פרק: "#1.8"
2008 - 2009 De smaak van De Keyser אלפרד לנארטס תפקיד ראשי; 8 פרקים
2009 Los zand וינסנט ונדווג תפקיד ראשי; 13 פרקים
2021 Lockdown יורגן פרק: "Zuur"
2023 - הווה ג'נגו ג'נגו תפקיד ראשי; 10 פרקים
2024 המשטר (אנ') הרברט זובאק מיני-סדרה

פרסים ומועמדויות

פרסי סזאר, צרפת
שנה פרס קטגוריה סרט תוצאה
2013 פרס סזאר השחקן המבטיח ביותר חלודה ועצם זכייה
פרסי מגריט, בלגיה
שנה פרס קטגוריה סרט תוצאה
2012 פרס מגריט השחקן הטוב ביותר Bullhead זכייה
2013 השחקן הטוב ביותר חלודה ועצם מועמדות
פרסי סרטי פלנדריה, בלגיה
שנה פרס קטגוריה סרט תוצאה
2011 אנסור[50] השחקן הטוב ביותר Bullhead זכייה
פסטיבל הסרטים אוסטנד, בלגיה
שנה פרס קטגוריה תוצאה
2015 אנסור[51] הישג יוצא דופן זכייה
פרסי לומייר, צרפת
שנה פרס קטגוריה סרט תוצאה
2013 פרס לומייר השחקן הטוב ביותר חלודה ועצם מועמדות
פרסי גלובוס הקריסטל, צרפת
שנה פרס קטגוריה סרט תוצאה
2013 פרס גלובוס הקריסטל השחקן הטוב ביותר חלודה ועצם מועמדות
פרסי Étoiles d'Or, צרפת
שנה פרס קטגוריה סרט תוצאה
2013 Étoiles d'Or השחקן החדש הטוב ביותר חלודה ועצם זכייה
Prix Patrick Dewaere
שנה פרס תוצאה
2013 Prix Patrick Dewaere מועמדות
2016 מועמדות
פסטיבלי סרטים
שנה פרס קטגוריה סרט תוצאה
2003 פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין כוכב עולה זכייה
2009 פסטיבל הטלוויזיה של מונטה קרלו נימפת הזהב לשחקן מצטיין בסדרת דרמה De smaak van De Keyser מועמדות
2011 פרסי מכון הסרטים האמריקאי[52] פרס המבקרים לשחקן הטוב ביותר Bullhead זכייה
2011 פסטיבל הסרטים Les Arcs European השחקן הטוב ביותר Bullhead זכייה
2011 פסטיבל הסרטים הבינלאומי 2-in-1 השחקן הטוב ביותר Bullhead זכייה
2011 פסטיבל Saint-Jean-de-Luz השחקן הטוב ביותר Bullhead זכייה
2011 פסטיבל הסרטים הבינלאומי של פאלם ספרינגס[53] פרס FIPRESCI לשחקן הטוב ביותר Bullhead זכייה
2012 פסטיבל הסרטים הבינלאומי של ואיאדוליד השחקן הטוב ביותר חלודה ועצם זכייה
2015 פסטיבל הסרטים הבינלאומי קפרי-הוליווד[54] תגלית השנה הנערה הדנית זכייה
פרסי מבקרי קולנוע
שנה פרס קטגוריה סרט תוצאה
2012 חוג מבקרי הקולנוע של דבלין השחקן הטוב ביותר חלודה ועצם מועמדות
2013 CinEuphoria Awards השחקן הבינלאומי הטוב ביותר Bullhead זכייה
2013 CinEuphoria Awards השחקן הבינלאומי הטוב ביותר חלודה ועצם זכייה
2013 International Cinephile Society Awards השחקן הטוב ביותר Bullhead מועמדות
אחרים
שנה פרס קטגוריה תוצאה
2016 Elle Style Awards[55] שחקן השנה זכייה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתיאס סכונארטס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "How to pronounce Matthias Schoenaerts". YouTube. 11 באפריל 2017. נבדק ב-10 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "Matthias Schoenaerts fait Chevalier de l'Ordre des Arts et des Lettres en France". rtbf.be (בצרפתית). 28 ביולי 2015. נבדק ב-28 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Bruno Schoenaerts op Netlog". netlog.com (בהולנדית). אורכב מ-המקור ב-2018-01-03. נבדק ב-22 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ אתר למנויים בלבד Mick Brown, ‏Matthias Schoenaerts interview: 'I think cautious is boring. I want to be bad', The Telegraph, 7 March 2015
  5. ^ "They're Antiheroes: Matthias Schoenaerts on Rust and Bone". craveonline.com. 21 בנובמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-2015-10-14. נבדק ב-26 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "Matthias Schoenaerts Looking for His Next Crush". Under the Radar. 20 במרץ 2013. נבדק ב-4 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Talking love and movies with 'Belgian Brando' Matthias Schoenaerts". EW. 24 באפריל 2015. נבדק ב-4 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "9-year-old Matthias Schoenaerts playing The Little Prince with his father Julien in 1987". YouTube. נבדק ב-2 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "VTi – Producties – De kleine prins (1987–1988)". data.vti.be. נבדק ב-26 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Graffitimuur Matthias Schoenaerts deels gesloopt". Gazet van Antwerpen (בהולנדית). 10 במאי 2015. נבדק ב-4 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Good Morning, Matthias Schoenaerts". The New York Times. 8 במרץ 2013. נבדק ב-4 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Matthias Schoenaerts graffiti". YouTube.
