משלוחים חיים (Live Export או Livestock Export) הם משלוחים של בעלי חיים ממדינה למדינה למטרת פיטום ושחיטה, כחלק מתעשיית הבשר.
אוסטרליה היא יצואנית המשלוחים החיים הגדולה בעולם. אינדונזיה היא היבואנית הגדולה מאוסטרליה השכנה, עם מעל ל-750,000 עגלים בשנה שהם 55% מהיצוא. ישראל היא יעד ניכר לייצוא האוסטרלי[1]. ניו זילנד הייתה יצואנית של משלוחים חיים אך חדלה בהדרגה ומאז 2007 לא יצאו ממנה משלוחים חיים. בשנת 2021 היא אסרה עליהם. בשנת 2024 אושר באוסטרליה חוק האוסר על משלוחים חיים. החוק יוחל בהדרגה עד שנת 2028[2].
המשלוחים החיים נועדו לספק את הביקוש לבקר במדינות המייבאות, בעיקר במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה. היבוא לישראל צומח משנה לשנה, ב-2017 יובאו לישראל כחצי מיליון עגלים וטלאים; במחצית הראשונה של 2018 יובאו 36% יותר מאשר בתקופה המקבילה שנה קודם[3].
ארגונים למען בעלי חיים בעולם מבקרים את המשלוחים החיים בגלל התנאים הקשים במסע והאחוז הגבוה של תחלואה ומוות במסע ולאחריו[4]. הארגונים האוסטרלים מתנגדים למשלוחים החיים גם בגלל אכזריות כלפי העגלים האוסטרליים במתקני השחיטה בארצות היעד[5].
תנאי המסע
גופת עגל מאוניית משלוחים חיים מאירופה אשר נשטפה לחוף נחשולים.
בעלי החיים סובלים באוניות מצפיפות, מחלת ים, זוהמה, חום קיצוני ורעב. הם עושים צרכים במקום בו הם עומדים וזה על זה, מחוסר ברירה אחרת. העגלים והטלאים מגיעים לישראל תשושים, לפעמים מכוסים בצואה, עם בעיות נשימה ובעיות עיניים קשות בגלל ריכוז אדי האמוניה שנפלטים מהשתן, וחלק מהם מתעוורים[6]. בתיעוד שנעשה בתוך האוניות על ידי וטרינרית ששירתה את המשלוחים נראים בעלי חיים צפופים, מבוססים בהפרשות, השקתות והאבוסים מטונפים ולפעמים ריקים, בעלי חיים מורעבים, נדבקים במחלות זיהומיות, ונפצעים כתוצאה מהחלקה או הסתבכות בחלקי ברזל. חולי ומוות בתנאים אלה הם בלתי נמנעים, וגופות עגלים שהושלכו מאוניות של משלוחים חיים מאירופה, נשטפות תדיר אל חופי ישראל[7]. העלייה לאונייה והירידה ממנה והמעברים מכלי תחבורה אחד לשני כרוכים בדרבון כדי לזרז את בעלי החיים. בצילומים שנעשו בעולם ובישראל נראים פועלים מכים את בעלי החיים נמרצות בידיים, עם מוט או צינור או בעזרת שוקר חשמלי[8]. העמסה ופריקה של אלפי בעלי חיים עשויה להימשך ימים.
תחקיר האוניות האוסטרליות
ב-2012 שידרה רשת הטלוויזיה האוסטרלית ABC כתבה על התאכזרות לבקר ולצאן האוסטרלים בארצות היעד[9]. בעקבות הכתבה הזמין משרד החקלאות האוסטרלי דוח מהווטרינרית לין סימפסון, ששירתה את ענף המשלוחים החיים במשך 11 שנים והשתתפה ב-57 משלוחים חיים. הדוח שכתבה היה אמור להיות חסוי אך הועלה בטעות לרשת על ידי משרד החקלאות. כך התגלה לראשונה המצב בתוך הספינות ממש, שעד אז אי אפשר היה לתעד[10]. סימפסון מדווחת שהצפיפות של בעלי החיים על האוניות היא גבוהה כל כך שלא כל בעלי החיים מסוגלים לשכב בו זמנית. הצפיפות מובילה לכך שבעלי חיים דורכים זה על זה ושוכבים זה על זה באופן שחונק את בעל-החיים שמתחת.
