משפחת קסטלאצו הייתה משפחה איטלקית-יהודית שהתיישבה בקהיר בתחילת המאה ה-16, שם כמה מחבריה הצטיינו בתפקידי רבנים. בני המשפחה המופיעים כאן הם הידועים מאנשי משפחת קסטלאצו.
יחיאל קסטלאצו
כונה "אשכנזי" כהדגשה לכך שאינו ממוצא מזרחי. שימש רב בקהיר במאה ה-16. היה בן זמנו של רבי יוסף קארו, עליו מתח ביקורת חריפה על בסיס הלכתי.
משה קסטלאצו
חי במאה ה-17. הספד עליו מצוין בשו"ת של מאיר בוטון.
משה דל קסטלאצו
שמו הועתק בטעות על ידי מעתיקי ספרים בתור "משה קאסטילין".
משה דל קסטלאצו היה צייר פורטרטים בוונציה במאות ה-15 וה-16. דוד הראובני משבח אותו מאוד על כך שהתיידד איתו עם הגעתו מחצי האי ערב אל ונציה ב-1524.המוניטין של משה דל קסטלאצו כצייר הגיע הרבה מעבר לגטו של ונציה, והוא היה ידוע היטב באיטליה. ב-1521, לאות הכרה בכישרונו הגדול, מועצת ונציה העניקה לו את הזכות למכור את חיתוכי העץ של החומשים אשר יצר.
שמעון בן יחיאל קסטלאצו
שמעון בן יחיאל קסטלאצו היה רב בקהיר. הוא התמצא היטב בקבלה, והיה ידוע באדיקותו הרבה. דוד קונפורטי מספר כי נתקל בפסיקה שמקורה ביהושוע שונצין, הרב של קונסטנטינופול בתקופת דון יוסף נשיא, שבה שונצין מפעיל את הסמכות של שמעון בן יחיאל. קונפורטי ויוסף סמברי טוענים כי שמעון כתב שתי יצירות:
- אוסף שו"ת.
- "מגילות סתרים" - פרשנות קבלית כפי הנראה למגילת אסתר. חיים יוסף דוד אזולאי מזכיר כ-80 שאלות ותשובות שנתן שמעון.
משה הכהן אביגדור קסטלאצו
היה בנו של שמעון, ורב בסלוניקי, רודוס, דמשק וקהיר במאה ה-17. בקהיר היה עמית של אהרן בן חיים. היה כמעט בן 90 במותו.
מקורות
- אזולאי, חיים יוסף דוד, שם הגדולים, מהדורת בן-יעקב, מקטע 43.
- קונפורטי, דוד, קורא הדורות, מהדורת קאסל, עמ' 40.
- Sambari, Joseph, in Neubauer, Anecdota Oxoniensia, i. 159
- Kaufmann, in Revue des Études Juives, xxiii. 139 et seq.
לקריאה נוספת