מרד סעיד (בטורקית: Şeyh Said İsyanı, בכורדית: Serhildana Şêx Seîdê Pîranî) היה מרד של כורדים תושבי דרום-מזרח טורקיה, שהתקיים בשנת 1925. מטרת המרד הייתה להקים ח'ליפות כורדית באזור. בסופו של דבר המרד דוכא על ידי כוחותיה של טורקיה.
רקע
לאחר מלחמת העולם הראשונה, טורקיה אימצה מדיניות אנטי-כורדית מובהקת. מוסטפא כמאל אטאטורק הכריז בנאום בינואר 1923 כי לא יתנגד "לניסיון הבריטי להקים מדינה כורדית". בריטניה אכן ניסתה לקדם הקמת מדינה כורדית והכריזה על כך בועידת סן רמו. בסופו של דבר, בריטניה העבירה את הטיפול בנושא לחבר הלאומים בשנת 1924.
בתחילת 1925 החלה להתגבש אופוזיציה דתית אסלאמיסטית לאטאטורק, שביקרה את שלטונו החילוני. במקביל, אטאטורק המשיך בהתנגדותו ללאומיות הכורדית. השם כורדיסטן לא מופיע במפות, והוטלו מגבלות על החינוך הכורדי והשימוש בשפה הכורדית.
מהלך המרד
בתחילת פברואר מספר אנשי דת מוסלמים החלו להתסיס בדרשותיהם כנגד השלטון, ולאחר מכן החל המרד. ב-21 בפברואר הממשל הטורקי הכריז על אזור דרום-מזרח טורקיה כעל אזור מלחמה. לאחר קרבות, המורדים נסוגו לעיר דיארבקיר. ב-1 במרץ הצליחו הכורדים לתקוף את שדה התעופה דיארבקיר ולהרוס שלושה מטוסים. בתחילת מרץ טורקיה החלה במצור בן עשרה ימים על העיר, מה שהוביל למותם ולכניעתם של רבים מן המורדים. מרבית הקרבות הסתיימו עד סוף מרץ. רבים מן המורדים שנשבו הוצאו להורג. בסך הכל הועמדו לדין מעל 7,000 איש על ידי בתי הדין לעצמאות ויותר מ-600 איש הוצאו להורג.
ראו גם
קישורים חיצוניים
