PROFILPELAJAR.COM

מר קליין
בימוי	ג'וזף לוסי
הופק בידי	אלן דילון
תסריט	פרנקו סולינס, פרננדו מורנדי
שחקנים ראשיים	אלן דילון, ז'אן מורו
מוזיקה	אגיסטו מאצי, פייר פורטה
צילום	גרי פישר
מדינה	צרפת, איטליה
חברה מפיצה	נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	27 באוקטובר 1976, צרפת
משך הקרנה	123 דקות
שפת הסרט	צרפתית
סוגה	סרט דרמה, סרט פשע
מקום התרחשות	פריז
תקציב	3,500,000
פרסים	פרס סזאר לסרט הטוב ביותר (ג'וזף לוסי)
	דף הסרט ב־IMDb

מר קליין (בצרפתית: Monsieur Klein) הוא סרט צרפתי משנת 1976 שביים ג'וזף לוסי ובו מככב אלן דילון בתפקיד הראשי.

תמצית העלילה

הייתה זו שנת 1942, המלחמה התנהלה במלוא עוזה וצרפת הייתה כבושה בידי הנאצים. רוברט קליין לא שת ליבו לכל ההתרחשויות הללו. בתור סוחר אומנות הוא גרף סכום נאה כתוצאה ממצבם העגום של היהודים, שהוכרחו למכור בחופזה את נכסיהם על מנת לעזוב את הארץ. מר קליין אינו מחזיק בשום נטיות פוליטיות ובוחר להישאר אדיש.

כהלם ביום בהיר השתנה מצבו. עיתון יהודי נשלח בטעות לכתובתו, והוא מגלה כי ישנו רוברט קליין נוסף המתגורר בפריז, יהודי הנרדף על ידי המשטרה. משלא עולה ביד המשטרה לאתר את קליין האחר, מתעוררים בקרבם של השלטונות חשדות לגביו וסוחר האומנות נאלץ להביא הוכחה להיותו ממוצא נוצרי. לא חולף זמן רב והוא מצוי בעיצומו של מרדף על מנת ללכוד את בעל השם הדומה לו ולגלות מה קרה.

סמליות ורמזים

אף על פי שלוסי משלב מרכיבים היסטוריים לתוך הסרט (כגון Rafle du Vel'd'hiv), הרי זה יותר מאשר שחזור של הווי החיים של היהודים בזמנו של משטר וישי. ניתוח מדוקדק של הסרט ערך מבקר הסרטים דומיניק אוביה והוא מחשיב אותו כיצירת מופת של הקולנוע הצרפתי.

ניתן להבחין בסרט כי הוא מושפע מהסיפור מעבודתו של פרנץ קפקא, הסיפור "הגלגול" מספר את שינוי הצורה האכזרי והפתאומי של אדם שנהפך כהלם ביום בהיר לחרק. ניתן לראות פה גם את עקבות הרומן "הטירה" של קפקא, המתאר את מסעו של אדם בחיפוש אחר זהותו שלו על ידי התוודעות ל"אחר". ב"משפט" מדגים קפקא כיצד אדם נאשם נהפך מוצא אל מחוץ לחוקיה של החברה.

ביטוי לעמדותיו הפוליטיות של הבמאי, ג'וזף לוסי, כלפי ישראל, ניתן למצוא באחת הסצינות האחרונות של הסרט. במרכז האיסוף (כנראה דראנסי) מקריא אחד הז'אנדרמים הצרפתים שמות של היהודים המיועדים לגירוש ברכבת. השם הראשון ברשימה הוא "מחמוד המשארי", כשמו של בכיר אש"ף שנהרג בפריז על ידי המוסד בשל מעורבותו בטבח הספורטאים הישראלים במינכן ב-1972.

פרסים

בפסטיבל הקולנוע בקאן שנערך ב-1976 היה הסרט מועמד לפרס דקל הזהב, אך הפסיד ל"נהג מונית".

מר קליין זכה בפרס הסזאר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, בעוד שלוסי זכה בפרס הסזאר כבמאי הטוב ביותר. אלכסנדר טראונר זכה בפרס הסזאר עבור העיצוב הטוב ביותר ופרט לכך היה הסרט מועמד לפרסי סזאר בארבע קטגוריות נוספות.