רצפת המכלאות כמעט חשופה ממצע, מה שגורם לבעלי החיים פציעות קשות ברגליים ובמפרקים. במהלך המסע מצטברת שכבה עבה של הפרשות נוזליות על רצפת המכלאות. העגלים מתבוססים בהפרשותיהם ושוכבים בצואה של עצמם ושל חבריהם למכלאה. כששכבת הצואה שמכסה את גופם מתקשה, היא פוגעת ביכולת של גופם להתמודד עם עומסי החום ולצנן את עצמו. גם לעניין זה מספקת ד"ר סימפסון תמונות המדברות בעד עצמן.
בעלי חיים רבים מועמסים לספינות אף שאינם כשירים למסע. ד"ר סימפסון מתייחסת במיוחד לעגלים גדולים, שקורסים ואינם מסוגלים לקום, ומביאה תמונות של עגלים במצב זה. על פי סימפסון התמונות הן "דברים שהייתי מצפה לראות בכל משלוח". בעקבות החשיפה פוטרה הווטרינרית על ידי תעשיית המשלוחים החיים. הדוח המצולם המלא נמצא בהערה[11].
המסע מאוסטרליה לישראל
עגלים אוסטרלים מכוסים הפרשות יבשות שהגיעו במשלוח לנמל אילת.
העגלים והטלאים נאספים מעשרות או מאות חוות ורפתות ברחבי המדינה המייצאת. עוד בטרם יעלו לאונייה, בעלי החיים מובלים לכיוון ערי הנמל במסעות יבשתיים של אלפי קילומטרים, שבמהלכם לא יקבלו אוכל ומים לפרקי זמן ארוכים. באוסטרליה הם מובלים לעיתים לדרום היבשת, שם הם מועלים על אונייה שמפליגה להמשך העמסה במערב היבשת, דבר שמוסיף חמישה ימים למשלוח שהוא מלכתחילה אחד הארוכים בעולם. הם מובלים להסגר בו הם אמורים לשהות כשמונה ימים לצורך תצפית וטרינרית.
המסע הימי מאוסטרליה לישראל נמשך כשלושה שבועות בממוצע, אם אין תקלות בדרך. חלק מאוניות המשא יוצרו בתחילת שנות התשעים ועברו הסבה, האוניות החדשות יותר הן ייעודיות להובלת בעלי חיים. האוניות מכילות קומות של סיפונים לשיכון בעלי חיים, ובאוניות הגדולות יש למעלה מעשר קומות כשחלקן מתחת למים. השטח המוקצה לעגל באונייה כזו הוא כמטר רבוע, ולכבש מוקצה כ-0.3 מ"ר. באניות הענק שטח המכלאות יכול להגיע למעל 30 דונם. אונייה בעלת שטח של 31.5 דונם יכולה לשאת כ-60 אלף טלאים ובנוסף כעשרת אלפים עגלים. במהלך המסע העגלים סובלים ממחלת ים, אך בשל אי יכולת ביולוגית להקיא, המחלה מתבטאת בשלשולים קשים. השלשולים הקשים בצפיפות הרבה, עקת החום, הדבקה בסלמונלה וקשיי נשימה באדי ההפרשות, הם הגורמים העיקריים לתחלואה ומוות במסעות. בקרב הכבשים גורם מוות נפוץ הוא חוסר יכולת להסתגל למעבר ממרעה לתזונה מכופתאות מספוא, והם מתים מרעב[12].
המסע מאוסטרליה למזרח התיכון הוא אחד ממסעות המשלוחים החיים הארוכים בעולם, והקו ידוע בתקלותיו הרבות. בינואר 2014 חלה תקלה באונייה הגדולה Ocean Drover שנשאה 42,000 כבשים ו-600 עגלים לשחיטה בישראל. האונייה עצרה לתיקונים בקרבת איי קוקוס באוקיינוס ההודי, ולאחר מכן המשיכה בדרכה. התקלה חזרה על עצמה והאונייה עצרה שוב, הפעם ליד ג'יבוטי. העיכובים החוזרים האריכו את המסע. עד שהאונייה הגיעה לנמל אילת מתו בה 1,630 כבשים ו-165 עגלים[13]. בינואר 2016 אוניית משלוחים קטנה יחסית שהזמין בית מטבחיים דאבח, נתקעה סמוך לחופי אוסטרליה כשעליה 13,000 עגלים וכבשים. לא היה ידוע מה מצבם של בעלי החיים. בעקבות לחץ של ארגונים אוסטרליים וישראלים החליט שר החקלאות אורי אריאל לבטל את המשלוח והאונייה שבה לאוסטרליה[14].
המסע מאירופה לישראל
טלאים מסרביה דחוסים במשאית בדרך מנמל התעופה בן-גוריון לרמאללה.
