מנשם ידני 1. מסיכה עם מעטפת גמישה העוטפת את אזור הפה והאף 2. פילטר ושסתום חד כיווני, למניעת חזרת אוויר למפוח (למניעת זיהום המפוח) 3. מפוח ידני להחדרת האוויר בלחץ לריאותהדגמת הפעלת מנשם ידני
את מפוח ההנשמה בצורתו המודרנית המורכבת משק וממסכה, המציא ב-1953 המהנדס הגרמני הולגר הס ושותפו המרדים הדני הנינג רובן כחלק מעבודתם על משאבת יניקה. חברתו של הס, שינתה את שמה לאחר מכן לאמבו (Artificial Manual Breathing Unit), שמייצרת את המכשיר עד היום החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. המכשיר שמייצרת החברה הוא רב פעמי ומכיל מסנן אוויר, המאפשר שימוש חוזר לאחר ניקוי וחיטוי. קיימים דגמים נוספים של המנשם לשימוש חד פעמי, כגון אלו הנמצאים בערכות החייאה במקומות ציבוריים.
ציוד
ערכת הנשמה ידנית בסיסית מורכבת ממפוח הנשמה[2], שסתום T, מסנן ויראלי[3], שקית העשרה ומסיכה לפנים (ישנם גדלים שונים של מסיכות, להתאמה מלאה לילדים ומבוגרים), וקיימת אפשרות לחיבור המפוח לבלון חמצן להחדרת 100% חמצן.
אופן הפעולה
לפני השימוש במפוח הידני, יש להחדיר מנתב אוויר בהתאם לגודל החולה. ניתן להנשים את החולה באמצעות אוויר החדר בלבד, אך ניתן להגדיל משמעותית את רמת החמצן באמצעות חיבור המנשם לבלון חמצן. אחרי החדרת מנתב האוויר המטפל מצמיד ומהדק את המסיכה לפניו של החולה, כך שתעטוף את אזור האף והפה באופן הרמטי, וסוחט את המפוח עד תחילת התרוממות בית החזה של המטופל, בפעולה זו מוחדר אוויר בלחץ חיובי למערכת הנשימה.
בהחייאה מתקדמת, ניתן לחבר את מפוח ההנשמה ישירות לטובוס.
