נולד בכפר טדה שבמחוז גונדר באתיופיה, בנם התשיעי של קס עזריה יהייס ולאקץ' טלה. בגיל עשר, בעקבות קרבות המלחמה בין אתיופיה לאיטליה שהתחוללו באזור הכפר טדה, עברה משפחתו לכפר אוזבה, שם חי עד לעלייתו ארצה. באוזבה נשא לאישה את יהודית אסרס ולהם נולדו שישה ילדים, אחד מהם הוא קס אביהו עזריה המשמש כיו"ר המועצה הארצית של כוהני יהדות אתיופיה בישראל[1]. לאחר נישואיו הוסמך כקס ושימש כמנהיג רוחני ליהודי אזור מגוריו באתיופיה.
פעילותו
באתיופיה
בתפקידו חרת על דגלו את שימור המסורת בקרב בני קהילתו ומניעת התבוללות. רבים מיהודי האזור מספרים כיצד היה נודד בין הכפרים השונים בהם חיו ודואג לשמר בהם את רוח היהדות, לשם כך, אף הקים למעלה מ-20 בתי כנסת ששימשו כמרכזי תפילה ומרכזים רוחניים ליהודים בכפרים רבים כגון דרגאג', צ'הרה, אנקוברר, בלסה, כפר הולדתו טדה ועוד.
בתחילת שנות ה-80 עם היוודע על מבצע משה החליט לא לעלות ארצה ולהישאר עם בני קהילתו שנותרו באתיופיה על מנת למנוע את התבוללותם. בשנת 1991 במהלך מבצע שלמה, ולאחר שמרבית יהודי האזור החליטו לעלות לארץ, עלה גם הוא ויחד עם בני ביתו השתכן באשקלון. בישראל המשיך לשמש כקס וכמנהיג רוחני לבני קהילת ביתא ישראל תוך שימת דגש על שימור המסורת העתיקה של קהילתו.
בישראל
קס מלקה נאבק רבות להכרה ביהודי אתיופיה כיהודים לכל דבר ולהכרה בקסים כרבנים לקהילותיהם המוסמכים לערוך טקסי נישואין וקבורה[2]. במסגרת המאבק הורה על הקמת המועצה הארצית של כוהני יהדות אתיופיה בישראל המובילה את המאבק ומפעילה, במקביל לעשייה דתית, פרויקטים חברתיים רבים כגון עידוד צעירים לרכישת השכלה, מאבק בגזענות ובתופעת האלימות במשפחה. בישראל הסמיך כ-15 קסים המשמשים כיום כראשי קהילות באזורי מגוריהם.
ביתו שימש כמוקד עלייה לרגל לאלפים מבני הקהילה שפקדו את ביתו מדי יום. בנוסף לכך, בחגים, כיום הכיפורים ופסח, היו נוהרים רבים מבני הקהילה ומגיעים לאשקלון מכל רחבי הארץ להתארח בביתו ולהשתתף בתפילות אותן קיים בבית הכנסת הסמוך שהקים ונקרא על שם אביו קס עזריה יהייס. בית כנסת וגן ציבורי מנציחים את שמו.
פטירתו
ב-ז' אלול ה'תשע"א (4 בספטמבר2011) נפטר בגיל 85. אלפים רבים מבני קהילתו ליוו אותו בדרכו האחרונה[3], את הכנסת יצגה חברת הכנסת ציפי לבני. נקבר בבית העלמין באשקלון.
