משה דוד גרוס

הרב משה דוד גרוס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 בינואר 1882
י' בשבט תרמ"ב
מאיינקה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בספטמבר 1966 (בגיל 84)
ט"ז בתשרי ה'תשכ"ז
תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
מקום פעילות הונגריה, שווייץ, וינה, ישראל
תקופת הפעילות ? – 30 בספטמבר 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אורתודוקסית
חיבוריו אוצר האגדה, אבות הדורות
בת זוג שולמית זילברמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה דוד גרוס (י' בשבט ה'תרמ"בט"ז בתשרי ה'תשכ"ז, 30 בינואר 188230 בספטמבר 1966) היה רב הונגרי-שווייצרי וארץ ישראלי, מחנך ומחבר תורני, פעיל ציוני ומראשי תנועת המזרחי וקק"ל.

הרב גרוס שימש כרבה של הקהילה האורתודוקסית ההונגרית בלוצרן שבשווייץ, ניהל את הגימנסיה היהודית בסטורוז'ינץ בבוקובינה, הקים וניהל את הוצאת הספרים "מנורה" בווינה, ניהל את מחלקת החרדים של הקרן הקיימת והיה פעיל מרכזי בתנועת המזרחי באוסטריה ובארץ ישראל. כתב את סדרת אוצר האגדה, ספרים ומאמרים רבים.

ביוגרפיה

משה דוד גרוס נולד בכפר מאלינקה במחוז מישקולץ שבהונגריה לאביו שמואל[1] ואמו רוזה לבית בורנשטיין. למד בבית ספר דתי עממי וכן מפי מורים פרטיים, והשלים תעודת בגרות. לאחר מכן למד בישיבות בהן יבוז'נה (תרנ"ז),[2] ביוש (בעלעניעש) (תר"ס-תרס"א)[3] מאד (תרס"ג),[4] ובעיקר בישיבת פרשבורג שבברטיסלבה.[5] באותה עת פרסם בכתב העת "נטעי בחורים" של תלמידי ישיבות במדינה.[6] נסמך לרבנות בידי הרב אליעזר חיים דייטש ("פרי השדה"), הרב אברהם יצחק גליק, הרב שמעון פולק ("שם משמעון").

לאחר נישואיו בתרס"ד נסמך על שולחן חותנו בכפר רקמז בהונגריה ולימד בישיבה מקומית כארבע שנים. לאחר מכן היגר לשווייץ ושימש כרב קהילת יוצאי הונגריה בלוצרן. אשתו הראשונה, הינדה, נפטרה בתרס"ח (1907) ותושב העיר הרב אברהם ארלנגר סייע לו באותה תקופה כלכלית ונפשית.[7] פרסם בקביעות בכתבי העת וילקט יוסף,[8] תל תלפיות[9] ואהל יצחק.

בין השנים 1909–1911 ניהל את הגימנסיה היהודית בסטורוז'ינץ בבוקובינה תחת גיסו הרב ד"ר מאיר צבי יונג.[10] בשל אישיותו ודרכו החינוכית "נהרו אליו תלמידים ממדינות אחדות... הוא היה לנו סמל של 'היה יהודי באוהליך וגם יהודי בצאתך'".[11]

במשך השנים התכתב בהלכה עם רבנים דוגמת רבו הרב שמעון פולק,[12] הרב משה פורהנד,[13] הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל[14] הרב אליעזר חיים דייטש[15] ועוד. בשנת תרס"ח נדפס ספר הראשון, "דע מה שתשיב", על יחסה של התורה לנוכרים. כשישים שנה לאחר מכן, בכתבה עם פטירתו, צוין שעבודתו "הביאה בשעתו תועלת רבה בהדיפת ההשמצות על התלמוד מצד סופרים אנטישמיים נוצריים בגרמניה ובארצות אחרות".[16]

