מרדכי דאטו

רבי מרדכי דאטו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1525
פטירה 1595-1601
ה'שנ"ה-ה'שס"א
מקום פעילות איטליה
תקופת הפעילות ?–1601 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק הלכה, קבלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מרדכי בן יהודה דאטו (באיטלקית: Angelo Dato) (ז' בסיוון[1] ה'רפ"ה, 1525 – ה'שנ"ה-ה'שס"א[2]) היה רב, משורר ומקובל איטלקי אשר עסק בחישוב הקץ, תלמידו של המקובל רבי משה קורדובירו ושל דודו הרב משה באסולה[3].

תולדותיו

נולד למשפחה עשירה בסאן-פליצ'ה (אנ') שבסביבות מודנה לרבי יהודה דאטו.

למד אצל דודו הרב משה באסולה. והוא עלה לארץ ישראל בחודש אייר שנת ש"כ באותו אונייה יחד עם דודו הרב משה באסולה. וחזר לאיטליה בחודש מאי שנת שכ"א[4] כשבאמתחתו ספרי קבלה רבים שהעתיק לעצמו בצפת.

ר' עזרא מפאנו (רבו של רבי מנחם עזריה מפאנו), שאל לו שאלות בקבלה[5].

כתב הגהות על ספרו של חברו רבי שמואל גאליקו (מתלמידי רבי משה קורדובירו) ״עסיס רמונים״, שהוא קיצור של ספר רבו, פרדס רימונים.

בשנת שט"ו כתב ספרו "מגדל דוד", הקרוי על שם אחיו, הגיע לאחר חישובים למסקנה כי "התחלת הגאולה ובנין הבית יהיה בשנת של"ה, ובשנת ת"ח (1647) יקומו המתים מן העפר". לצורך החישוב הסתמך על פרקי דרבי אליעזר, פרק 28, ועל מדרש הנעלם בספר הזוהר[6].

דאטו היה משורר אשר כתב באיטלקית יהודית, וחיבר בין השאר גרסה שירית למגילת אסתר. כל כתביו היו ביד יוסף אלמנצי, וממנו הועברו רבים מכתבי היד שלו במוזיאון הבריטי בלונדון[7].

עשה פירוש על הספר מנורת המאור נקרא "שמן למאור", והוא עדיין בכתב יד.

הריב בין בני משפחת דאטו ובני משפחת בורדולאן ממנטובה, בשנים שכ"ו-שכ"ז, גרם לקונפליקט בין רבני מנטובה וויניציה, שגזרו חרם על האחים דאטו בעקבות פנייתם לבית משפט גויים, ובין רבני פירארה שביטלו את החרם.

העיד ר' אברהם יוסף שלמה בן מרדכי גרציאנו: "מצאתי כי המקובל הקדוש כמוהר"ר מרדכי דאטו זצ"ל שהיה נותן רשות לכמ' ישעיה סיצה ז"ל להחזיק אצלו ס' מאור עיניים לכמוהר"ר עזריה מן האדומי' ז"ל ולקרות בו ... היום הזה יום ג' כ"ה אינאר (ינואר) שנ"ה ... מהאלף הששי הרשיתי אני מרדכי דאטו לכמ"ר ישעיה מסיצה יצ"ו להחזיק אצלו ולקרוא בספר הזה ... כשם שהורשיתי אני מגאוני פיררא כי ידעתי נאמנה כי הוא דומה לר' מאיר אשר אמרו עליו רמון מצא תוכו אבל קליפתו זרק כן ר' ישעיה זה הדברים שהם אמת בעצמם כמו נמצאו מפי רז"ל אשר הם כתובים על ספר זה אותם יאמין ולא יטה לבו לפירושו של מחבר זה קימים בפירושים שלו ... שהם נגד דעת רז"ל ע"כ מצאתי כ"י מהגאון המקובל האלקי כמוהר"ר מרדכי דאטו זצו"ל".

