מנחם בדר (20 בספטמבר 1895 – 31 בינואר 1985) היה גזבר ומזכיר ועד ההצלה בקושטא, איש המוסד לעלייה ב' ואיש תנועת הבריחה, חבר הכנסת בכנסת הראשונה.
ביוגרפיה
בדר נולד בעיירה דוקלה במזרח גליציה שבפולין, לחוה ויוסף בדר, וגדל במשפחה גדולה, שומרת מסורת ומשכילה. למד בגימנסיה בקרקוב וסיים בית ספר תיכון בעיר קלן שבגרמניה. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה קצין בצבא, עבר קורס טיס ונפצע במלחמה. הוא היה חבר הפועל הצעיר בגרמניה.
ביחד עם קבוצת חברים עלה לארץ ישראל ב-21 בנובמבר 1920, היה בין מקימי המחנה בסרפנד, ויחד עם הקבוצה הקים את קיבוץ מזרע ב-21 בנובמבר 1923. בשנות השלושים חיבר מספר מחזות שעסקו בהווי פועלים וחלוצים.[1]
תפקידים ציבוריים
"הפועל הצעיר" ו"סולל בונה"
בדר הפך לחבר בוועד המרכזי של "הפועל הצעיר", היה ממייסדי חברת סולל בונה, ויצא מטעמה בשנת 1924 לגיוס כספים בגרמניה וברומניה. בין השנים 1933 ו-1939 יצא פעמיים בשנה לשליחויות בחוץ לארץ לעידוד יהודים לצאת מגרמניה. הוא שהה בגרמניה בעת עליית היטלר לשלטון, בליל הבדולח, ובעת סיפוח אוסטריה וכיבוש צ'כוסלובקיה על ידי הוורמאכט. לקראת סופה של תקופה זו היה כתב של העיתון "דבר" בחוץ לארץ.
בשנת 1941 יצא ליוגוסלביה לגיוס כספים ולחפש שבילי "בריחה" עבור העלייה.[2]
בפברואר 1943 יצא כנציג השומר הצעיר בברית הארגונים החלוציים כשליח הצלה לקושטא.
הוא ביקר במה שהיו מחנות ההשמדה בפולין ובמחנות העקורים בגרמניה והיה לאורח בקונגרס הציוני ה-22 בבזל בשנת 1946, לאחר מלחמת העולם השנייה.
פעילות פוליטית
בדר הפך לחבר בממשלה הזמנית, בהנהלת משרד העבודה והבינוי והיה למנהל ראשי במינהל כוח אדם בשנת 1948.
בדר היה לחבר הכנסת בכנסת הראשונה והמשיך בתפקיד זה בין השנים 1949 ו-1951. באותן שנים היה גם יושב ראש הוועדה לכלכלה וחבר ועדת הכספים. לאחר מכן מפ"ם הייתה באופוזיציה ובדר נשאר חבר בוועדת הכספים. בנובמבר 1955 מונה למנכ"ל משרד הפיתוח,[3] ובמסגרת תפקידו זה היה יושב ראש מועצת המנהלים של חברת "כימיקלים ופוספטים", של חברת החשמל,[4] של מפעלי ים המלח ומפעל "דשנים".[5] פרש מתפקידו בסוף 1962.[6]
ה"קיבוץ הארצי" הטכניון ו"השומר הצעיר"
באותה העת הוא השתתף בייסוד ארגון "תכן" - ארגון של מפעלי הקיבוץ הארצי. מונה למזכיר קיבוצו ובשנת 1964 התמנה למתאם כלכלי והיה אחראי על מוסדות ומפעלים כלכליים בבעלות הקיבוץ הארצי.
בדר היה לחבר הנהלת מוסדות הטכניון והקים קרנות לחינוך ומחקר. בשנות ה-70 היה פעיל בקרן "חבצלת", קרן התרבות של הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, שנקראת על שם זאב חבצלת. בשנת 1982 נבחר לחבר ההנהלה הרחבה של קיבוצי השומר הצעיר.
חיים אישיים
ממקימי קיבוץ מזרע, נישא לדורה באוניית החלוצים גליציה, במהלך עלייתם לארץ. נולדה להם בת. נפטר בשנת 1985 ונקבר בקיבוצו[7].
מכתביו
- מנחם בדר, שליחויות עצובות ספריית פועלים, תל אביב, תשל"ח
- מנחם בדר, פועלים במצור: ניסיון דרמטי, תל אביב: השומר הצעיר, 1934.
- מנחם בדר, עלייה ב': מחזה בארבע מערכות. ורשה: ספריית הבמה השומרית. מס' 2, 1937.
- מנחם בדר, חיים: מחזה. מרחביה: ספריית פועלים, 1942.
- בידי האדם לגאול את הנגב, על המשמר, 30 באפריל 1959
- שלבי הפיתוח של משק החשמל, על המשמר, 17 באוגוסט 1960
- תפקידי פיתוח דחופים, על המשמר, 30 במאי 1962
- תכנית לפתוח אוצרות הטבע, ירושלים, ה'תשכ"ג, באתר הספריה הלאומית
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אהוד בן עזר, "פועלים במצור" למנחם בדר, 1934, מתוך "תרבות וספרות", הארץ, 16.9.1977
- ^ שליחות שאיחרה - 25 שנים לפלישת הנאצים ליוגוסלביה, על המשמר, 1 באפריל 1966, המשך
- ^ מ. באדר מנהל משרד הפיתוח, הארץ, 7 בנובמבר 1955
- ^ האסיפה הכללית ה־35 של חברת החשמל לארץ ישראל בע"מ, הארץ, 3 בדצמבר 1958
- ^ נבחרו נציגי הממשלה במועצת מנהלי "דשנים", למרחב, 30 בינואר 1956
- ^ א.פרמינגר - מנכ"ל בפועל במשרד הפיתוח, חרות, 31 בדצמבר 1962
- ^ בדר מנחם, באתר קיבוץ מזרע
