מלכה אפלבוים (ביידיש: מלכה אפעלבוים; 22 במאי 1908 -?) הייתה עיתונאית ומשוררת ילידת פולין אשר עברה לברזיל, שם כתבה ויצרה ביידיש. ב-1972, עלתה לישראל.[1]
ביוגרפיה
אפלבוים נולדה באוסטרוביץ, פולין ב-1908. בנעוריה למדה הוראה והפכה למורה.
יצירותיה העיתונאיות הראשונות פורסמו בעיתוני אחר הצהריים "רדיו" ו"החדשות של היום", שניהם בוורשה, בשנת 1933.
ב-1937 עברה לברזיל. בברזיל פרסמה מערכונים וסיפורים על חיי משפחה ב"עיתון העם היהודי" (Yidishe Folks-Tsaytung) בריו דה ז'ניירו, וכתבה מאמרים לעיתונות יהודית (Yidishe Prese) בריו דה ז'ניירו ולרגע האחרון (Der nayer) בסאו פאולו. כמו כן כתבה מספר מאמרים בנושאים פדגוגיים. בנוסף הוציאה שלושה ספרים.
בשנת 1972 עלתה לישראל.[2] ב-1985 יצא לאור ספרה האחרון.
ספריה
- נייע און אלטע היים, דערציילונגען און בילדער (בית חדש וישן, סיפורים ותמונות) (ריו דה ז'ניירו, 1955), 125 עמ';[3] הוצאת דרוק לנדר
- פון הארץ צו הארץ, מעתאָדע פאר קינדער דערציונג (מלב אל לב, שיטת חינוך ילדים) (ריו דה ז'ניירו, 1957), 161 עמ';[4]
- A vontade de voltar ao primitivismo (הרצון לחזור לפרימיטיביות) - פורטוגזית (ריו דה ז'ניירו, 1962) 104 עמ'[5]
- אף די חבלי'ס פון גורל, דערציילונגן און ליידער (על גלי הגורל, סיפורים ושירים) (פתח תקווה, 1985),- הוצאת אותיות נוי 127 עמ'.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