משפחתו

  • אשתו - וירטואוזה[8].
  • בנו - ר' רפאל.
  • חתנו - ר' עמנואל אליעזר יצ"ו מסיצה בכ"מ משה לבית עוזיאל. (שהיה דר ב"סקרלינו").

ספריו

  • דרשות על פרשיות השבוע, כתב יד (בעיקר באיטלקית יהודית).
  • פירושים על מזמור לתודה על מאמרים ופסוקים, כתב יד.
  • דרכי התשובה - על תשובה, וי"ג העיקרים, כתב יד.
  • שמן ערב - אוסף של פיוטים.
  • שמן המשחה - פירוש על הפטרה, כתב יד.
  • שמן ששון - פירוש על תהלים.
  • שמן למאור - פירוש על ספר מנורת המאור (נשלם בניסן ה'שכ"ז).
  • מגדל דוד - העוסק בגאולה לשנת של"ה, כתב יד[9].
  • מבשר טוב - העוסק בגאולה לשנת שס"ח, כתב יד.
  • איגרות בשאלות על פי קבלה, כתב יד.
  • זמרת יה - שירים ופיוטים.
  • סודות הנקודות.
  • מאמר מרדכי - פירוש למגילת אסתר[10].
  • פירוש לחבקוק ולתהלים.
  • הגהות לספר הזוהר[11], לספר הפרדס, לטור[12].
  • מפתח הזוהר, כתב יד.
  • אגרת הלבנון - זכרונות ממסעו לצפת[13].
  • פירוש על ספר עסיס רמונים.
  • הגהות על הספר "גנזי המלך" מרבי יצחק אבן לטיף[14].
  • דרך אמונה[15].

