מרטינה פוס-טקלנבורג (גרמנית: Martina Voss-Tecklenburg; נולדה ב-22 בדצמבר 1967) היא כדורגלנית עבר ומאמנת כדורגל גרמנייה. נכון לאוקטובר 2022 מאמנת את נבחרת גרמניה לנשים.
קריירה
מועדונים
פוס נולדה ב-1967 בעיר דיסבורג שהייתה אז תחת שלטון גרמניה המערבית. ב-1982 היא הצטרפה לקבוצה המקומית של העיר - KBC דיסבורג, ושנה לאחר מכן, כשהיא בת 15 בלבד, זכתה עימה בגביע המדינה. שנתיים מאוחר יותר, היא זכתה עם דיסבורג באליפות הראשונה בתולדות המועדון, לאחר ניצחון 0-1 בגמר על באיירן מינכן.
ב-1989 עברה פוס לאחת מהקבוצות הבולטות בגרמניה דאז - ספורטפראונד זיגן, שם שיחקה לצידה של סילביה נייד. היא שיחקה בקבוצה חמש עונות, שבהן היא זכתה בארבע אליפויות גרמניה ובשני גביעים. ב-1994 החליטה פוס לחזור ולשחק בעיר הולדתה, אך הפעם בקבוצת דיסבורג 2001. בדיסבורג, חברה פוס לאינקה גרינגס, שבמשך השנים הפכה לאחת מהכובשות הטובות ביותר בתולדות הליגה הגרמנית. השתיים הובילו את הקבוצה לסגנות האליפות ב-1995, 1997, ו-1999 ולזכייה בגביע הגרמני ב-1998. בעונת 1999/00 הצליחה הקבוצה לזכות באליפות הליגה בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שסיימה בפער של 15 נקודות מהמקום השני. בעקבות הזכייה באליפות, נבחרה פוס לכדורגלנית השנה בגרמניה.
בשלוש העונות הבאות לא הצליחה פוס לזכות בתארים עם דיסבורג, והודיעה על כוונתה לפרוש בסוף עונת 2002/03. משחקה האחרון בקריירה היה גמר גביע המדינה שנערך ב-31 במאי 2003 נגד פרנקפורט. בדקה ה-89 כבשה פוס שער עצמי (היחיד בקריירה שלה), וגרמה לקבוצתה להפסיד 0-1 במשחק.
נבחרת גרמניה
ב-3 באוקטובר 1984, כשהיא בת 16 בלבד, ערכה פוס את משחק הופעת הבכורה שלה בנבחרת גרמניה במשחק נגד פינלנד. בקיץ 1989, אירחה מערב גרמניה את אליפות אירופה שנערכה בפעם השלישית בתולדותיה. היה זה הטורניר הבינלאומי הגדול הראשון של פוס, שהייתה מהשחקניות הצעירות בסגל. משחק הגמר של הטורניר שנערך מול קהל של 22 אלף צופים באוסנבריק הפגיש את שתי הנבחרות הטובות באירופה דאז, גרמניה ונורווגיה. גרמניה עמדה בציפיות של אוהדיה, הביסה את הנורווגיות 1-4, וזכתה באליפות בפעם הראשונה אי פעם.
ב-1991 השתתפה פוס עם גרמניה בשני טורנירים בינלאומיים: אליפות אירופה שנערכה ביולי בדנמרק וגביע העולם שנערך בנובמבר בסין. באליפות אירופה זכו הגרמניות בתואר פעם השנייה ברציפות, לאחר ניצחון 1-3 על נורווגיה בגמר. בגביע העולם, פתחה פוס בהרכב הראשון בכל ששת משחקיה של גרמניה, ולא החמיצה אף דקת משחק במהלכם. בטורניר עצמו, הודחה גרמניה בחצי הגמר על ידי ארצות הברית, והפסידה במשחק על המקום השלישי 4-0 לשוודיה.
ארבע שנים לאחר מכן, אירחה גרמניה את אליפות אירופה, ששימשה כטורניר מוקדמות לגביע העולם שנערך בסוף השנה בשוודיה. במשחק הגמר של האליפות נגד שוודיה, שנערך באצטדיון פריץ ואלטר, פתחה פוס בהרכב הפותח, עזרה לגרמניה לנצח 2-3 ולהניף את התואר בפעם השלישית בתולדותיה. מספר חודשים לאחר מכן, בגביע העולם, כבשה פוס את השער הראשון בניצחון 0-3 על אנגליה ברבע הגמר, ופתחה בהרכב הפותח בניצחון 0-1 על סין בחצי הגמר. במשחק הגמר, פתחה פוס במרכז הקישור הגרמני, אך לא הצליחה למנוע את ההפסד 2-0 לנורווגיה.
שנה אחר כך, נערך באולימפיאדת אטלנטה, טורניר כדורגל הנשים הראשון בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים. גרמניה הודחה כבר בשלב הבתים של הטורניר לאחר שסיימה עם ארבע נקודות בלבד. ב-1997 נערכה אליפות אירופה בשוודיה ונורווגיה, ופוס מונתה לקפטנית הנבחרת הגרמנית במקומה של סילביה נייד שפרשה. במהלך הטורניר נפצעה פוס ונאלצה לסיימו, ואילו דוריס פיטשן התמנתה לתפקיד במקומה. במשחק הגמר ניצחו הגרמניות 0-2 את איטליה, ופוס חגגה זכייה רביעית בקריירה באליפות אירופה. מספר חודשים לאחר מכן, שיחקה פוס את המשחק המאה שלה בנבחרת, ובך הייתה לכדורגלנית הגרמנית השלישית (אחרי סילביה נייד והיידי מוהר) שמגיעה להישג כזה.
בגביע העולם שנערך ב-1999 בארצות הברית, שיחקה פוס רק במשחק אחד של גרמניה - משחק התיקו 3-3 נגד ברזיל בשלב הבתים. גרמניה, שסיימה את שלב הבתים במקום השני, הודחה כבר ברבע הגמר על ידי ארצות הברית, שבסופו של דבר זכתה בטורניר. לקראת סגירת הסגל לאולימפיאדת סידני 2000, הועדפה אינקה גרינגס על פניה של פוס, וזו הודיעה על פרישתה מהנבחרת. פוס, ששיחקה בנבחרת 15 שנים ו-164 ימים (שיא גרמני שמאוחר יותר נשבר על ידי בירגיט פרינץ), כבשה 27 שערים ב-125 משחקים בינלאומיים.
כמאמנת
מיד עם פרישתה ב-2003, מונתה פוס למאמנת קבוצת סטרהלן, ששיחקה באותם ימים בליגה החמישית בגרמניה. ב-12 בפברואר 2008 היא חזרה לקבוצת נעוריה - דיסבורג 2001, אך הפעם כמאמנת ראשית. בשנתיים בהן אימנה בדיסבורג, זכתה הקבוצה בשני גביעי מדינה ופעם אחת בתואר הנחשב ביותר בכדורגל האירופאי - גביע אופ"א. בגמר גביע אופ"א הביסה דיסבורג 1-7 את זבזדה 2005 פרם הרוסית, והייתה לקבוצה הגרמנית השלישית שזוכה בתואר זה.
ב-11 ביוני 2011, חתמה פוס על חוזה לשנה אחת בקבוצת הבונדסליגה, יינה, אך בינואר 2012 החליטה לעזוב על מנת לקבל את משרת המאמנת בנבחרת שווייץ.
קישורים חיצוניים