עלייה לארץ ישראל

בתרע"ג (1913) עלה ארצה, התיישב בירושלים והורה בבית-המדרש למורים של חברת עזרה בקורסים למסחר ורבנות.[17] בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש כתובת למשלוח סיוע ממדינות מרכז אירופה לעניי ירושלים, ועסק עם רעייתו במסירות בצדקה וחסד.[11] לפי דיווח אחד, היה אחד מממוני כולל הונגריה ואוסטריה.[18] כן עסק בהפצת אתרוגי ארץ ישראל.[19]

בתקופתו בירושלים השתתף בלוח ארץ ישראל של אברהם משה לונץ.[20] בין השנים תרע"ו-תרע"ז השתתף בקובץ "לפי שעה" בעריכת יצחק יעקב ילין בירושלים. הרב גרוס ערך את הקובץ השמיני והאחרון של הגיליון, וכתב בו את המאמר הפותח: "הקיסר והמלך פרנץ יוסף ויחסו אל היהודים".[21]

פעילות ציונית וספרותית בווינה

חודשים אחדים לפני תום מלחמת העולם הראשונה, בפקודת העות'מאנים, נאלץ לרדת לווינה והקים בה הוצאת ספרים ובית דפוס עברי בשם "מנורה" שהוציא לאור במשך כתריסר שנים עשרות ספרים בעברית ובגרמנית,[22] ספרי לימוד,[23] מילון עברי-גרמני שימושי[24] ועוד.[25] היה מעורה בחיי היהדות בעיר.[26]

הרב גרוס היה מראשי תנועת המזרחי באוסטריה[27] וערך את כתב העת של התנועה "קול ישראל" (בגרמנית).[28] הגיע לעיתים מזומנות לפרשבורג להרצות למען התנועה.[29] שימש כסגן נשיא בתנועה באוסטריה לצד אביגדור בוימינגר. הוא ועמיתו החזיקו בעמדה שהמגבית לקרן "תורה ועבודה" תתנהל במסגרת קרן ארץ ישראל. משנדחתה דעתם התפטרו מתפקיד זה.[30] בשנת 1930 עבר בערים הגדולות בטרנסילבניה וגייס בהצלחה תומכים נוספים לתנועה. הוא תואר כ"תלמיד חכם, נואם מצוין, שופע אמרות ומאמרי חז"ל... הציבור נהנה מדבריו".[31]

ב-1931 נבחר לשמש כנציג תנועת "תורה ועבודה" לקונגרס הציוני ה-17, אולם "בית הדין" של הקונגרס לא אישר את המנדט וייחס את קולותיו לזכות המזרחי.[32]

רכישת קרקעות בארץ ישראל ועבודה בקק"ל

ב-1931 עלה הרב גרוס ארצה בשנית ברישיון של "בעל הון"[33] והתיישב בתל אביב.[34] בשנות העלייה הרביעית, באמצעות משרד שהיה שותף בו, עסק בתיווך רכישת קרקעות פרטיות בארץ ישראל בידי יהודים אורתודוקסיים מגרמניה ומרכז אירופה.

לאחר המרד הערבי הגדול ומסקנות ועדת פיל, הקפיאו הבריטים רכישת קרקעות פרטית בידי יהודים. משכך, החל משנת תרצ"ז (1937) ובמשך כעשרים שנה ניהל הרב גרוס את "מחלקת החרדים" של הקרן הקיימת לישראל. במסגרת תפקידו הגביר את זרם התרומות האורתודוקסיות לרכישת קרקעות בארץ במפעלים שונים.[35]

במקביל היה דמות ציבורית בחיים הדתיים והרבניים בעירו, וכן בתנועת המזרחי בארץ. היה חבר נשיאות הוועד הפועל של התנועה בתל אביב. בשנת 1932 נבחר כאחד מחמישה חברי "ועד הקהילה" בעיר מטעם המזרחי.[36] היה חבר אגודת אחוה.[37] ביטא השקפה ציונית-דתית איתנה ומגובשת במגוון היבטים.[38] נטל חלק בפולמוס של שמה של מדינת ישראל.[39]

