עם זאת, ישנה מחלוקת לגבי זהות הנמענת, גורלם של בניה וזהות מחבר המכתב. אופייה של ביקסבי הועמד בספק (כולל שמועות על אהדה לקונפדרציה), לפחות שניים מבניה שרדו את המלחמה, וקיים סיכוי שהמכתב נכתב על ידי מזכירו האישי של לינקולן, ג'ון היי.
נמסר לי ממסמכי מחלקת המלחמה הצהרה של הקצין האדמיניסטרטיבי הכללי של מסצ'וסטס, לפיה את אמם של חמישה בנים שמצאו את מותם בצורה מפוארת בשדה הקרב.
אני חש עד כמה חלשים וחסרי תועלת יהיו דבריי בניסיונם להקל על צערך על אובדן כה עצום. אך איני יכול להימנע מלהציע לך את הנחמה שניתן למצוא בהכרת התודה של הרפובליקה, למענה הם הקריבו את חייהם.
אני מתפלל שאבינו שבשמיים יקל על כאב האבל שלך, וישאיר לך רק את הזיכרון היקר של האהובים שאיבדת, ואת הגאווה העמוקה שעלייך לשאת בלבך על כך שהנחת קורבן כה יקר על מזבח החירות.
בכבוד רב ובכנות רבה,
א. לינקולן.
גברת ביקסבי.
היסטוריה
ויליאם שולר, שליש ראשי של מסצ'וסטס
לידיה פרקר נישאה לסנדלר קרומוול ביקסבי ב-26 בספטמבר 1826 בהופקינטון, מסצ'וסטס. לזוג נולדו לפחות שישה בנים ושלוש בנות לפני מותו של קרומוול בשנת 1854. זמן מה לפני מלחמת האזרחים, ביקסבי ומשפחתה התיישבו בבוסטון.
פגישה עם שולר, השליש הראשי
ב-24 בספטמבר 1864 כתב השליש הראשי של מסצ'וסטס, ויליאם שולר, למושל מסצ'וסטס ג'ון אלביון אנדרו על בקשה לשחרור שנשלחה למושל על ידי אוטיס ניוהול, אב לחמישה חיילים בצבא האיחוד. במכתבו נזכר שולר כיצד, שנתיים קודם לכן, הם סייעו לאלמנה ענייה בשם לידיה ביקסבי לבקר את בנה, שהיה מאושפז בבית חולים צבאי. כעשרה ימים לפני כן, הגיעה ביקסבי למשרדו של שולר וטענה כי חמישה מבניה נהרגו בקרבות למען האיחוד. המושל אנדרו העביר את בקשתו של ניוהול למחלקת המלחמה של ארצות הברית עם הערה המבקשת מהנשיא לכבד את ביקסבי במכתב.
בתגובה לבקשה ממחלקת המלחמה מ-1 באוקטובר, שלח שולר שליח לבית ביקסבי שישה ימים לאחר מכן, בבקשה לקבל את שמות בניה ויחידותיהם. הוא שלח דוח למחלקת המלחמה ב-12 באוקטובר, שהועבר לנשיא לינקולן על ידי מזכיר המלחמהאדווין סטנטון מתישהו לאחר 28 באוקטובר.
ב-21 בנובמבר פרסמו גם ה-בוסטון איבנינג טרוולר וגם ה-בוסטון איבנינג טרנסקריפט פנייה של שולר, לתרומות לסיוע למשפחות חיילים לרגל חג ההודיה, שכללה אזכור של אלמנה שאיבדה חמישה בנים במלחמה. חלק מהתרומות ניתנו לביקסבי, ושולר עצמו ביקר בביתה ביום חג ההודיה, 24 בנובמבר. המכתב מהנשיא הגיע למשרדו של שולר בבוקר המחרת.
עותק מקורי
מכתב דומה שלח לינקולן לפאני מק'קולו ב-1862
גורלו של המכתב המקורי שניתן ללידיה ביקסבי אינו ידוע. ויליאם א. ביקסבי, בנו של אוליבר (בנה של לידיה), אמר בריאיון ל"ניו יורק טיימס" ב-9 באוגוסט1925 כי אינו יודע מה קרה למכתב לאחר שסבתו קיבלה אותו, אם כי הוא הטיל ספק בכך שהוא עדיין קיים. מספר ימים לאחר מכן, אחותו של ויליאם, אליזבת, אמרה ל"בוסטון הארלד" שגם היא אינה יודעת מה עלה בגורל המכתב, אך העלתה השערה כי ביקסבי אולי קרעה אותו בזעם, מכיוון שנטען בו בטעות שחמישה מבניה נהרגו. בנו של ויליאם, ארתור מארץ' ביקסבי, סיפר ל"ניו יורק סאן" בשנת 1949 שהוא זוכר שאביו אמר לו כי היא השמידה את המכתב בכעס לאחר שקיבלה אותו.
בתחילת המאה ה-20 נטען לעיתים כי ניתן למצוא את המכתב המקורי בתצוגה במכללת ברייזנוס באוניברסיטת אוקספורד, יחד עם יצירות גדולות אחרות בשפה האנגלית. החוקר של לינקולן, פ. לוריסטון בולארד, חקר טענה זו בשנת 1925 וגילה שהיא שגויה, וכי המכללה מעולם לא שמעה על מכתב ביקסבי.
בסרט המלחמה משנת 1998להציל את טוראי ראיין, הגנרל ג'ורג' מרשל (בגילומו של הארב פרסנל) מקריא את מכתב ביקסבי לקציניו לפני שהוא נותן את הפקודה למצוא ולהחזיר הביתה את טוראי ג'יימס פרנסיס ראיין, לאחר ששלושת אחיו נהרגו בקרב, מה שמניע את עלילת הסרט. בקריינות לקראת סיום הסרט, מצטט מרשל את מכתב ביקסבי במכתב שכותב לגברת ראיין.
