אליהו שפייזר (23 במרץ 1930 – 11 בנובמבר 2009) היה איש ציבור ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך.
ביוגרפיה
שפייזר נולד בחיפה ולמד בבית הספר הריאלי. עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס להגנה לשמירה בעיר התחתית, ונפצע מכדור שפגע בידו. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות ועבר ללימודי בקטריולוגיה באוניברסיטה העברית[1], שם היה מזכיר הסתדרות הסטודנטים[2]. בהמשך למד כלכלה ומשפטים באוניברסיטת פריז ובמקביל עבד בשגרירות ישראל בצרפת[2]. בשנת 1958, בשובו מלימודיו בפריס, נתמנה למנהל אגף המחקר בקרגל. בהמשך עבד במכון לפריון העבודה והייצור. באמצע שנת 1962 מונה לדובר מפא"י[1], אך פרש מתפקיד זה לאחר מספר חודשים, מכיוון שבמקביל הוא כיהן כמנהל המחלקה לאקדמאים במפא"י ומזכיר הוועדה הכלכלית שלה[3]. בראשית 1963 נתמנה למזכיר מזכירות מפא"י[4]. באוגוסט 1963 נתמנה למנהל המחלקה לקשרי חוץ במפא"י[5].
בינואר 1967 נבחר למזכיר מפא"י במחוז תל אביב[6]. במהלך השנים התגברה פעילותו במוסדות המפלגה כמזכיר ועדת הכלכלה המפלגתית ומזכיר תנועת העבודה הבינלאומית. בשנת 1969 ויתר על ההצעה להשתלב ברשימת המערך לכנסת והעדיף להיות מועמד לתפקיד בכיר בעיריית תל אביב יפו[7]. כנציג המפלגה נבחר לסגן ראש עיריית תל אביב וכיהן מתוקף תפקידו כיו"ר איגוד ערי דן. בשנת 1974, לאחר שהנהלת העירייה עברה לידי הליכוד בראשות שלמה להט, התפטרו ראשי הרשימה ממועצת העיר ושפייזר הוביל את האופוזיציה. במקביל מונה לעמוד בראש לשכת המס של הסתדרות העובדים הכללית. באוקטובר 1975 הודיע שלא יוביל את רשימת המפלגה בבחירות הבאות לעיריית תל אביב[8] והתמקד במישור הארצי. הוא כיהן כיו"ר הוועדה המוניציפלית במפלגת העבודה ובאוגוסט 1976 נבחר ברוב מוחלט למזכיר מחוז תל אביב במפלגת העבודה[9]. בשנת 1981, היה בין מקימי ומובילי "חוג יחדיו" במפלגת העבודה ותמך בשמעון פרס אולם כעבור זמן היפנה לו עורף והפך ליריבו המושבע.
שפייזר כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך בשנים 1977–1988, מהכנסת התשיעית ועד הכנסת ה-11, שבה היה יו"ר ועדת הכלכלה. בשנת 1989, הוא פרש לחלוטין מהפוליטיקה לאחר שמועמדותו לכנסת ה-12 נכשלה.
שפייזר נחשב לדמות מיוחדת בעולם הפוליטי. מצד אחד היה עסקן רב-כוח והשפעה (כמזכיר מחוז ת"א של העבודה וכראש לשכת המס של ההסתדרות), ומצד שני היה אינטלקטואל בעל תחומי עניין ועיסוק מגוונים.
משפחה ותחביבים
בשנת 1951 התחתן עם אורה רפפורט. ד"ר אורה שפייזר, רופאת ילדים, ניהלה את המרכז הרפואי לילדים ברמת אביב ג'. נולדו להם 3 ילדים - ארנון, נילי ודפנה.
בעת שכיהן כראש אגף התרבות בעירייה יזם שפייזר את הקמת סינמטק תל אביב שנפתח ב-1973[10] והיה בין יוזמי הקמת היכל הספורט ביד אליהו.
בין השנים 1987–1989 היה נשיא איגוד השחמט הישראלי. בשנות ה-80 היה גם נשיא מועדון השחמט הפועל תל אביב (שפעל בבית תבורי בתל אביב). המועדון זכה באליפות הליגה הלאומית בשחמט לשנת 1989.
שפייזר אהב לדוג בזמנו החופשי, לקרוא ספרות ומאמרים בכל נושא כולל מאמרים מדעיים ומאמרים בתחומי הרוח והמחשבה ונהג לצטט הוגי דעות שונים.
שפייזר כתב את הספר 'פוליטיקה שימושית' (הוצאת דביר, תשמ"ח) המציג את עולם הפולטיקה מזווית שונה. יש אומרים שכתיבת הספר פגעה בקריירה הפוליטית שלו, בשל הביקורתיות והסאטירה שבה מוצג עולם זה בספר[11].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 הסיבה לציונים הגבוהים, מעריב, 19 ביוני 1962
- ^ 1 2 מ. מייזלס, קיבל תפקיד בלי גיבוי, מעריב, 3 בספטמבר 1963
- ^ דובר מפא"י פרש מתפקידו, מעריב, 15 בנובמבר 1962
- ^ אישים ומוסדות, מעריב, 17 בפברואר 1963
- ^ אישים ומוסדות, מעריב, 25 באוגוסט 1963
- ^ אליהו שפייזר מזכיר מפא"י בת"א, דבר, 11 בינואר 1967
- ^ שפייזר מועמד לתפקיד בכיר, דבר, 19 בספטמבר 1969
- ^ גמביט האופוזיציה בת"א, דבר, 31 באוקטובר 1975
- ^ אליהו שפייזר מזכיר מחוז תל אביב, דבר, 1 באוגוסט 1976
- ^
נירית אנדרמן, אלון גרבוז פורש מסינמטק תל אביב ומציע שגם שרת התרבות תפנה את הכיסא שלה, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2015
- ^ זאב גלילי, אליהו שפייזר האיש שחזה את קיצה של מפלגת העבודה, 15 בנובמבר 2009
.jpg)