  13. ^ "Matthias Schoenaerts: 'I have a very interesting problem with authority'". The Irish Times. 2 במאי 2015. נבדק ב-2 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Rundskop is een Rat". sport.be (בהולנדית). 25 בינואר 2012. נבדק ב-2 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Matthias Schoenaerts – Shooting Star 2003". efp-online.com. נבדק ב-2 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Meisje/Girl (2002) – Trailer". YouTube. נבדק ב-22 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "eLLektra -Rudolf Mestdagh". rudolfmestdagh.com. אורכב מ-המקור ב-2018-01-04. נבדק ב-22 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "A Message From Outer Space (2004) Trailer – Matthias Schoenaerts". YouTube. 12 באוגוסט 2015. נבדק ב-4 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "De Muze/The Muse (2007) – Trailer with Matthias Schoenaerts". YouTube. 16 בדצמבר 2012. נבדק ב-22 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "'Loft' breekt record van 'Koko Flanel'". De Standaard (בהולנדית). 19 בפברואר 2009. נבדק ב-24 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "The Emperor of Taste tailer". YouTube. 14 בנובמבר 2008. נבדק ב-22 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Trailer My Queen Karo". YouTube. 18 בינואר 2010. נבדק ב-22 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "DE PRESIDENT trailer". YouTube. נבדק ב-22 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Pond, Steve (15 בינואר 2012). "'Starbuck' Wins Top Palm Springs Fest Award". Reuters. נבדק ב-27 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Matthias Schoenaerts Wins Best Actor Palm Springs International Film Festival". Positive Impact Magazine. 19 בינואר 2012. אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2012. נבדק ב-27 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Marion Cotillard and Matthias Schoenaerts – Young Hollywood Interview". YouTube. 26 בנובמבר 2012. נבדק ב-22 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Marion Cotillard Takes Rust and Bone". ComingSoon.net. 7 בספטמבר 2011. נבדק ב-27 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "'Rust and Bone' helps keep French films highly visible". Los Angeles Times. 25 בנובמבר 2012. נבדק ב-30 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Richford, Rhonda (22 בפברואר 2013). "Cesar Awards: 'Amour' Wins Best Picture, 'Argo' Best Foreign Language Film". The Hollywood Reporter. נבדק ב-18 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Cérémonie des César: Matthias Schoenaerts, meilleur espoir masculin". La Libre Belgique (בצרפתית). 23 בפברואר 2013. נבדק ב-18 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Death of a Shadow – Trailer". YouTube. 28 בספטמבר 2012. נבדק ב-2 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Death of a Shadow nominated for Best Live Action Short Oscar". Flandersimage.com. 10 בינואר 2013. אורכב מ-המקור ב-2013-01-14. נבדק ב-1 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Jagernauth, Kevin (23 בפברואר 2013). "Interview: César Winner Matthias Schoenaerts Talks Oscar Nominated Short 'Death Of A Shadow'". IndieWire. אורכב מ-המקור ב-2013-11-03. נבדק ב-18 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ De Becker, Annelies (12 באפריל 2012). "Schoenaerts speelt met Mila Kunis in 'Blood Ties'" (בהולנדית). HLN.be. נבדק ב-25 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Dang, Simon (16 