ערך זה עוסק במלאך מיכאל, דמות יהודית מהקבלה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מיכאל (פירושונים).

המלאך מיכאל הוא מלאך המופיע בתנ"ך.

משמעות השם בעברית היא "מי כאל", כלומר שבח לאל שאין כמותו. השם "מיכאל" בגרסותיו השונות (כדוגמת "מייקל" באנגלית, "מישל" בצרפתית, "מיגל" בספרדית או "מיכאיל" ברוסית) נפוץ מאוד בעולם כשם פרטי ואף כשם משפחה. אישים ידועים הנושאים שם זה: סמי מיכאל, מייקל ג'ורדן, ג'ורג' מייקל, מישל פוקו, מיגל דה סרוואנטס, מיכאיל גורבצ'וב וכן רבים נוספים.

מיכאל הוא אחד מארבעת המלאכים גבריאל, מיכאל, רפאל ואוריאל, העומדים לפני כיסא הכבוד ותפקידם להשגיח ולשמור על ארבע כנפות הארץ.

בתנ"ך עצמו אין בדרך כלל אזכור מפורש של שמות המלאכים. אולם מיכאל מוזכר שלוש פעמים בסוף ספר דניאל:

וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי, וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס

— ספר דניאל, פרק י', פסוק י"ג

אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת, וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי, עַל-אֵלֶּה, כִּי אִם-מִיכָאֵל שַׂרְכֶם

— ספר דניאל, פרק י', פסוק כ"א

וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא, וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר

— ספר דניאל, פרק י"ב, פסוק א'

בזמנם של חז"ל, עלתה הטענה, למשל על ידי האמורא רבי שמעון בן לקיש, כי שמות המלאכים הם שמות באכדית ובבבלית, שהובאו לארץ עם חזרתם של גולי בבל.^[1] חוקרים וארכאולוגים מודרניים נוטים להסכים לטענה זאת.

מתוך שבעת המלאכים העיקריים במיתולוגיה היהודית, רק שניים מוזכרים בתנ"ך בשמם: מיכאל וגבריאל. חמשת המלאכים העיקריים הנוספים במיתולוגיה היהודית, (רפאל, אוריאל, רגואל, שריאל, ירחמיאל) מוזכרים החל מהמאה השנייה לספירה, בספר חנוך ב', וכן במדרשים, למשל מוזכר המלאך מיכאל במדרש אסתר רבה פרשה י' פסוק ט', לצד אליהו הנביא, שנדמה במדרש זה לסריסו של אחשוורוש, חרבונה:

”וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן (אסתר ז, ז), מֶה עָשָׂה מִיכָאֵל הַמַּלְאָךְ הִתְחִיל מְקַצֵּץ אֶת הַנְּטִיעוֹת לְפָנָיו, וְהוֹסִיף חֵמָה עַל חֲמָתוֹ, וְשָׁב אֶל מִשְׁתֵּה הַיַּיִן, וְהָמָן עָמַד לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ, מֶה עָשָׂה מִיכָאֵל דְּחָפוֹ עַל אֶסְתֵּר, וְהָיְתָה מְצַעֶקֶת אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ הֲרֵי הוּא כֹּבְשֵׁנִי לְפָנֶיךָ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת. וְשָׁמַע הָמָן הַדָּבָר הַזֶּה וְנָפְלוּ פָנָיו. מֶה עָשָׂה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, נִדְמָה לְחַרְבוֹנָה וְאָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי וגו'. דְּאָמַר רַבִּי פִּנְחָס צָרִיךְ לוֹמַר חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב.”

כן מוזכר מיכאל כמי שמגן על עם ישראל מלמעלה ומלמד סניגוריא על עם ישראל מלמעלה, בזמן שהמן מלמד קטגוריא מלמטה, ככתוב במדרש אסתר רבה, פרשה ז':יב:

”וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם, כָּל מַה שֶּׁהָיָה הָמָן מְקַטְרֵג אֶת יִשְׂרָאֵל מִלְּמַטָּה, הָיָה מִיכָאֵל מְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סָנֵיגוֹרְיָא מִלְּמַעְלָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין בָּנֶיךָ מִתְקַטְרְגִין לֹא עַל שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְלֹא עַל שֶׁגִּלּוּ עֲרָיוֹת, וְלֹא עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, אֶלָּא אֵין מִתְקַטְרְגִין אֶלָּא עַל שֶׁהֵן מְשַׁמְרִין אֶת דָּתוֹתֶיךָ, אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ לָא שְׁבַקִּית וְלָא אֶשְׁבֹּק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א יב, כב): כִּי לֹא יִטּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, בֵּין חַיָּבִין בֵּין זַכָּאִין, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַנִּיחָם, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל. (שיר השירים ח, ז): אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ, זֶה הָמָן הָרָשָׁע, שֶׁנָּתַן עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף לְהַכְחִיד אֶת יִשְׂרָאֵל, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ.”