המידע על המתרחש במסעות מאירופה הוא מצומצם. המשלוחים החיים לישראל מגיעים ממזרח אירופה ומפורטוגל. המסע אורך בין 3.5 ל-10 ימים. תלוי בנמל המוצא ובאניה. כל האוניות למעט אחת הן בנות למעלה מ-40 שנה ואינן ייעודיות למשלוחים חיים. רוב האניות נושאות כמה מאות עגלים בלבד, לעומת האלפים מאוסטרליה.
במדינות המייצאות מאירופה התקנות של רווחת בעלי החיים רופפות, ואין נתונים על תנאי ההובלה למעט צילומים של פעילים למען בעלי חיים שמצלמים בעת ההעמסה והפריקה. מסיבות טכניות לא תמיד האוניות נכנסות לפריקה מיד עם הגעתן לנמל, ולעיתים הן עוגנות מחוצה לו במשך יממה כשהן עמוסות בבעלי החיים. אף על פי שהמסע קצר אחוזי התמותה הם גבוהים. לפי דוח שהשיג עו"ד יוסי וולפסון עבור עמותת תנו לחיות לחיות במסגרת בקשה לחופש המידע, באונייה שהגיעה ארצה בחודש מארס 2015, עגל אחד מכל 15 לא שרד. כמעט 7% תמותה במסע של שבוע, פי 346 מהתמותה של עגלים בישראל[15].
במהלך השנים מתועדות שוב ושוב גופות של עגלים שנסחפו לחופי הים התיכון, ולפי תגי האוזן מקורם הוא באוניות המשלוחים החיים. ביוני 2015 יצאה מרומניה אוניית משלוחים חיים עם 20,000 כבשים, והגיעה לנמל עקבה כש-7,000 מהם מתים. על פי הדיווח הכבשים מתו מצמא, כי השקתות והאבוסים על האונייה היו ריקים. ירדן סירבה לאפשר לאונייה לעגון בגלל הסרחון העז, ודרשה מהיצואן להיפטר תחילה מהגופות[16][17].
המשלוח התקוע מפורטוגל
עגלים מכוסים בצואה שהגיעו לנמל אשדוד מפורטוגל אחרי שהיו הפלגה בים במשך 26 יום.
בסוף אוקטובר 2016 יצאה מפורטוגל אונייה ועליה כ-4,000 עגלים וטלאים בדרך לפיטום ושחיטה בישראל. האונייה נתקעה בים למשך 26 יום, במקום מסע של 6 ימים. פעילי ישראל נגד משלוחים חיים עקבו אחרי הספינה. אוניית גרר הגיעה לספינה אחרי שלושה ימים שהייתה תקועה באזור אלג'יר, וביום ה-16 הגיעה אוניית המשלוחים לנמל קרטחנה. בקרטחנה הועמסה האניה בחציר ומים ויצאה ללא יכולת תנועה עצמאית, כאשר היא עדיין מחוברת לאניית גרר, לכיוון ישראל. כעבור 10 ימים נוספים, ב-20 בנובמבר 2016, הגיעה האונייה עמוסת העגלים והטלאים לנמל אשדוד. פעילים תיעדו את פריקת העגלים והטלאים. בתעוד נראים עגלים מכוסים בצואה מכף רגל ועד ראש, מוצמאים ומורעבים, חלקם פגועי עיניים, ככל הנראה בשל אדי האמוניה העולים מהצרכים בתנאים הצפופים. העגלים נראו מורצים, כנראה בעזרת שוקרים חשמליים, במורד כבש האונייה, ונדחסים בצפיפות קיצונית לתוך משאיות. אין דיווח של היבואן על מספר העגלים החולים והמתים שנזרקו לים[18][19].
משלוחים אוויריים לישראל
עגלים מתים בנמל התעופה בן-גוריון, חלק ממשלוח של 1200 עגלים מהונגריה לתעשיית עגלי החלב בישראל.
המשלוחים האוויריים לישראל נעשים במטוסי מטען. מטוס יוצא מישראל ללא מטען פרט לכלובים ריקים, וחוזר כשעליו עגלים קטנים עבור תעשייני עגלי החלב[20] בארץ. בנוסף מיובאים דרך האוויר טלאים שמיועדים לרשות הפלסטינית לקראת החגים המוסלמיים. החברות הישראליות אל על וק.א.ל. מטיסות את בעלי החיים ארצה, והמשלוחים יוצאים ממזרח אירופה. בארץ המוצא בעלי החיים מועמסים לתוך ארגזים ייעודיים בצפיפות רבה. במשך כל השהות בארגזים, דבר הנמשך שעות וימים, הם אינם יכולים לשכב או לנוח או אפילו להסתובב והם עושים צרכים זה על זה.
