נולד בכפר שימא (אנ') בלבנון וגדל כנוצרי אורתודוקסי שהשתייך לכנסייה האנטיוכית. בילדותו הושפע משיריו של המוזיקאי המצרי מוחמד עבד אל-והאב. בעודו בבית הספר הלחין לראשונה שיר למילים שפורסמו בכתב העת של בית הספר. בתקופה זו נהג לשיר באירועים שנערכו בבית הספר ובמופעי איתור כישרונות שונים. בהמשך הצטרף לתיאטרון המוזיקלי של האחים רחבאני, שם שר במקהלה והיה סולן ראשי בהצגה "האביב השביעי" ב-1984. בשנים אלה החל להפיק שירים לעצמו בניב לבנוני ייחודי, שבו עשה שימוש לאורך כל הקריירה שלו. בתקופה זאת הלחין שירים לזמרים ערבים בולטים במאה ה-20, בהם הזמרות סבאח, סמירה טאופיק, מאג'דה א-רומי והמוזיקאי ודיע א-סאפי.
הוא השתתף כשחקן וזמר במחזות ואופרטות של האחים רחבאני, ובסרטים שונים בשנות ה-80 של המאה ה-20. בין שיריו המפורסמים בשנים אלו היו "כבוש אל טוטי" ו "ווחדי אנא"[2].
בין להיטיו בשנות ה-90 ובעשורים הראשון והשני של המאה ה-21 היו "חביבי אינתא", "אמרין (على بابي واقف قمرين)" ו"פארח א-נאס".
ברכאת שר במבטא לבנוני[3], וביקר לעיתים את עמיתיו הלבנונים על העדפותיהם לשיר במבטא מצרי מטעמים מסחריים. כן שיתף פעולה עם זמרות מפורסמות כמו נג'וא כרם, ומאג׳דה א-רומי. אף על פי שהפופולריות שלו במצרים צנועה, הוא זכה להערכה רבה במזרח התיכון ובעולם הערבי ואף מחוצה להם, והופיע באוסטרליה, בדרום אמריקה, בקנדה ובארצות הברית.
ברכאת נישא לראשונה לסועאד, אחותה של הזמרת הלבנונית סבאח. בשנית נישא לראנדה עאזר, וממנה נולדו לו שלושה ילדים. בשלישית נישא לזמרת ולשחקנית הלבנונית מאי חרירי, ויחד נולד לזוג בן.
שיריו של ברכאת פופולריים בקרב חובבי שירת הבקשות הירושלמית. חלק מהלחנים של שיריו מבוצעים בידי זמרים, חזנים ופייטנים בשירת הבקשות, בהם יחיאל נהרי, דוד שירו, זיו יחזקאל, יניב בן משיח, חיים ישראל ועוד, בשילוב מילות קודש. כך לדוגמה השיר "עלא באבי" מושר בעברית כ"על לבבי"[4], השיר "כיף" כ"כי אשמרה שבת"[5], השיר "חביבי אינתא" כ"חביבי אתה"[6], ו"וואלה מארה" כ"לך ארנן"[7]. גם עופר לוי, איציק קלה, מאור אדרי, זוהיר פרנסיס ושריף הוציאו גרסאות כיסוי לשיריו של ברכאת.