המלאך מיכאל נחשב כפטרונה של הנצרות בכלל והנצרות הקתולית בפרט. בחזון יוחנן הוא מוזכר כמי שנלחם בחרבו כנגד הדרקון הרשע (סמל לשטן) ואף מצליח להורגו. בנוסף לכך, ישנן מסורות הקושרות מקומות קדושים לנצרות, המוקדשים ברובם למלאך מיכאל, לאותה חרב מסתורית בדמות קווי ליי אשר משמשים את הקתולים האדוקים בדתם, לחיזוק אמונה זו. בין קווי הליי שתומכי העידן החדש והמאמינים הקתולים מבליטים קיימים שני קווים: האחד בדרום אנגליה, והשני חוצה את מערב ודרום אירופה, שהמשותף ביניהם הוא מספר רב של אתרים הקשורים למלאך מיכאל.

אורכו של הקו בדרום אנגליה (St. Michael Alignment) הוא 560 קילומטרים. הוא מתחיל בקורנוול בקצה הדרום-מערבי של בריטניה והוא מסתיים ביישוב Hopton-on-Sea. כיוונו צפון-מזרח, שהוא גם הכיוון של זריחת השמש ב-8 במאי שהוא גם יום החג של המלאך מיכאל על פי לוח חגי קדושים נוצרים. הקו כולל את האתרים הבאים:^[2][3][4]

• גבעת סנט מייקל – בפועל אי בזמן הגאות. בעבר מנזר בת למנזר מון-סן-מישל, כיום משולבת כנסיית המנזר בטירה על האי.
• דה הרלרס – מתחם נאוליתי הכולל שלושה מעגלי אבנים מהתקופה הנאוליתית
• בורו ממפ – גבעה שבראשה כנסייה על שם סנט מייקל שבנייתה לא הושלמה
• גלסטונברי טור – גבעה נישאה שבראשה מגדל שנותר מכנסיית סנט מייקל
• גבעת סילברי – הגבעה המלאכותית הפרהיסטורית הגבוהה ביותר באירופה
• ברי סנט אדמונדס (Bury St Edmunds) – היה פעם אחד המנזרים החשובים ביותר באנגליה ומקדש לאחד מהקדושים המגנים על אנגליה.

הקו שחוצה מערב ודרום אירופה התחיל כציר מיכאל-אפולו (St. Michael-Apollo Axis),^[3][5] משום ששניים מהאתרים על הקו מוקדשים לאל אפולו. נוצרים אדוקים מעדיפים להתעלם מחלק הפגני בקו וקוראים לו "הקו המקודש של מיכאל המלאך הקדוש" (The Sacred Line of Saint Michael the Archangel).^[6] כיוון הקו מצפון-מערב לדרום-מזרח והוא מתחיל בדרום אירלנד ומסתיים בצפון ישראל. הוא כולל את האתרים הבאים:

• סקליג מייקל – אי בדרום-מערב אירלנד ששימש כמרכז חשוב לנזירים אירים במשך מאות שנים הקרוי על שם המלאך מיכאל שעל פי האגדה עזר לפטריק הקדוש להיפטר מנחשים באירלנד
• גבעת סנט מייקל – בפועל אי בזמן הגאות, הנקודה שבה קו מיכאל האנגלי נפגש בקו האירופאי
• מון-סן-מישל – האח הגדול של גבעת סנט מייקל, עיירה ומנזר בראשה על אי בגאות, המוקדשת למלאך מיכאל.
• מנזר סן מיקלה – מכלול דתי בהרים בפיימונטה בצפון איטליה, ששימש כנראה השראה לספר שם הוורד
• סנטואריו די סן מיקלה ארקאנג'לו (santuario di San Michele Arcangelo) (אנ') – שוכן בנפת פוג'ה בדרום-מזרח איטליה, המקדש העתיק ביותר במערב אירופה המוקדש למלאך מיכאל
• דלפי – שוכן במרכז יוון, אחד האתרים החשובים ביותר לפולחן אפולו
• דלוס – אי במזרח יוון שנחשב כמקום לידתו של האל אפולו
• סימי – אי במזרח יוון שבו מנזר יווני-אורתודוקסי המוקדש למלאך מיכאל
• מנזר סטלה מאריס – מנזר שהוא המרכז של המסדר הכרמליתי בשכונת סטלה מאריס בחיפה.

מיכאל נחשב כקדוש המגן של צנחנים בצבא ארצות הברית.^[7]

בסדרה "המלאך השומר שלי" מיכאל הוא מלאך ממין נקבה, פמיניסטי ועצמאי.

בסדרה לוציפר השחקן טום אליס משחק גם אותו וגם את לוציפר אחיו.

• אפי זיו, הצופן הנוצרי באמנות, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2015, עמ' 103–104, מסת"ב 978-965-566-137-8

מדיה וקבצים בנושא מיכאל בוויקישיתוף

• מאיר בר-אילן, שמות של מלאכים, בתוך: אהרן דמסקי, י' רייף וי' תבורי (עורכים), ואלה שמות: מחקרים באוצר השמות היהודיים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן ה'תשנ"ז, עמ' לג-מח.
• מיכאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)