|
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
|
|
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
|
מערב אגדר (או וסט-אגדר; בנורווגית: Vest-Agder) היה אחד מ-18 המחוזות (בנורווגית: fylke) בנורווגיה עד ל-1 בינואר 2020, אז הוא מוזג עם מזרח אגדר והפך לחלק ממחוז אגדר. נכון ל-2016 יש במחוז 182,701 תושבים, כ-3.5% מכלל אוכלוסיית נורווגיה. שטח המחוז הוא כ-7,277 קמ"ר. מרכזו המנהלי של המחוז שוכן בעיר הגדולה ביותר במחוז, קריסטיאנסנד.
ספנות, מסחר ותיירות הם מקורות הכלכלה העיקריים במחוז. מערב אגדר מייצא יוצר מוצרים לשווקים שונים בעולם מאשר רוב המחוזות.[1] נושא בין-לאומי אחר הקשור למחוז הוא ההגירה ההמונית מצפון אמריקה למחוז שהחלה להתרחש החל משנות ה-50 של המאה ה-20, כתוצאה מההתפתחות הכלכלית שהתרחשה בכל חלקיה של נורווגיה החל גל הגירה בעיקר בערים קוונסדל ופרסונד. שתי הערים שומרות על קשרים תרבותיים חזקים עם ערים אחרות בארצות הברית.
עד שנת 1919 נקרא המחוז "אמט ליסטר ומנדל" על שם שני ה"לנים" ליסטר ומנדל.
סמל
הסמל הוא מהעת החדשה. הוא נוצר ב-12 בדצמבר 1958. הוא מציג עץ אלון בצהוב על רקע ירוק, המייצג את הטבע העשיר באזור.[2]
גאוגרפיה
מערב אגדר הוא החלק הדרום-מערבי ביותר של המחוז הנוכחי אגדר, המשתרע על פני היבשה מהים הצפוני ועד לשוליה הדרומיים של סטסדלן. המחוז מוקף בשרשרת ההרים סטיטסטונהיין. הוא כולל את הנקודה הדרומית ביותר של המדינה כולה, את האי פייסן מדרום למנדל, ואת החלק הדרומי ביותר של נורווגיה, לינדסנס. השטח שם הררי מאוד. מהחוף ישנם שישה עמקים המשתרעים צפונה אל המחוז: אודנדלן, לינגדלן, קווינסדלן, מנדלן, סירדלן ואוטראדלן.
רובו של המחוז שוכן לאורך החוף, כולל העיירות קריסטיאנסאנד, מנדל, פלפקפיורד ופרסונד. החלק הצפוני של המחוז הוא הררי ומיושב בדלילות, ואילו המישור והעמקים המרכזיים משמשים למרעה של בקר וכבשים. מכיוון שזרם המפרץ נוגע בחופי מערב אגדר, הוא מכונה גם "הריביירה הנורווגית", ואגדר בכללותו מכונה גם "קליפורניה של נורווגיה".
היסטוריה
במאה ה16, ספינות סוחר הולנדיות החלו לבקר בנמלים בדרום נורווגיה כדי לרכוש סלמון וסחורות אחרות. זמן קצר לאחר מכן החל ייצוא העץ, שכן אלון מדרום נורווגיה היה מתאים במיוחד לבניית ספינות. עם התפתחות הולנד במאה ה-17, היא החלה לסבול ממחסור קשה בעבודה, ומשפחות רבות ממערב אגדר היגרו להולנד, במיוחד לאזורי החוף.
במאה ה19 התחילה ההגירה לארצות הברית. אחד הגורמים החשובים והמשפיעים ביותר להגירה זו היה הופעתן של ספינות קיטור. בעוד שמזרח אגדר ומערב אגדר היו בעלי עמדות חזקות מאוד בייצור ותיקון של ספינות מפרש, המעבר לספינות קיטור הביא לתקופות קשות מאוד לתעשייה זו. ההגירה לארצות הברית הייתה אמצעי לברוח מהאבטלה הגבוהה שבאה בעקבותיה.[3]
נפות
ב-1 בינואר 1838 חולקו כל המחוזות ליחידות אדמיניסטרטיביות מקומיות שלכל אחת מהן ממשלות משלהן. מספרן וגבולותיהן של נפות אלה התבססו על קהילות כנסיית נורווגיה. עם הזמן מספרם ומיקומם השתנו, וכיום יש 15 נפות במערב אגדר. נפת אסלר הייתה חלק מהמחוז הסמוך מזרח אגדר עד שנת 1880, אז הועברה למערב אגדר.
נפות במערב אגדר לפני 2020
| מספר
|
שֵׁם
|
תושבים
|
שטח ק"מ 2
|
|
| 1
|
 קריסטיאנסאנד
|
90,000
|
261
|
|
| 2
|
 מנדל
|
14,696
|
212
|
| 3
|
 ונסלה
|
13,116
|
363
|
| 4
|
 גליין
|
12,509
|
144
|
| 5
|
 פארסונד
|
9,310
|
252
|
| 6
|
 פלפקפיורד
|
9,003
|
482
|
| 7
|
 לינגדאל
|
7,739
|
372
|
| 8
|
 סאנגדלן
|
5,940
|
207
|
| 9
|
 קווינסדל
|
5,776
|
893
|
| 10
|
 לינדסנס
|
4,661
|
299
|
| 11
|
 מרנרדל
|
2,231
|
379
|
| 12
|
 סירדל
|
1,790
|
1,555
|
| 13
|
 אודנדל
|
1,670
|
251
|
| 14
|
 היג'בסטד
|
1,624
|
426
|
| 15
|
 אוסרל
|
917
|
801
|
| סך הכל
|
מערב אגדר
|
182,377
|
7,281
|
|
ערים
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=small}
