מיקלוש גאבור (במקור גרינפלד, בהונגרית: Gábor Miklós; סגד, 30 בינואר 1918 – סגד, 5 בפברואר 2018) היה פרמקולוג יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה; דוקטור בביולוגיה (1981).
קורות חיים
מיקלוש גרינפלד נולד במשפחה יהודית כבנם של ארנולד גאבור (גרינפלד) פקיד הבנק ועיתונאי ושל המורה לכינור אילונה אלפנט.[1] הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת סגד ב-1942. במלחמת העולם השנייה נלקח לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא הונגרי).[2] הוא שרד את שלוש השנים במחנות העבודה. מ-1945 עד 1954 עבד במכון לרוקחות של SZOTE, מ-1954 עד 1964 היה עוזר פרופסור במרפאת נשים ולאחר מכן מ-1964 עד 1976 היה פרופסור חבר במכון לפרמקולוגיה וכן מ-1976 עד 1991 היה פרופסור מן המניין באוניברסיטה ודוקטור לביולוגיה (1981).
פרסים
- פרס האקדמיה ההונגרית למדעים (1974)
- מדליית הזיכרון של מיקלוש ינצ'ו (1990)
- פרס נוביקרדין (1993)
- מדליית הנצחה של אלברט סנט-גיירגי (1996)
- פרס אלברט סנט-גיירגי (2001)
- Foundation for Szeged - פרס Béla Szőkefalvi -Nagy (2005)
עבודותיו, מחקריו
- Die pharmakologische Beeinflussung der Kapillarresistenz und ihrer Regulationsmechanismen (1960)
- The Anti-inflammatory Action of Flavonoids (1972)
- Pathophysiology and Pharmacology of Capillary Resistance (1974)
- Abriss der Phamrakologie von Flavonoiden (1975)
- The Pharmacology of Benzopyrones and Related Compounds (1986)
- Mouse Ear Inflammation Models and their Pharmacological Applications (2000)
לקריאה נוספת
- ביוגרף מי זה מי 2004. מוציא לאור פוליגרף. בודפשט, 2003. כרך 1 עמ'. ISBN 963 86345 1 0
הערות שוליים