תקנות בארצות המייצאות
על פי התקנות האוסטרליות השטח שיש להקצות לכל בעל חיים על האונייה הוא יחסי למשקלו, לעגלים קטנים מתחת ל-200 ק"ג השטח נקבע ל-0.6 מ"ר, ולעגלים במשקל 600 ק"ג כ-2 מ"ר. אין להעלות לאוניות עגלים מעל 600 ק"ג משום שהמסע מסכן את חייהם בצורה מוגברת. לכבשים השטח התקני נקבע ל-0.26 עד 0.6 מ"ר לכבש במשקל 90 ק"ג. התקנות קובעות גם תנאי אוורור, חום, והאכלה. במצבים מיוחדים, למשל בטרנספורטים היבשתיים, מותר למנוע אוכל ומים מעגלים עד 48 שעות, ומצאן עד 38 שעות[21]. לאור התנאים הקשים מקרי מוות הם בלתי נמנעים, והחוק האוסטרלי מתיר עד 2% תמותה של טלאים ועד 1% תמותת עגלים, בכפוף לאורך המסע. לשם השוואה, תמותת עגלי מרעה בישראל היא 1% בשנה. החוק האוסטרלי מחייב נוכחות וטרינר באונייה במשלוחים מעל גודל מסוים, הווטרינר הוא עובד של היבואן ומקבל ממנו את משכורתו.
בפועל קשה לאכוף תקנות אלה, והווטרינרים שמשרתים את היבואן נמצאים בניגוד אינטרסים. לדברי הארגון למען בעלי חיים RSPCA אוסטרליה - "שום כמות של רגולציה ממשלתית לא תוכל להתגבר על הבעיות האינהרנטיות של מצוקת בעלי חיים שנובעות מהעקה של המסע הארוך, תנאי האקלים, וטיפול לא נאות תחת רשויות זרות" (גם שטח האוניות הוא אקס-טריטוריאלי)[22].
תקנות האיחוד האירופי לגבי משלוחי בעלי חיים הן כלליות ואינן מתייחסות למשלוחים בים[23], ולרוב הן נוגעות יותר למסחר בין מדינות האיחוד. עוד ב-1992 קבעה הוועדה הווטרינרית של האיחוד האירופי: להובלה יש תמיד השפעה חמורה על רווחת בעלי חיים. באופן כללי ככל שהמסע ארוך יותר כך הסיכוי לבעיות גדול יותר[24]. ב-2005 ביטל הפרלמנט האירופי בהשפעת ארגוני בעלי חיים סובסידיה של 40 מיליון יורו שהאיחוד העניק ליצואנים אל מדינות שמחוץ לאיחוד[25]. ב-2013 אושרה בפרלמנט של איחוד אירופה תקנה ששום הובלה של בעלי חיים לצורך שחיטה לא תעלה על 8 שעות, אך תקנה זו נוגעת רק ליצוא ויבוא בין מדינות איחוד אירופה, ואינה חלה על יצוא למדינות אחרות[26].
מדיניות המשלוחים החיים לישראל
לקראת שנת 2000, במסגרת מדיניות פתיחת ישראל לסחר חופשי, החל יבוא של עשרות אלפי עגלים וטלאים מדי שנה מאוסטרליה ומאירופה לישראל. היבוא נועד לענות על הביקוש ולהוזיל את מחיר הבשר הטרי לצרכן הישראלי. בשר העגלים והטלאים מהמשלוחים החיים מהווה קרוב לשני שלישים מהבשר הטרי הנאכל בישראל[27]. ב-2015 הגיעו לישראל במשלוחים חיים כמעט 300 אלף בני צאן ובקר. יבוא העגלים נחלק בערך שווה בשווה בין אירופה לאוסטרליה, ומתחילת שנת 2016 מסתמן גידול ביבוא עגלים מאירופה. הבקר מאירופה מגיע בעיקר מרומניה והונגריה, ומעט מסרביה, ליטא ופורטוגל[28]. ב-2015 הגיעו לישראל כמעט 70 אוניות, מתוכן 12 מאוסטרליה והשאר מאירופה, כאשר הממוצע הוא כמעט 6 אוניות בחודש. נכון ל-2015, 97% מהטלאים יובאו מאוסטרליה. המשלוחים מאוסטרליה מגיעים לנמל אילת, המשלוחים מאירופה מגיעים לנמלי חיפה ואשדוד. העגלים ממזרח אירופה הם תוצרי לוואי של תעשיית החלב שם, העגלים מאוסטרליה הם מתעשיית הבשר, חלקם מגיע ממכלאות פיטום שם שהו בחודשים האחרונים כדי להעלות משקל במהירות ולהבטיח איכות אחידה של הבקר המיוצא[29]. משלוחים חיים מאוסטרליה מגיעים למספר מדינות נוספות במזרח התיכון: קטר, בחריין, איחוד האמירויות, ירדן וכווית[30]. בעבר הגיעו משלוחים חיים לעזה, אך בעקבות מספר תלונות על התעללות ותחזוקה לקויה המשלוחים פסקו.
