מרבל ורטש נולד במשפחה יהודית באויפשט (כיום רובע 4 של העיר בודפשט, אז יישוב נפרד בגבולות הצפוניים של בודפשט, כבנם של הסוחר יוז'ף וייס וארנסטינה ריפר. הוא למד תחילה הנדסה זמן מה ואז נרשם לאוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות. כבר קודם לכן פורסמו איוריו בכתב העת ההומוריסטי בורשסם ינקו ב"חמור" (Szamár), בכתב העת הסאטירי "פידיבוס" (Fidibusz). מורו באוניברסיטה היה הצייר קארוי פרנצי. הוא גויס לצבא בשנת 1915, אך גם שם לא הפסיק לצייר. המגזין "חיי התיאטרון" ( 14-21 ביולי 1917) פרסם סדרת איורים מצחיקים שלו תחת הכותרת "תיאטרון חזית". הספר הראשון שהוא הכין עבורו איורים היה בשנת 1916, לספרו של פרידייש קארינתי "אדוני המורה, בבקשה". בשנים 1918–1919 הוטל עליו לבצע כמה פוסטרים פוליטיים, שאחד הידועים שבהם נקרא "לוקאצ'יץ'! איתי או נגדי".
לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הוא ברח לווינה, שם זכה בשנת 1920 בתחרות פוסטרים. אלבומו, שכותרתו הייתה "ציורים מהגיהנום ההונגרי" היה אלבום שהציג את מעשי הטרור הלבן בהונגריה (1921). עוד באותה השנה הוא ביקר בפריז, שם נרשם לאקדמיה ג'וליאן. משנת 1922 פורסמו רישומיו בעיתון הסאטירי ריר (Rire). הוא הציג לראשונה תערוכה בשנת 1925 בגלריה Devambes בפריז, ובשנת 1932 הוענק לו אות לגיון הכבוד הצרפתי. משנת 1935 עבד גם עבור עיתונים אמריקאים (Vanity Fair, Vogue, Esquire). עם כיבוש צרפת על ידי הנאצים בשנת 1940 הוא נמלט לניו יורק, גם שם אייר כמה ספרים והופיעו גם עיצובי מרבדי הקיר שלו בגיליון מיוחד של ה"הרפר'ס בזאר (Harper's Bazaar) בשנת 1942.
בסוף מלחמת העולם השנייה חזר לפריז ובשנת 1946 הציג בגלריה שארפנטייה (Charpentier) את התמונות שצייר במהלך שהותו בארצות הברית. בשנת 1947 העניקה לו "האגודה פאל סינאי מרשה" את הגרנד פרי לגרפיקה על שם מיהאי זיצ'י. בשנת 1948 ההוא תכנן לקיים תערוכה בבודפשט, אולם זו לא התקיימה מהסיבה שפקיד המכס מצא את ציוריו שהועברו מניו יורק לאירופה לא מוסריים ומנע את העלאתם על סיפון האוניה. ורטש צייר גם דיוקנאות של אדית פיאף, ז'ולייט גרקו ומפורסמים אחרים. בשנת 1950 פרסם דיוקנאות ילדות דמיוניות של עשרים אישים מפורסמים (למשל ז'אן קוקטו, איינשטיין, צ'רצ'יל) שכותרתו הייתה אכן "דיוקנאות דמיוניים". בשנת 1961 היה חבר בחבר השופטים של פסטיבל קאן; הוא הכין תפאורות עבור האופרה הלאומית של פריז, הקומדי פראנסז לתיאטרון-פראנסז, לתיאטרון אדלפי בלונדון, ומספר עיצובי תפאורה ותלבושות לסרטים (הגנב בבגדאד, המולן רוז') ועיצובי תלבושות עבור קרקס האחים רינגלינג וברנום את ביילי האמריקאי. הוא כאמור קיבל אוסקר בשנת 1952 על עיצובי הסרט מולן רוז'. הוא גם עיצב עמודי כותרת של ספרי תווים, ציורי קיר, קישוטי מלונות, בתי קפה ודירות בורגניות. הוא היה חבר באגודה לאומני הספרים והפרסום ההונגריים ובאגודת מאיירי הספרים בניו יורק. מוזיאון פילדלפיה הקים מלגה לזכרו. ורטש תרם יצירות אמנות משמעותיות לגלריה הלאומית של הונגריה.
תערוכות יחיד
1925 • Ernst Múzeum, Budapest
1930 • Galerie Girard, Párizs • Levi Gallery, New York
1938 • Galerie de l'Elysée, Párizs
1946 • Galerie Charpentier, Párizs
1958 • Galerie Pétridès, Párizs
1960 • Műcsarnok kamaraterme, Budapest • Déri Múzeum, Debrecen • Mi, absztraktok, rue Bonaparte, Párizs • Cannes