לקריאה נוספת

  • ישעיה תשבי, דמותו של רבי משה קורדובירו בחבור של ר' מרדכי דאטו, ספונות, ז', תשכ"ג, עמ' קכ"א-קס"ו
  • יורם יעקבסון, בנתיבי גלויות וגאולות: תורת הגאולה של ר' מרדכי דאטו, מוסד ביאליק, ירושלים, תשנ"ו
  • ראובן בונפיל, אחת מדרשותיו האיטלקיות של ר' מרדכי דאטו, כתב העת "איטליה", א', תשל"ו, עמ' א-ל"ב
  • יעקב בוקסנבוים, פרשיות מהווי יהודי איטליה במאה הט"ז, אוניברסיטת תל אביב ה'תשמ"ו
  • אורנה רחל וינר, רזי ר' מרדכי דאטו לשירי הנקודות, דעת 73, תשע"ב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ במלאת לו ששים שנה כתב 'רשות לנשמת כל חי', שהקדיש לחתנו, ובהקדשה שבראש הפיוט נאמר: "ויתחילו לומר אותו ביום שני של השבועות מהשנה הזאת [שמ"ה]... ותהיה לי השירה הזאת לה' תמורת הסעודה הנהוגה להעשות בישראל כשמגיע האדם לסוף הששים שנה, וזוכה ונכנס בגבול השבעים". ספונות, ז, עמ' קלב, הערה 64.
  2. ^ לפי האנציקלופדיה היהודית בערכו 1527 – 1585. ולפי תשבי בספונות, נולד בשנת רפ"ה 1525. לפי לנדסהוט: 1502 – 1570. דוד תמר כתב באשכולות תמר, עמ' 192 הערה 34: קאסוטו, רות ואחרים כתבו שנפטר בין השנים שנ"א-שס"א (לפי גרינופ, שם, נפטר בשנת 1590, ולפי שולוואס, שם, עמ' 81, עוד לפני כן). דאטו היה עדיין בחיים בשנת שנ"ה. כך יוצא מפורש מדבריו של דאטו עצמו, שהעתיק גראציאנו (אי"ש ג"ר) מעצם כתב יד: "היום הזה יום ג' כ"ה איטור (צ"ל איטובר?- ottobre) שנ"ה הרשיתי אני מרדכי דאטו לכמ"ר ישעיה מסיצה יצ"ו להחזיק אצלו ולקרוא בספר הזה" (מאור עינים- מובא בראש ספר הדרשות של דאטו שנכתבו באיטלקית, ר' להלן). תוכנו של עניין זה כבר הובא על ידי מרגוליות (שם, ב, עמ' 43), אלא שהוא כתב שם שדאטו נתן את הרשות הנ"ל בשנת 1591. טעה וקרא שנ"א במקום שנ"ה, והטעה בכך את כל החכמים שבאו אחריו".
  3. ^ בהקדמת ספרו מאמר מרדכי על מגילת אסתר כתב: "הגאון המופלא דודי כמהר"ר משה באסולה זצ"ל", ובספריו השונים מובאים הרבה דברים ששמע ממנו.
  4. ^ ראו, "פרשיות מהווי יהודי איטליה במאה הט"ז", עמ' 409.
  5. ^ פורסמו על ידי מאיר בניהו במאמרו 'רבי עזרא מפאנו חכם מקובל ומנהיג', בספר היובל להגרי"ד סולובייצ'יק כרך ב' עמ' תתמא-תתנג.
  6. ^ מובא על ידי עזריה די רוסי במאור עינים, אמרי בינה, פרק מג, דף קלט ע"א: "ובפרט נודע כי מקובל ותורני מהולל ומנו ר' מרדכי דאט"ו, חבר מקרוב ספר מיוחד לזה, קראו על שם אחיו מגדל דוד, אשר בו אשר וקיים היותר מקוה גדול לישראל על התחלת גאולה, ובנין הבית בשנת של"ה, מהא דאיתא פרק כ"ח מפרקי רבי אליעזר... באופן שהחכם הנזכר שפט משפט צדק כי בשנת של"ה יבנה הבית... והנה בעקבות הפותחים זה השער יצאו כמו כן מקרוב האנשים החסידים האלה שהגבילו המועד בשנת של"ה כמו שזכרנו, אמן כן יעש ה' עמנו כדבריהם חסד, ויהי מגדל דוד הנזכר מגדל עוז ותעצומות לא מגדל פורח, אולם במחילה מכבוד הגאונים הנז' שהתחילו נראה כי תאותם גברה עליהם וקצתם הכשילתם חכמתם האנושית להציב לה יד אשר לא כדת במקום הקדש".
  7. ^ Digitised Manuscripts, www.bl.uk
  8. ^ ר' יחיאל ב"ר משה מאנוסקריוי, ממשפחת מגורשי צרפת שהתיישבה באיטליה, חיבר בשנת שכ"ה בעיר ויליטרי ספר "חכמת נשים", ספר דינים לנשים באיטלקית, והקדישו לאשתו של ר' מרדכי דאטו.
  9. ^ מובא על ידי עזריה די רוסי במאור עיניים, אמרי בינה, פרק מג, דף קלט ע"א. ועל ידי רבי גדליה אבן יחיא בשלשלת הקבלה, דף מז ע"א.
  10. ^ חיברו בשנת של"ב. מובא על ידי רבי דוד זכות ב"זכר דוד", מאמר שלישי, עמ' קפד.
  11. ^ מוזכר על ידי החיד"א, בשם הגדולים.
  12. ^ על טור, ויניציאה, ש"י, נמצא בירושלים R 75 a 1048.
  13. ^ חיברו בסוף ימיו, לאחר שנת שמ"ה. נתפרסם בכתב העת ספונות, ז', תשכ"ג, עמ' קכ"א-קס"ו.
  14. ^ כתב העת כרם חמד, ח, עמ' 89.
  15. ^ מובא על ידי רבי דוד זכות ב"זכר דוד", מאמר ראשון פרק נב.