בין השנים תשי"ד-תשט"ז פרסם את שלושת כרכי "אוצר האגדה", פרויקט גדול שנחשב ל"עבודתו החשובה ביותר"[6] וזכה לתפוצה גדולה ופופולריות. בשנת תשי"ד, לצד אישים דוגמת הרב עובדיה יוסף והרב בצלאל ז'ולטי, זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית מטעם עיריית תל אביב על ספרו.[40] פרסם ממאמריו מדי פעם בכתב העת סיני.[41]

הרב גרוס נפטר בתל אביב, לאחר מחלה ארוכה, בט"ז בתשרי ה'תשכ"ז (1966) ונטמן בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.[42] בין כתביו נותר בכתב יד הספר "ליקוטי מגד" ממאמרי חז"ל על ברית מילה, בר מצווה ונישואין.[43]

חיים אישיים

נישא בתרס"ד להינדה לבית גרוס מרקמז,[44] וממנה נולד לו בן אחד בשם בצלאל זאב. לאחר פטירתה בי"ז בתשרי תרס"ח (1907) נישא בשנת ה'תרס"ט (1909) לזיסל שולמית לבית זילברמן (תרל"ח-תשכ"ב).[45] לבני הזוג שני בנים, שלמה אלכסנדר[46] ואליעזר. גיסו, בעלה של אחות אשתו אסתר, הוא הרב ד"ר מאיר צבי יונג מרבני לונדון, אביו של הרב ד"ר לאו יונג (אחרי פטירת אסתר בתרפ"א נישא לאחות נוספת – רבקה).

חיבוריו

  • דע מה שתשיב – "בעניינים ודינים אשר נמצאו בש"ס ובספרי הפוסקים הנוהגים לעומת האינם יהודים [=הנוכרים] והחילוקים שבין הז' אומות עכו"ם והנוצרים", וייצן תרס"ח
  • אוצר האגדה – שלושה כרכים, תשי"ד-תשט"ו, נדפס לראשונה במתכונת מצומצמת בשם מפתח לאוצר האגדה כרך ראשון (וינה תר"ץ) שהגיע עד האות ה'
  • אבות הדורות – מונוגרפיות על אבות המשנה והתלמוד, תשי"ז

כמו כן במסגרת הוצאת "מנורה" שבבעלותו ההדיר את ספר "הערוך השלם", הוציא לאור מילונים לשפות עברית-גרמנית ועברית-אנגלית, פרסם את הספר "מבחר שירי עמנו" (ווינה תר"פ, 1920) ובו תרגומי שירה, ועוד. סייע בעריכת ה"הגדה של פסח" של הרב שבח קנביל.[47]

מאמרים נוספים

הרב גרוס פרסם מאמרים רבים בנושאים מגוונים, ביניהם:

  • 'רומניה', לפי שעה ז, בעריכת יצחק יעקב ילין, ירושלים תרע"ו, עמ' 3–8
  • 'בבל או ארץ ישראל' (תשובה לד"ר נתן בירנבוים), הירדן [ב, ב-ג], ציריך תשרי-חשוון תר"ף, עמ' 42–45
  • לתקון הפצת הספר העברי, העולם, 8 באוקטובר 1926
  • 'מחלקת החרדים בהתפתחותה', ההד [י, ו]
  • '"והארץ אזכור": הרהורים לימים הנוראים', ההד [יב,יב], אלול תרצ"ז
  • 'על לימוד התלמוד בבתי-הספר', במישור לח [ב,א], י"ד בתשרי תש"א, עמ' טו-טז
  • 'גאולת הקרקע בהלכה ובאגדה' – מאמר נרחב שכתב הרב גרוס בכובעו ראש המחלקה החרדית של קק"ל ועוסק ברכישת אדמות ארץ ישראל (תש"ה, 1945). נדפס תחילה כחלק השני של הספר "מדרש גאולת הקרקע" (תש"ו), ובשנית בספר שנה בשנה, תשמ"ג, עמ' 439–510[48]
  • 'לזכרו של הרב מאיר בר-אילן ז"ל', ההד [כד, ח] אייר תש"ט, עמ' ו-ז
  • 'ארזי הרצל' – על נטיעת יער לזכר הרצל, ההד [כד-יא], אב תש"ט, עמ' ד-ה
  • 'לבחירת שם משפחה עברי', סיני לז [יח א-ו (רכ-רכה)], ניסן אלול תשט"ו, עמ' סא-סג

