מרוץ סוסים הוא ענף ברכיבה על גבי סוסים, שבו מתחרים סוסים ורוכביהם. המנצחים בתחרות הם הסוס והרוכב שהגיעו ראשונים לקו הסיום.
הרוכב (שנקרא רווץ[1]) כורע על אוכף קל משקל (כדי להפריע לסוס כמה שפחות). הסוסים המשמשים לרכיבה זו גדולים ומהירים, והם מהגזעים המתאימים לכך, כגון גזע הת'ורוברד. גזע נוסף שמתחרה במרוצי הסוסים הוא הגזע הערבי, גזע בעל סיבולת גבוהה מאוד ומרץ רב.
סוסי מרוץ צריכים להיות מוחזקים בתנאים טובים מאוד כדי שיוכלו להגיע לתוצאה המקסימלית. ענף יקר זה ממומן בעיקר באמצעות הימורים.
הסוסים מתחרים בהיפודרומים; ישנם מסלולים מעגליים, ישרים, ומסולסלים. ישנם גם היפודרומים עם משוכות שהסוסים צריכים לקפוץ מעליהן, תוך כדי הריצה המהירה.
היסטוריה
מרוצי סוסים מתועדים לראשונה בשנת 221 לפנה"ס בקירקוס שהיה לאחד ממיצגיה של תרבותרומא העתיקה. משחקים אלה נערכו באווירה חגיגית והחשובים שבהם נערכו בנוכחות הקיסר.[2]
בערים הגדולות של האימפריה הביזנטית היו מרוצי המרכבות פופולריים ביותר. היה זה הבידור המקובל על ההמונים, ושורשיו כאמור מגיעים מהתקופה הרומית, ולמרות עלייתה של הנצרות לא נפגע מעמדן של אותן תחרויות בקרב העם.[3]
מרוצי סוסים במסלול שטוח (להבדיל ממרוצי משוכות) ולמרחק קבוע, תועדו באנגליה כבר משנת 1174 לכל המאוחר, כאשר נערך מרוץ סוסים למרחק 4 מיל בסמית'פילד שבלונדון. מרוצי סוסים התקיימו בירידים ובימי שוק לאורך ימי הביניים ועד לתקופת ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. באותה עת, החלה שיטה להשוואת תנאים בין מתחרים, בדרך של הוספת משקל שנושא הסוס, במטרה להשיג שוויון בסיכויי כל סוס לנצח, וכן במטרה לשפר את תנאי האימון. בתקופת המלכיםצ'ארלס השני, ויליאם השלישי, המלכה אן והמלך ג'ורג' הראשון, הונחו היסודות לגזע הת'ורוברד. בתקופת צ'ארלס השני, שהיה חובב מרוצי סוסים ובעל סוסי מרוץ, החלה להינתן תמיכה מלכותית למרוצי סוסים ולהרבעת סוסי מרוץ. בזכות התמיכה המלכותית, הפך ענף זה לפופולרי בקרב הציבור האנגלי, ובשנת 1727 נוסד עיתון, שהוקדש כולו לתחום מרוצי הסוסים – Racing Calendar. בעיתון תועדו תוצאות המרוצים ופורסמו אירועים עתידיים.
מהירויות וביצועים
בתחרויות למרחקים קצרים (רבע מייל; כ-400 מטר) המהירות הממוצעת היא קרוב ל-70 קמ"ש. במרוצים אלו מתחרים בעיקר סוסים מגזע 'קווטר', הידועים במהירותם הרבה (נמדדו מהירויות רגעיות של כ-90 קמ"ש לסוסים מגזע זה).
בתחרויות למרחקים בינוניים (מייל וחצי; כ-2.4 קילומטר), כמו למשל מרוץ דרבי המפורסם, המהירות הממוצעת היא כ-60 קמ"ש.
בתחרויות למרחקים ארוכים ועם מכשולים (משוכות), כמו למשל מרוץ הגרנד נשיונל, המהירות הממוצעת היא כ-45 קמ"ש.
מרוצי סוסים בישראל
בישראל נערכות תחרויות בענפי הרכיבה המערבית השונים, תחרויות בסגנון רכיבה אנגלי ובהן תחרויות קפיצות ראווה, רכיבה אמנותית, מופעי נעיצת רומח, רכיבת פעלולים ועוד.
מתקן משודרג ברמה אולימפית תוכנן לקום עד 2014, סמוך לבית הספר החקלאי כדורי שליד הר תבור, ולכלול שני מסלולים לענפי הרכיבה השונים. אחד מקורה עם 3,300 מקומות לצופים ואחד פתוח עם 1,800 מקומות ולצידם גם מסלול שטח לאופני BMX עם 2,000 מקומות.
יוזמות בעבר
בעבר הועלו מספר הצעות להקמת היפודרומים גדולים יחסית, שתוכננו להכיל עד 5,000 מקומות, במקומות שונים בארץ, כמו קיבוץאורים שבנגב (התוכנית הוצגה ב-2004), פארק חצרים הסמוך לבאר שבע (התוכנית הוצגה ב-1998), והמושב כפר דניאל באזור מודיעין (התוכנית הועלתה כבר ב-1993), שהקמתם בוטלה מסיבות שונות ומסוגיות תכנון אזוריות, העובדה שההימורים למרוצי סוסים טרם הותרו אז ומחאת ארגונים על ההתאכזרות לסוסי מרוצים. היפודרום ייעודי למרוצי סוסים וגמלים תוכנן בעבר לקום ביישוב הבדואי רהט (התוכנית הוצגה ב-2001). כשתל אביב שקלה בעבר להגיש מועמדות לאירוח אולימפיאדה, אף הוצע במסגרת התוכניות להסב את אצטדיון נתניה לתחרויות הרכיבה.