באפריל 2012). "Lili Taylor & 'The Wire' Star Domenick Lombardozzi Join 'Blood Ties'; 'Bullhead' & 'Rust & Bone' Star Matthias Schoenaerts Confirmed". IndieWire. אורכב מ-המקור ב-2013-06-03. נבדק ב-25 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Jagernauth, Kevin (23 בפברואר 2013). "Exclusive: Matthias Schoenaerts Joins 'Animal Rescue' With Tom Hardy & Noomi Rapace". IndieWire. אורכב מ-המקור ב-2013-06-28. נבדק ב-18 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Actor Matthias Schoenaerts Is The New Face of Louis Vuitton". Bello Mag. 11 בינואר 2014. אורכב מ-המקור ב-2018-03-07. נבדק ב-18 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Bustos, Kristina (25 בנובמבר 2012). "Matthias Schoenaerts joins Michelle Williams in 'Suite Française'". Digital Spy. נבדק ב-18 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Carey Mulligan handpicked Matthias Schoenaerts for 'Far from the Madding Crowd'". YouTube. 29 בספטמבר 2015. נבדק ב-22 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Jagernauth, Kevin (17 בינואר 2013). "Kate Winslet & Matthias Schoenaerts To Star in Alan Rickman Directed Period Drama 'A Little Chaos'". IndieWire. אורכב מ-המקור ב-2013-05-22. נבדק ב-18 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Indie Sales Nabs Int'l Rights to Thriller 'Close Protection' (EXCLUSIVE)". Variety. 5 בנובמבר 2014. נבדק ב-21 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Tilda Swinton, Ralph Fiennes, Margot Robbie & Matthias Schoenaerts Team For Luca Guadagnino's Sexy Thriller". Indiewire. 15 במאי 2014. אורכב מ-המקור ב-2014-11-29. נבדק ב-18 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "First still of "A Bigger Splash": Matthias Schoenaerts, Tilda Swinton, Dakota Johnson and Ralph Fiennes". imgur.com. 27 ביולי 2015. נבדק ב-28 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Matthias Schoenaerts joins Tom Hooper's The Danish Girl". Empire. 8 בינואר 2015. נבדק ב-15 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "A lover not a fighter". The Herald. 5 במרץ 2015. נבדק ב-15 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Two Matthias Schoenaerts' movies at Venice Film Festival". deredactie.be. 30 ביולי 2015. נבדק ב-12 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ "Venice Festival: Dakota Johnson, Matthias Schoenaerts to Pull Double Duty". The Hollywood Reporter. 29 ביולי 2015. נבדק ב-12 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ kanter, Jake (Februaty 18, 2021). Matthias Schoenaerts Cast As Django In Sky/Canal+ Remake Of Classic Italian Western. Deadline Hollywood. Retrieved February 18, 2021
  49. ^ Denise Petski, Denise Petski, Matthias Schoenaerts Joins Kate Winslet In HBO’s ‘The Palace’ Limited Series, Deadline, ‏2022-10-07 (באנגלית אמריקאית)
  50. ^ "Bullhead scores at Flanders Film Awards". Flanders Image. 12 בספטמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-2016-08-15. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Matthias Schoenaerts mobbed at Ostend". deredactie.be. 16 בספטמבר 2015. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "BULLHEAD IS AWARD WINNER AT 2011 AFI FEST". drafthousefilms.com. 10 בנובמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-2016-08-06. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Matthias Schoenaerts grabs international Press Award at Palm Springs". Flanders Image. 16 בינואר 2012. אורכב מ-המקור ב-2016-08-15. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "'The Hateful Eight' Sweeps Capri-Hollywood Film Fest Awards". The Hollywood Reporter. 2 בינואר 2016. נבדק ב-9 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "Elle Style Awards 2016: Winners List". Harper's Bazaar. 24 בפברואר 2016. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)