PROFILPELAJAR.COM

הִוַדְעוּת
	בּקֹשִׁי שׁוֹכֵב עַל רִגְבֵי הַטְרָשִׁים; וּפוֹקֵחַ עֵינַיִם - - -; מַקְשִׁיב לְקוֹלוֹת וְקוֹלֵט רְחָשִׁים:; שׁוּב רֶכֶס הָרִים, שׁוּב אָפְקֵי מִישׁוֹרִים.; הַנְשָׁמָה מְנַמְנֶמֶת עֲדַיִן -; כְּבָר בִּקְרָה וּבָדְקָה כָּל פִּנָה, כָּל מָקוֹם.; וְגוּפִי - כָּךְ אוֹ כָּךְ - רַק חוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב;; גַם עֲרָבוֹת מְדֻבְלָלוֹת לְיַד חוֹפֵי הַנְהָרוֹת,; גם הן נושמות-חושבות בְּתֹם:; כֵּיצַד זֶה צוֹעֵד הָעוֹלָם וּמִסְתוֹבֵב?; ; וְאַתָה הַנִסְתָר בְּחָסוּת שְׁעָרִים אֲיֻמִים,; וְעֵינַי אֶת דְמוּתְךָ לֹא זָכוּ כְּלָל לִרְאוֹת,; סְבִיב זְבוּלְךָ הַנוֹצֵץ אֵי שָׁם בַּמְרוֹמִים; תלית מָסָךְ צְעִיֵפי-הִנוּמוֹת.; וַאֲנִי הַמוֹשֵׁךְ אֶת מָשָׁא כָּל גְלָמֶיךָ; נִדְהָם; לְקוֹל-צְלִיל וּבַת-קוֹל פְּעָמֶיךָ.
	תרגם: שלום לוריא

משה קולבק
משה קולבאַק
לידה	20 במרץ 1896; סמרגון, פלך וילנה, האימפריה הרוסית
פטירה	סביבות 1937; מינסק, ברה"מ
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
שפות היצירה	יידיש, עברית
תקופת הפעילות	1916–1937 (כ־21 שנים)

משה קוּלבַּק (בכתיב יידי: קולבאַק; ברוסית: Моисей Соломонович Кульбак;‏ 1896, סמרגון – 1937, ?) היה משורר, במאי ומחזאי, מתרגם וסופר יידיש, מאבות ספרות היידיש החדשה.

קורות חיים

משה קולבק נולד ב-1896 בעיירה סמרגון שליד וילנה, ליטא (האימפריה הרוסית), למשפחה של סוחר יערות יהודי. קולבק למד ב"חדר" ובישיבת וולוז'ין, וקיבל חינוך עברי. בצעירותו היה מורה בקובנה. בשנת 1920 יצא להשתלמות בברלין ושהה בה עד שנת 1923 - את תקופתו בברלין תיאר בין השאר בפואמה "דיסנער טשיילד האראלד". חזר להוראה בבתי ספר תיכוניים וסמינרים למורים ביידיש. עסק בבמאות, והעלה מחזות בתיאטרון היידיש בווילנה.

בשנת 1928 עבר לברית המועצות, וחי כתשע שנים במינסק בירת בלארוס. בשנת 1937 נעצר על ידי המשטרה הסובייטית, במסגרת הטיהורים של יוצרי היידיש. ארבע שנותיו האחרונות לוטות בערפל. גרסה אחת טוענת שבשנת 1941, לאחר שנכלא במחנות המעצר, הוצא משה קולבק להורג. גרסה שנייה טוענת שהוא חלה בשל תנאי המעצר הנוראים ומת בייסורים.

שיריו הראשונים של משה קולבק, ביידיש ובעברית, נדפסו בשנת 1916. לאחר מכן חדל לכתוב עברית והתמסר לכתיבה ביידיש בלבד. הוא פרסם כעשרים כרכי שירה וסיפורת, שכמה מהם תורגמו לעברית. בעת ישיבתו בברית המועצות הוצגו מחזותיו בתיאטרון היהודי במוסקבה, ולעת קצרה הוא זכה בפרסום והכרה.

יצירתו הידועה של משה קולבק, "זעלמעניאַנער" ("זלמנאים"; תורגמה לעברית), מספרת על שקיעת חצר יהודית משפחתית באזור מינסק על רקע המהפכה הקומוניסטית והרס רקמת החיים היהודיים. שיריו וסיפוריו היו מאוד מפורסמים בשנות השלושים והארבעים, ונפוצו בציבורים יהודיים דוברי יידיש באירופה ובאמריקה. הוא גם תרגם משירת אירופה של זמנו ליידיש, וידועים תרגומיו לשיריו של ריכרד דיהמל.

כתביו

שירים, וילנה: פאראיין פון די יידישע ליטעראטן און זשורנאליסטן, תר"פ.
דער ווינט, וואס איז געווען אין כעס, וילנה: דער צענטראלער שול ארגאניזאציע, 1921.
משיח בן אפרים, ברלין: וואסטאק, 1924.
לידער [שירים], ברלין: כלל-פארלאג, תרפ"ב-1922.
מאָנטאָג: א קליינער ראָמאן, ורשה: קולטור ליגע, 1926.
משיח בן אפרים; מאָנטאָג, וילנה: ב. קלעצקין, 1929.
אלע ווערק, וילנה: ב. קלעצקין, 1929.
דיסנער טשיילד האראלד, מינסק: מעלוכע פארלאג פונ ווייסרוסלאנד נאצסעקטער, 1933.
משיח בן אפרים און מאָנטיק, בואנוס איירס: ד. לערמאן, תש"י-1950.
געקליבענע ווערק, ניו יורק: ציקא, 1953.
אויסגעקליבענע שריפטן: פראגמענטן פון פארשארבעטן צו דער כאראקטעריסטיק, זכרונות, בילדער; רעדאקציע: שמואל ראָזשאנסקי, בואנוס איירס: ליטעראטור געזעלשאפט ביים ייווא, תשל"ו.
גוט איז דער מענטש: געקליבענע לידער און פּאָעמעס, מוסקבה: סאָוועטסקי פּיסאטעל, 1979.

כתביו בתרגום עברי

זלמנאים; מיידיש: א"ד שפיר, 2 כרכים, מרחביה: ספרית פועלים, 1940. (מהדורה ב: סוף דבר: מ' חלמיש, תש"ל 1969)
חבלי גאולה: מסתורין רומן ודרמה; תרגם מיידיש: ב. מרדכי [ מרדכי ברתנא ], ירושלים: המאסף, 1947. (התוכן: "משיח בן אפרים" (מסתורין); "יום שני בשבת" (רומן); "יעקב פרנק" (דרמה))