בין השנים 1995–1998 למדה לימודי הוראה במגמת תיאטרון במחזור הראשון של מגמה זו במכללת אמונה. כבר במהלך הלימודים העלתה הצגות לילדים לצד חברתה ללימודים נטע רוטנר. בהמשך הקימה את "תיאטרון הדרים" לילדים, על שם אביה. היא העלתה בתיאטרון 8 הצגות ילדים - הראשונה מהן היא "אני לא מפחד מכלום, כמעט", והצגה אחת לנשים בשם "על הבקבוק והלוק". התיאטרון פעל במשך כחמש שנים. לאחר מכן החלה לעבור אל מאחורי הקלעים ועסקה בכתיבה ובימוי.
בשנת 2011 כתבה ביימה והפיקה את ההצגה "חלומה של כל אישה"[1] בתיאטרון שחנשים של נטע רוטנר. זוהי הצגה קומית-דרמטית העוסקת במעגל חייה של האישה, הלבטים, החלומות והכמיהה לחופש.
בשנת 2014 נפטרה אמה, ובעקבות פטירתה כתבה את ההצגה "קערות של אהבה"[4] בבימויה של נטע רוטנר. זהו מופע מוזיקלי המציג את סיפורה האישי, בו שזורים שיריה של אמה המשוררת בביצוע הזמרת ליאת יצחקי. המופע עוסק בקשר בין אם לבתה.
ב-2016 העלתה את המופע "ארבעים לשם שינוי"[5] (לאחר כשנה שונה שם המופע ל"מחשבת מסלול מחדש"[6][7]), העוסק בסיטואציות יומיומיות מחיי אישה. את הייעוץ האמנותי למופע עשתה צופיה לקס.
ב-2018 יצא לאור ספרה הראשון לילדים ונוער "הסודות של שירי" המבוסס על סיפור ילדותה. הספר מספר את סיפורה של שירי הגדלה אצל הוריה הגרושים בשני בתים: אמא חוזרת בתשובה ואב חילוני. את הספר אייר שלומי צ'רקה. הספר יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
בעקבות הספר מעלה מיכל הרצגה (שילוב של הרצאה-הצגה) לילדים העוסקת בחוויית כתיבת היומן האישי בילדותה, כיצד סיפור וספר נולדים, קבלת השונה, ודרכים להגשמת חלומות.
בשבילי תמיד תישארי רותי
מאז שהייתה בכיתה ז' מיכל חברה של רות פוגל. הן למדו ביחד, ובמשך תקופה גם גרו אחת ליד השנייה בכרמי צור. ב-2018 יצא לאור ספרה "בשבילי תמיד תישארי רותי" בהוצאת דברי שיר המגולל את סיפור החברות בין רותי פוגל לבין מיכל, ואת ההתמודדות של המעגל השני של השכול.
מיכל מעבירה הרצאות באולפנות ולמבוגרים בעקבות הספר על דמותה של רותי פוגל.