בשנת 2000 מינה משרד החקלאות את "ועדת השירותים הווטרינרים לעניין הובלת בעלי-חיים" כדי שתחקור את תחום הובלת בעלי החיים בארץ. הוועדה הקדישה פרק נרחב למשלוחים החיים ואמרה: "מדובר בהובלות שמעוררות בעיה חריפה ביותר מבחינת צער בעלי-חיים, הקשה ביותר בתחום של הובלת יונקים בארץ, אליה וממנה"[31]. מגדלי הבקר והצאן בישראל מותחים ביקורת על המשלוחים החיים בשל הפגיעה ביצרני הבשר המקומיים.
במרץ 2014, במטרה להוריד את יוקר המחיה ולהקל על הצרכנים, העלה שר האוצר יאיר לפיד את מכסת יבוא בעלי החיים הפטורה ממס בהדרגה עד 5,700 ק"ג בסוף 2018. בשילוב עם כך החליטה הממשלה על הקצאת 45 מיליון דולר מתקציב משרד החקלאות לטובת מענקי הסתגלות לתעשייני הבקר עם עליית המכסה. כמו כן הוחלט על תוספת של 24 מיליון ש"ח לשנה לענף בקר המרעה מעבר לסבסוד הקיים, מתוך ציפייה שהם ייפגעו מעליית מכסת היבוא. בנוסף הוחלט על הקצבת 1.5 מיליון שקל למסע שיווק ומיתוג הבשר הטרי בעיני הציבור[32]. עם זאת, ביטול המכס לא הביא לירידת מחירי הבשר הטרי[33].
ביולי 2018 אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של ח״כ מיקי זוהר מהליכוד לצמצום הדרגתי של המשלוחים החיים עד להפסקתם המוחלטת בתוך 3 שנים[34]. ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם את דבר ההחלטה בדף הפייסבוק שלו, וכתב "חובה לעשות תיקון אמיתי לצער הגדול הזה שנגרם לבעלי החיים"[35].אך שלושה ימים לאחר מכן, הגיש שר החקלאות אורי אריאל ערר נגד החלטת ועדת השרים[36].
פעילות בישראל נגד המשלוחים החיים
"די למסעות המוות" - קמפיין גדול על שלטי חוצות ואוטובוסים, נגד המשלוחים החיים לישראל. ספטמבר 2016
ארגונים למען בעלי חיים הגישו מספר עתירות לבג"ץ בנושא המשלוחים החיים, וזכו לכמה השגים. ב-2003 הגישה עמותת תנו לחיות לחיות עתירה לבג"ץ נגד משרד החקלאות, בדרישה לנמק מדוע לא יבוטלו התרי היבוא בגלל א) הסבל החריף שנגרם לבעלי-החיים במשלוחים מאוסטרליה, ב) היעדר תקנות להגנת בעלי-חיים בהובלה, ג) כללי מכס שמעודדים התעללות שכן עגלים מתחת למשקל מסוים פטורים ממכס, ולפי עדויות מהשטח יבואנים מנעו מזון ומים מהעגלים כדי שבעת השקילה לא יעברו את הרף[37]. המדינה הגנה על החלטותיה בנימוק שהיא ניסתה להמעיט מסבלם של בעלי-החיים וטענה כי הוא בלתי נמנע בשל שיקולים כלכליים, ביורוקרטיים, ביטחוניים ואובייקטיביים. בית המשפט קיבל את רוב טענות העותרים[38]. בעקבות הבג"ץ ביטל משרד החקלאות יבוא בעלי חיים דרך נמל עקבה שהיה נהוג עד אז, בשל ריבוי מקרי המוות במעבר הגבול ועקב הסבל של בעלי החיים שהמתינו שעות וימים בחום ובשמש ללא מים. ב-2014 הגדיל שר האוצר יאיר לפיד את מכסת היבוא של משלוחים חיים, ונימק את החלטתו בפני הארגונים למען בעלי חיים בכך שיבואנים הרעיבו את בעלי החיים כדי שיירדו במשקל ויעמדו במכסת היבוא. עם זאת, העלאת המכסה העלתה את מספר בעלי החיים המיובאים.
