מועצת השרים בסטאבקה הצארית, תחנת בראנוביצ'י, 14 ביוני 1915. שורה ראשונה: מבקר המדינה חריטונוב; הנסיך הגדול ניקולאי ניקולאייביץ'; ניקולאי השני; יו"ר מועצת השרים איוואן גורמיקין; שר חצר משק הצאר הרוזן פרדריקס. שורה שנייה: שר הפנים שצ'רבאטוב; שר הרכבות רוחלוב; שר החוץ סאזונוב; מפקד ראשי לענייני אדמות קריבושאיין; שר האוצר בארק; מפקד מטה הפיקוד העליון הגנרל יאנושקביץ'; שר המלחמה פוליבאנוב; שר המסחר והתעשייה שאחובסקוי.
ממשלת האימפריה הרוסית הייתה גוף הביצוע העליון במדינה שהוקמה ב-8 בספטמבר1802[1] בשם ועדת השרים של האימפריה הרוסית (ברוסית: Комитет министров Российской империи, או Комитетъ министровъ Россійской Имперіи ברוסית שלפני המהפכה) והייתה אחראית לתיאום וניהול משרדי הממשל שהוקמו באותה עת ברפורמה הממשלתית של אלכסנדר הראשון.
ב-19 באוקטובר1905קיסר האימפריה הרוסיתניקולאי השני חתם על צו לפיו הוועדה שינתה שמה למועצת השרים (ברוסית: Совет министров Российской империи) ושרי המדינה חויבו לדווח ליושב ראש המועצה על פעילות משרדיהם. קודם לכן, ועדת השרים לא ערכה ישיבות סדירות ואלה נערכו רק בנוכחות הצאר ולפיכך והיו תלויות בהחלטות הצאר. סמכויות הממשלה הורחבו והיא הפכה בפועל לגוף של הרשות המבצעת.
יושב ראש ועדת השרים היה למעשה תוארו הרשמי של ראש ממשלת רוסיה באותם ימים. עד שנת 1810 כל ישיבות הוועדה נערכו בנוכחות הצאר, בשנת 1810קנצלר האימפריה הרוסיתניקולאי רומיאנצב מונה לנציג הצאר בוועדה ושנתיים לאחר מכן הוועדה הפכה לחלק מהמועצה המדינית. משנת 1905 ליושב ראש מועצת השרים ניתנו סמכויות רבות יותר וישיבות הממשלה נערכו בתדירות גבוהה יותר וללא צורך בנוכחותו של הצאר.
