בסביבה התקיים בעבר הרחוק יותר הרמיטאז' צנוע מעץ, שיוחס לנזיר פחומיה.[1]. המקום מסומן על ידי צלב על גבעה ממול למנזר הנוכחי.
בהמשך הקימה משפחת מובילה במקומו מנזר מלבנים . בימי שלטונו של פטרו הפיסח, שלושת האחים מובילה - ירמיה וסימיון (לימים שניהם שליטים - של מולדובה, ובהתאמה של ולאכיה ומולדובה) וגאורגה, שהיה בהתחלה נזיר במנזר פרובוטה, משנת 1579בישוף של רדאוץ והחל משנת 1588מיטרופוליט של מולדובה, נכדים (דרך אמם) של השליט פטרו רארש, התמנו ליועצי חצר המלכות. כך הם זכו למשאבים מספיקים כדי לבנות את מתחם המנזר הנוכחי בין השנים 1582–1594.
אחרי שהוכתר לשליט מולדובה, הוסיף ירמיה מובילה את שני הפורטיקואים החיצוניים בצפון ובדרום, ולאחר מכן הקים את החומות והמגדלים המעניקים למנזר את המראה של מצודה ימי ביניימית. ניתוספו אחר כך גם מגורים מלכותיים, שנחרבו עם השנים וכן כוכים עבור הנזירים.[1]
בדומה למנזר הקטן המקורי הוקדש המנזר לחג ההשתנות של ישו הנחגג ב- 6 באוגוסט . כנסיית המנזר הוקדשה לעליית מרים הנחגגת ב-15 באוגוסט.
הסגנון האדריכלי
המנזר אופייני לאדריכלות המולדבית מימי הביניים - שילוב של יסודות אמנותיים ביזנטיים וגותיים ושל יסודות אדריכליים שיכולים לפגוש אותם בכנסיות הישנות מעץ ממולדובה.
הבניין גדול ממדים שומר עת תוכנית תלת-אפסידית ועל סגנון הנהוג מימי שטפן הגדול עם נרתקס (פרידבור) סגור. יוצאי דופן הם שני נרתקסים קטנים פתוחים עם עמודים מחוברים בקשתות ב"אקולדה", שנוספו בצדדים הדרומי והצפוני. אלו הדים להשפעה אדריכלית "ולאכית". נשמרות נישות של האפסידות, מסגרות גותיות מאבן, וגומחות רק בצריח, כולל בבסיס בצורת כוכב.
החצר הפנימית היא מלבן שגודלו 100x104 מטר עם חומות גבוהות (6 מטר), ועבות (3 מטר), מצוידות בקונטרפורטים, סוללות, טיילת משמרות, ארבעה צריחים פינתיים ואחד עם קפלה (פאראקליס) מעל מסדרון הכניסה עם הסמל של נסיכות מולדבה. בבניין ישנם עוד חדרים של מגורים העתיקים של בית המלוכה ומרתפים.
בתוך אחת מחומות המתחם קיים מוזיאון עם דברי אומנות וחפצים בעלי ערך היסטורי - פיסול בעץ ובאבן, רקמות, חפצי כסף וכתבי יד.
הציורים
בפנים ומבחוץ הקירות מצוירים בציורים המציגים סיפורים מן התנ"ך ומן הברית החדשה.
הם בוצעו על ידי שני אמנים מולדבים - יון וסופרוניה זוגראבול[2],, בין ספטמבר 1595 - יולי 1596 ונשמרו בצורתם המקורית עם צבעם הדומיננטי ירוק כהה אפילו על הקיר הצפוני החשוף לגשמים.
בחדר המתים נמצאים קברות האחים ירמיה וסימיון מובילה, עשויים שיש שהובא מרוסקיצה. במנזר נמצאים גם מכסות המצבות של שני השליטים שבהם ירמיה מובילה מוצג כמו בחייו בעמידה, ואחיו מוצג בשכיבה.
ישנה גם תמונה של כל משפחתו של ירמיה מובילה, לפי המסורת, משמאל לשער הספינה. ממול לשער זה יש עוד תמונה עם דיוקנאות של המיטרופוליט גאורגה מובילה ואבי שלושת האחים, הלוגופט הגדול יואן מובילה, שהתנזר לפני מותו ואימץ את השם יואניקיה.
ציורי הקירות החיצוניים
הציורים שעל הקירות החיצוניים של מנזר סוצ'ביצה הם השמורים ביותר מבין כל הציורים בחיצוניים של כנסיות מולדובה. מרשים במיוחד הוא ציור הגדול של "סולם המידות הטובות" שעל החזית הצפונית, שבו מוצגים המלאכים, התהו ובהו והגיהנום במחזה המסמל את המאבק בין הטוב ובין הרע, ושאיפתו של האדם לשלמות.
על קירות האפסידים שבעה רגיסטרים המתארים את "תפילת כל הקדושים".
החזית הדרומית מקושטת ב"עץ של ישי", המוצב מעל פריזה המציגה את הפילוסופים הקדומים, ,תפילה לבתולה הקדושה", "הסנה הבוער" ו"הצעיף של האם הקדושה"
כנסיית התחייה של המנזר סוצ'ביצה נכללה באוגוסט 2010 ברשימת המורשת העולמית של אונסקו, יחד עם עוד שבעה מנזרים מצוירים שבחבל מולדובה.