במרץ 2014 החלה פעילות אינטנסיבית של קבוצת "ישראל נגד משלוחים חיים" אשר עוררה מחדש את נושא המשלוחים לאחר 11 שנים, והפכה אותו לנושא המרכזי של התנועה לזכויות בעלי חיים בישראל. תוך למידת נושא המשלוחים החיים לעומק, הקפידו פעילי הקבוצה לתעד משלוחים חיים שהגיעו ואף תיעדו לראשונה בישראל משלוחים חיים אוויריים. לצד פעולות התיעוד ערכה הקבוצה מחאות רבות ושלל פעילויות במטרה ליידע את הציבור בנושא המשלוחים החיים.
לוגו ארגון הפעילים "ישראל נגד משלוחים חיים"
שנתיים וחצי לאחר החייאת נושא המשלוחים החיים, בנובמבר 2015 הגישו עמותות אנימלס ותנו לחיות לחיות במשותף עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, כאשר רובה של העתירה מתבסס על פעילויות התיעוד והמעקב של הארגון האקטיביסטי ישראל נגד משלוחים חיים[39], בדרישה ממשרד החקלאות לנמק מדוע לא יאסור את המשלוחים החיים כשאפשר תחתם לייבא בשר טרי, שלא כרוך בהובלות ארוכות של בעלי החיים בעודם חיים, ולכן מופק בפחות אכזריות[40].
ביולי 2016 פורסמה בידיעות אחרונות כתבת תחקיר על המשלוחים החיים[15]. בעקבות התחקיר נערכו בכנסת מספר דיונים. ב-25 ביולי התקיימה בנושא ישיבה של ועדת הכלכלה בנוכחות שר החקלאות, ובשיתוף ארגון ישראל נגד משלוחים חיים שמתעד את הנעשה בנמלים ובהסגרים, וארגון החזית לשחרור בעלי חיים. חומר תעודי הוקרן לפני חברי הכנסת. ח"כ יצחק וקנין אמר: ״כל המטרה הייתה הורדת המחירים וזה לא עובד, זה לא מחלחל לציבור. ועוד לראות את הסרטונים האלה... מה אנחנו מנהלים פה בסטה? וכל אחד פה לא רואה ולא שומע". ח"כ נורית קורן: "מספיק דיונים! חייבים לפעול. צריך להפסיק את צער העגלים. צריך לעשות היום צעד חריג!״ בסיום הישיבה התחייב היו"ר איתן כבל למנות ועדה שתגבש מיידית הנחיות למשרד החקלאות כדי להפסיק לחלוטין את המשלוחים החיים[41].
בעקבות הדיונים ביקר שר החקלאות אורי אריאל בנמל אשדוד בעת פריקת עגלים מפורטוגל. הוא בא לאחר שהפריקה הסתיימה, עלה לאונייה הריקה, והודיע לתקשורת ש"התנאים באונייה נאותים"[42].
באוגוסט 2016 הושק בארץ קמפיין תקשורתי במימון הארגון האוסטרלי למען בעלי חיים Animals Australia[43] ובשיתוף הארגונים הישראלים למען בעלי חיים, במטרה לעורר את הציבור נגד המשלוחים החיים. במסגרת הקמפיין נתלו במקומות שונים שלטי רחוב גדולים שבהם נראה עגל מסתכל מבעד לסורגים, והכותרת "די למשלוחים החיים"[44].
Animals Australia - ארגון אוסטרלי למען בעלי חיים, שמתנגד למשלוחים החיים. תחקירן של אנימלס אוסטרליה צילם את תחקיר הסתר בבית מטבחיים דבאח, שהוא יבואן של משלוחים חיים לישראל מאוסטרליה, ושם נטבחים חלק גדול מהעגלים והטלאים האוסטרלים לצריכת השוק הישראלי.
^Commission of the European Communities, Directorate General for Agriculture: Report of the Working Group "Transport of Farm Animals and Pets" of the Scientific Veterinary Committee, Section Animal Welfare, Brussels 30.4.1992