כן פרסם בעברית ובגרמנית מאמרים בענייני יום-יום.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך על מצבתו (כאן וכאן) אולם בפתח ספרו "דע מה שתשיב", "בית אברהם" עמ' XIX, כתב הרב גרוס ששם אביו "נתנטע".
  2. ^ שו"ת הרא"ם (הרב אלכסנדר סנדר מרגליות), למברג תרנ"ז, שמות הפרענומעראנטען, עמ' עה
  3. ^ וילקט יוסף ב, תר"ס, דף סט; שם [ג, יד], ט"ו באדר תרס"א, עמ' 45; ועוד
  4. ^ וילקט יוסף [ה, ב], ר"ח כסלו תרס"ג, עמ' ח; שם [ה,ג], ט"ו בכסלו תרס"ג, עמ' יב
  5. ^ וילקט יוסף [ג,כב], כ"ט באלול תרס"א, עמ' 114 ("עפעריעס" היא פרשבורג)
  6. ^ 1 2 הרב שמואל הכהן וינגרטן, הישיבות בהונגריה, ירושלים תשל"ז, עמ' 73
  7. ^ ראו בספרו "דע מה שתשיב", 'בית אברהם' בעמודי הפתיחה של הספר
  8. ^ לדוגמה אצל הרב יאיר וייץ, פולמוס מילת בני הנוכריות בכתב העת 'וילקט יוסף' - ישיבת הר ברכה, באתר ישיבת הר ברכה, ‏17 ביולי 2022
  9. ^ רשימת מאמריו בגליונות תל תלפיות נדפסה בספר המפתחות לכתב העת תל תלפיות, ירושלים תשכ"ח, עמ' עז-עח
  10. ^ במודעה פרסומית תואר המוסד: "גימנזאיום עברי בית ספר מוקדש לתורה ולחכמה דעת ויראת ה' זולת לימודי הגימנאזיום אשר נגמרים התלמידים לעמוד תחת כור הבחינה כפי הנדרש מטעם הממשלה עוד ישיגו חינוך רחב ועמוק בכל שטחי התוה"ק תנ"ך רש"י גמרא ותוס' ש"ע כתב ולשון עברי ומשגיחים על כל תהלוכותיהם בעיניים פקוחות וההנהלה הוא ברוח האמונה המסורה בלתי שינוי וגרעון ח"ו מנהל ללימודי קדש הוא הרב הה"ג חו"ב כו' מו"ה משה דוד ראסס רב לפנים ק"ק לוצערן מח"ס דע מה שתשיב ההנהגה תדאוג גם בעד ארוחה טובה בזול הרוצה לדעת פרטות יפנה אל האדריסה" (אהל יצחק [ז,ז], ניסן תרס"ט, עמ' יג; ועוד); הגימנאזיום הריאלי היהודי, המצפה, 12 באוגוסט 1910
  11. ^ 1 2 זלמן פרשל, זכרון להולכים: הרבנית שולמית גרוס ע"ה, הצופה, 30 בנובמבר 1961
  12. ^ שם משמעון, יו"ד סי' ה
  13. ^ אהל משה – חולין, תשס"ח, עמ' קסא
  14. ^ משפטי עוזיאל ב, ס' נד, עמ' קצא א
  15. ^ פרי השדה ד, לב (תרס"ד)
  16. ^ נפטר הרב משה דוד גרוס, הצופה, 2 באוקטובר 1966. במודעה פרסומית עם צאת הספר לאור תואר החיבור: "תוכנו ליישב מקומות בש"ס אשר נראים בסקירה ראשונה כמתנגדים לעמת האינם יהודים" (אהל יצחק [ז,ג], סאטמר כסלו תרס"ט). לגבי מועד הדפסת הספר: בראש הספר צוין שנדפס בשנת תרס"ח. כמו כן, במאמר ב"וילקט יוסף" בניסן תרס"ח ציין הרב גרוס שספרו מונח כעת "תחת מכבש הדפוס" (וילקט יוסף [י,יג], א' בניסן תרס"ח). אולם הסכמתו של הרב בנימין אריה וייס לספר מתוארכת ליום ו' באלול תרס"ח, ולפיכך יש לאחר את מועד הדפסת הספר לכל הפחות לשלהי השנה.
  17. ^ ה' משה דוד גרוס, מוריה, 26 במאי 1914
  18. ^ הרב מ. ד. גרוס, דואר היום, 28 בדצמבר 1919
  19. ^ שלום אנטמן, 'ולקחתם לכם – משלכם', טורי ישרון טו, חשוון תשל"א, עמ' 16. אנטמן מגדיר את הרב גרוס: "מראשוני תנועת המזרחי ומפעיליה".
  20. ^ גצל קרסל, 'אברהם משה לונץ חייו ופועלו', בתוך נתיבות ציון וירושלים, מוסד הרב קוק תשל"א, עמ' 88
  21. ^ נורית גוברין, "כתיבת הארץ" בפרויקט בן-יהודה
  22. ^ ראו "רשימת ספרים של הוצאת ספרים מנורה וינה", הכוללת 56 עמודים (באתר הספרייה הלאומית)
