מכוון הוא עקומה מישורית סגורה התוחמת את בסיס החרוט. צורת המכוון ומיקום קדקוד החרוט במרחב ביחס אליו, הם שקובעים את צורת החרוט. מעטפת החרוט היא תולדה של חיבור כל נקודות המכוון לקדקוד בקווים ישרים. המכוון הוא למעשה הקו המפריד בין בסיס החרוט למעטפת שלו. קיימים גופים גאומטריים, כמו החרוט הדו-צדדי אשר להם יותר ממכוון אחד. קיימים גם גופים כמו הספריקון (Sphericon) אשר המכוונים שלהם אינם עקומות סגורות.

מכוון מעגלי - לרוב החרוטים המוכרים יש מכוון שצורתו מעגל. במקרה זה אורך המכוון שווה להיקף מעגל הבסיס השווה ל- ${\displaystyle \ 2\pi R}$, כש-R הוא רדיוס המעגל. פריסה של מעטפת חרוט בעל מכוון מעגלי יוצרת גזרה שרדיוסה שווה לאורך הקו היוצר של החרוט, ואורך הקשת שלה שווה לאורך המכוון.

מכוון מצולע - מכוון שצורתו מצולע יוצר חרוט שצורתו היא, למעשה, צורת פירמידה. כך, מכוון שצורתו ריבוע יוצר פירמידה ריבועית, וכן הלאה. פריסה של חרוט מצולע יוצרת מצולע קעור שמספר צלעותיו גדול בשתיים ממספר צלעות המכוון.

מכוון כלשהו - צורת המכוון בחרוט יכולה גם להיות צורה אקראית. במקרה כזה גם החרוט שיתקבל הוא חרוט אקראי.