נישא בשנת ה'תר"ו (1846) לחוה רייצא (לימים נוסף לה גם השם שרה, נפטרה בתרס"ז, 1907) בת הרב ישעיה בנט בן מהר"ם בנט וחתן רבי אלעזר לעוו. גיסו היה הרב בעריש בנט רבה של קאלוב. בשנת תרמ"ט הוציא לאור בסיגט את ספר השו"ת "פרשת גדולת מרדכי" מאת הרב מרדכי בנט, סב אשתו.[2] לאחר נישואיו התגורר שלוש שנים בקאלוב.
התגורר תחילה בנג'הלאס (האלאס), חכר שדה והתפרנס ממנו וממסחר שערכה אשתו. באותה תקופה התקבצו סביבו כ-30 תלמידים. בעקבות שריפה ושיטפון בה אבד רכושו החל לשמש ברבנות בטול'צווה. הוא שימש בתפקיד זה במשך כחמישים שנה, עד לפטירתו. החזיק במקום ישיבה. בהלווייתו השתתפו המונים.
הרב גליק נחשב לאחד מגדולי המשיבים בהונגריה בדורו. ספר השו"ת שלו "יד יצחק" בשלושה כרכים, כולל כתשע מאות בירורים הלכתיים שנכתבו במענה לשאלותיהם של רבנים מכל רחבי הונגריה וטרנסילבניה.
התמדתו בלימוד תורה הייתה לשם דבר. חתנו הרב יחזקאל בנט ציין כי בכל שנות כהונתו הרבות, נמנע הרב גליק מחופשות, השתתפות באסיפות רבנים ועיון בעיתונים. נודע כבעל מידות, סובלן ועניו. אורח חייו היה סגפני וצנוע. הרב יקותיאל יהודה גרינוולד, בספרו "ספר חכמי מדינתנו",[3] כתב עליו תוארי שבח מפליגים[4].
תמך ביישוב ארץ ישראל באופן מעשי, וכתב שיש לקנות אתרוגים שגדלו בארץ ישראל כדי לחזק את ידי מיישביה, על פני אתרוגים שגדלו ביוון.[5]
יהוסף הכהן שוורץ, שר וגדול נפל בישראל, בעמוד השער של כתב העת וילקט יוסף, שנה יא גיליון יג. (עמ' 93–95 בכרך השנה) וראו גם בגליונות הבאים, באתר היברובוקס