  23. ^ משה אונגרפלד, וינה, תל אביב תש"ו, עמ' 139, מציין שההוצאה הדפיסה "בעיקר ספרי לימוד".
  24. ^ מלון שמושי עברי-גרמני, הַבֹּקֶר, 7 בינואר 1940; מ.ד.גרוס - המילון השלם - ספרון בכריכה קשה, מילון עברי-גרמני, באתר בית המכירות בידספיריט
  25. ^ אוסף כרזות מאוירות להוראת השפה העברית – "הוצאה עברית מנורה", וינה, באתר בית המכירות קדם
  26. ^ ראו, לדוגמה, עדותו על יחסו של הרב ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים") לנציגי אגודת ישראל בירושלים, שביקשו לפגוע בכבודו של הראי"ה קוק בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בווינה בשנת תרפ"ג (על פי עדותו של הרב שמואל הכהן וינגרטן, מובא אצל הרב משה צבי נריה, בין שני הכהנים הגדולים, כפר הרא"ה תשמ"ו, עמ' ח).
  27. ^ דין וחשבון, המזרחי תרפ"ח, עמ' טו; שמעון פדרבוש, חזון תורה וציון, מוסד הרב קוק תש"ך, עמ' רח, רי. ולדוגמה: יקותיאל זהבי, בימי מצור ומצוק, מוסד הרב קוק תשנ"ג, עמ' 108
  28. ^ לדברי משה אונגרפלד שם השבועון בעריכת הרב גרוס היה "יודישס ווכנבלט" (השבועון היהודי) (וינה, תל אביב תש"ו, עמ' 146)
  29. ^ שמואל הכהן וינגרטן, ערים ואמהות בישראל ז, ירושלים תש"ך, עמ' 143
  30. ^ יוסף קרניאל, 'הדורות הצעירים של המזרחי באוסטריה', בתוך: זכר מרדכי, תשנ"ה, עמ' 71
  31. ^ שלמה זמרוני, 'התנועה בטרנסילבניה', ספר הציונות הדתית ב, ירושלים תשל"ז, עמ' 351
  32. ^ שלמה זמרוני, 'התנועה בטרנסילבניה', ספר הציונות הדתית ב, ירושלים תשל"ז, עמ' 349
  33. ^ יוסף קרניאל, 'הדורות הצעירים של המזרחי באוסטריה', בתוך: זכר מרדכי, תשנ"ה, עמ' 72
  34. ^ אומנם ראו אצל יהושע בן-אריה, ירושלים היהודית החדשה א, יד בן צבי תשע"ב, עמ' 416, שם צוינה דירתו ברח' אוסישקין 44 בירושלים
  35. ^ לדוגמה: 'ארגון מחלקת החרדים בצרפת', ההד [יד, יב], אלול תרצ"ט, עמ' יג; הרב מ. ד. גרוס, 'לקראת שנת תש"ד, שם [יז, יא-יב] אב-אלול תש"ג, עמ' ו
  36. ^ חיים בר-אבא, 'תל אביב והקהילה בימים ההם', הליכות 86–87, ניסן תש"מ, עמ' 51
  37. ^ ראו מאמרו: 'בעיות', בתוך: ספר האחווה, ירושלים תש"ז, עמ' 61–64
  38. ^ ראו, לדוגמה, מאמריו ונשמרתם מכל דבר רע, הצופה, 1 באפריל 1948; לחיזוק ארגונו של המזרחי, הצופה, 8 באוגוסט 1948
  39. ^ ראו אזכורים לאורך ספרה של רבקה בליבוים, "היא מדינת ישראל", יד בן צבי תשע"ח
  40. ^ פרסי עירית תל אביב יפו, תשכ"ט, עמ' 41
  41. ^ רשימת מאמריו בכתב העת סיני בספר יובל סיני ב, עמ' 39
  42. ^ נפטר הרב משה דוד גרוס, הצופה, 2 באוקטובר 1966; מצבתו כאן וכאן
  43. ^ מאיר וונדר, מאיר עיניים תשכ"ז, עמ' קיא
  44. ^ ראו ברכה לרגל הנישואין ב"לוח התשובה", וילקט יוסף [ו כג], תרס"ד, עמ' 106; על משפחת גרוס ראו לתולדות משפחת רוזנבוים הירש, בני ברק תשס"ד, עמ' 39
  45. ^ זלמן פרשל, זכרון להולכים: הרבנית שולמית גרוס ע"ה, הצופה, 30 בנובמבר 1961; על משפחת זילברמן ראו עלי זיכרון 54, ה' אדר א' תשע"ט, עמ' מב-מו
  46. ^ הזמנה לחתונתו עם שרה סבינה לבית שנקיין, הצופה, 2 ביולי 1948
  47. ^ ראו בפתח מהדורת מנורה, וינה-ברלין תרפ"ג.
  48. ^ חלק ממאמר זה נדפס תחילה תחת הכותרת "מצות היובל ויסודותיה" בירושלים תש"ה (ראו: ספרים חדשים, דבר, 7 בספטמבר 1945)

Read other articles:

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Februari 2023. Rana Foroohar, 2017 Rana Foroohar adalah redaktur pelaksana majalah Time.[1] Ia sebelumnya merupakan penulis di majalah Forbes dan Wakil Pemred bidang bisnis internasional dan ekonomi di Newsweek. Ia sempat menjadi koresponden Newsweek di Lond...

 

Ashburn, Georgia, USAKotaAshburn City HallJulukan: Peanut Capital of the WorldLokasi di Turner County, GeorgiaCountry Amerika SerikatStateGeorgiaCountyTurnerPemerintahan • Wali kotaJim Hedges • City ManagerBen TaylorLuas • Total4,6 sq mi (11,8 km2) • Luas daratan4,5 sq mi (11,7 km2) • Luas perairan0,0 sq mi (0,1 km2)Ketinggian427 ft (130 m)Populasi (2010) •&...

 

Questa voce o sezione sugli argomenti giornalisti e scrittori australiani non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Questa voce sugli argomenti giornalisti e scrittori australiani è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del proget...

Chinese American academic Huping LingBorn1956 (age 67–68)Education Shanxi University (BA) University of Oregon (MA) Miami University (Ph.D) Occupation(s)Professor, authorEmployerTruman State UniversityKnown forAsian American studies Huping Ling (Chinese: 令狐萍; pinyin: Lìng Húpíng; born 1956[citation needed]) is a Chinese American academic. She is a professor of history and past department chair at Truman State University in Kirksville, Missouri, where s...

 

سلطنة الحريمالشعارمعلومات عامةالبداية 1533النهاية 1656المنطقة الدولة العثمانيةالمعالم والشخصياتشخصيات مؤثرة خرم سلطانالتأثيراتفرع من التاريخ العثمانيتعديل - تعديل مصدري - تعديل ويكي بيانات جزء من سلسلة مقالات حولتاريخ الدولة العثمانية 1299–1453  فترة قيام الدولة 1402–1413 ...

 

Cet article est une ébauche concernant l’histoire et la Pologne. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. La république des Deux Nations après la paix de Déoulino et 1618 comparé avec les frontières actuelles ; couronne de Pologne (1) ; grand-duché de Lituanie (2) ; duché de Prusse (3) ; duché de Courlande (4) ; Livonie (5) La trêve de Déoulino (aussi connu comme paix...

† Человек прямоходящий Научная классификация Домен:ЭукариотыЦарство:ЖивотныеПодцарство:ЭуметазоиБез ранга:Двусторонне-симметричныеБез ранга:ВторичноротыеТип:ХордовыеПодтип:ПозвоночныеИнфратип:ЧелюстноротыеНадкласс:ЧетвероногиеКлада:АмниотыКлада:Синапсиды�...

 

American comedian, actor, and screenwriter Colin JostJost at Citi Field in 2015Birth nameColin Kelly JostBorn (1982-06-29) June 29, 1982 (age 41)New York City, U.S.MediumStand-uptelevisionfilmEducationHarvard University (BA)Years active2003–presentGenresPolitical/news satireobservational comedysketch comedyblue comedyinsult comedysurreal humorSubject(s)Mass media/news media/media criticismAmerican politicsAmerican culturecurrent eventspop cultureSpouse Scarlett Johansson ̴...

 

2020年夏季奥林匹克运动会波兰代表團波兰国旗IOC編碼POLNOC波蘭奧林匹克委員會網站olimpijski.pl(英文)(波兰文)2020年夏季奥林匹克运动会(東京)2021年7月23日至8月8日(受2019冠状病毒病疫情影响推迟,但仍保留原定名称)運動員206參賽項目24个大项旗手开幕式:帕维尔·科热尼奥夫斯基(游泳)和马娅·沃什乔夫斯卡(自行车)[1]闭幕式:卡罗利娜·纳亚(皮划艇)&#...

Juncaceae Juncus effuses Klasifikasi ilmiah Kerajaan: Plantae (tanpa takson): Tracheophyta (tanpa takson): Angiospermae (tanpa takson): Monokotil (tanpa takson): Komelinid Ordo: Poales Famili: Juncaceae Genera lihat teks. Juncaceae adalah salah satu suku anggota tumbuhan berbunga. Menurut sistem klasifikasi APG II suku ini termasuk ke dalam bangsa Poales, klad commelinids (euMonokotil). Wikimedia Commons memiliki media mengenai Juncaceae. Pengidentifikasi takson Wikidata: Q156169 Wikispecies...

 

المشير عبد الحليم أبو غزالة القائد العام للقوات المسلحة وزير الدفاع والإنتاج الحربي نائب رئيس مجلس الوزراء في المنصب1981 – 1989 الرئيس محمد حسني مبارك أحمد بدوي يوسف صبري أبو طالب رئيس أركان حرب القوات المسلحة في المنصب1980 – 1981 أحمد بدوي عبد رب النبي حافظ مدير إدارة المخابرات...

 

Finnish sports equipment company KarhuFormerlyOy Urheilutarpeita[1]Company typeSubsidiaryIndustrySports equipment, textileFounded1916; 108 years ago (1916) in HelsinkiHeadquartersFinlandProductsSneakers, apparelParentKarhu Holding B.V. [2]Websitekarhu.com Karhu is a Finnish sports equipment company, focused on running. Originally established as Oy Urheilutarpeita in 1916, it was renamed Karhu (meaning bear in Finnish) four years later. Karhu's line of product...

Indonesian journalist (born 1956) Bambang HarymurtiHarymurti in 2009Born (1956-12-10) 10 December 1956 (age 67)Jakarta[1]NationalityIndonesianEducationBandung Institute of TechnologyOccupationJournalistSpouseMarga Alisjahbana Bambang Harymurti ([ˈbambaŋ hariˈmʊrti]; born 10 December 1956), commonly referred to by his initials BHM,[1] is an Indonesian journalist and editor-in-chief of Tempo. In 2004, he was imprisoned following a high-profile defamation case br...

 

Sausage in a bun For other uses, see Hot dog (disambiguation). Hot dogA typical hot dog with added mustard as a condimentAlternative namesFrankfurter, frank, wiener, weenie, tube steak, sausage, banger, coneyTypeFast food, finger foodPlace of origin Germany (early version) United States (modern version) Serving temperatureHotMain ingredientsSausage made from pork, beef, chicken, turkey or combinations thereof and a bunIngredients generally used Ketchup Mustard Chili con carne Chopped veg...

 

Irish immigration to Montserrat Irish immigration to Montserrat dates back to the early 17th century before and during the period of plantation owners and slavery. Montserrat is a Caribbean island and overseas territory of the United Kingdom. It is also known as The Emerald Isle of The Caribbean due to the large population of people with Irish descent living there.[1] Irish people first arrived to the island in 1632 and people of mixed race with Irish descent still live on the island....

Public primary school day school in Randwick, New South Wales, AustraliaRandwick Public SchoolFront of Randwick PSAddress78 Avoca StRandwick, New South Wales, 2031AustraliaCoordinates33°54′36″S 151°14′35″E / 33.9099°S 151.2430°E / -33.9099; 151.2430InformationTypePublic Primary school day schoolMottoesEndeavourEstablished1883 (public school)PrincipalSusan AllenYears offeredKindergarten to 6GenderCoeducationalEnrolment>1000 (K–6)CampusCowper StreetColo...

 

شرى غلفانية معلومات عامة من أنواع أثر ضائر،  وشرى  تعديل مصدري - تعديل   شرى غلفانية (بالإنجليزية: Galvanic urticaria)‏ هي شرى تم وصفُها بعد التعرض لِجهازٍ غلفاني (كهربائي) يُستخدم لعلاجِ فرط التعرق.[1][2]:155 انظر أيضًا مرض جلدي المراجع ^ James, William; Berger, Timothy; Elston, Dirk (2005). Andrew...

 

Ne pas confondre avec l'équation d'Euler pour un polyèdre et diverses autres équations ainsi nommées pour les travaux d'Euler concernant celles-ci. En mécanique des fluides, les équations d'Euler sont des équations aux dérivées partielles non linéaires qui décrivent l'écoulement des fluides (liquide ou gaz) dans l’approximation des milieux continus. Ces écoulements sont adiabatiques, sans échange de quantité de mouvement par viscosité ni d'énergie par conduction thermique....

Diplomatic missions of Suriname This is a list of diplomatic missions of Suriname, excluding honorary consulates. Africa  Ghana Accra (Embassy)  Morocco Rabat (Embassy)[1] Dakhla (Consulate-General)[2] America  Brazil Brasília (Embassy) Belém (Consulate-General)  Cuba Havana (Embassy)  Guyana Georgetown (Embassy)  Trinidad and Tobago Port of Spain (Embassy)  United States Washington, D.C. (Embassy) Miami (Consulate-General)  Venezuela...

 

بشرى حيرش حيرش في دورة الألعاب الأولمبية 2016 معلومات شخصية تاريخ الميلاد 22 أغسطس 2000 (العمر 24 سنة) الطول 170 سم الجنسية الجزائر  الوزن 80 كغ الحياة العملية المهنة ربّاعة الرياضة رفع الأثقال بلد الرياضة  الجزائر تعديل مصدري - تعديل   بشرى فاطمة الزهرة حيرش (من مواليد 22 أغس�...