|
מייה הורוביץ
מייה הורוביץ
Mia Horowitz![]() | |
לידה |
23 באוקטובר 1949 (בת 75)
יפו, ישראל ישראל |
|---|
|
ענף מדעי |
גנטיקה, אימונולוגיה  |
|---|
|
עיסוק |
גנטיקאית |
|---|
|
מקום לימודים |
- האוניברסיטה העברית בירושלים
- מכון ויצמן למדע
|
|---|
|
מנחה לדוקטורט |
יוסף אלוני |
|---|
|
מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב |
|---|
|
פרסים והוקרה |
פרס אולשוונג (2000) |
|---|
|
תרומות עיקריות |
|---|
|
חקר מחלת גושה וחלבוני EH |   | מייה הורוביץ (נולדה ב-23 באוקטובר 1949) היא גנטיקאית ישראלית ופרופסור אמריטה בבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
מייה הורוביץ נולדה ביפו.
את לימודיה לתואר ראשון בביולוגיה עשתה במסגרת העתודה האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים והשלימה אותם בשנת 1970 בהצטיינות. מיד לאחר מכן המשיכה ללימודי תואר שני בגנטיקה, אף הם באוניברסיטה העברית, בהנחייתו של פרופ' עמירם רונן, ואותם סיימה בשנת 1972 בהצטיינות. בשנים 1972–1974 שירתה בצה"ל.
לאחר שחרורה מצה"ל החלה את לימודיה לתואר שלישי בגנטיקה, אותו עשתה במכון ויצמן למדע בהנחייתו של פרופ' יוסף אלוני. נושא עבודת הדוקטורט שלה שהוגשה בשנת 1980, היה "חקר ההיווצרות והעיבוד של RNA בנגיפי SV40 ופוליומה".
באותה שנה עברה הורוביץ למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שם הייתה לעמיתה בתר-דוקטורית במרכז לחקר הסרטן, בהנחייתו של פרופ' פיליפ שארפ. בשנת 1983, עם חזרתה לישראל, הצטרפה למחלקה לאימונולוגיה כימית במכון ויצמן למדע, שם קודמה לדרגת מדענית בכירה בשנת 1985, וב-1988 לדרגת פרופסור חבר.
בשנת 1989 הצטרפה למחלקה לאימונולוגיה ולחקר התא באוניברסיטת תל אביב. שם, קודמה הורוביץ לדרגת פרופסור מן המניין בשנת 1998, ובשנים 1999–2003 שימשה כראש המחלקה.
במשך השנים שימשה כחוקרת אורחת באוניברסיטת ניו יורק, במעבדות לביולוגיה ימית בוודס הול ובאוניברסיטת רוקפלר.
הורוביץ נשואה ואם לשלושה, מתגוררת ברמת השרון.
מחקר
מחקרה של הורוביץ התמקד בשני אפיקים מרכזיים. באפיק האחד, היא חוקרת את מחלת גושה, מחלה גנטית אוטוזומלית רצסיבית הנגרמת על ידי הפחתה בפעילות של האנזים הליזוזומלי גלוקוצרברוזידאז. הורוביץ קבעה את קיומם של שני גנים ואת הרצף שלהם: גן הגלוקוצרברוזידאז ופסאודוגן, הזהה לו ב-96%, אך אינו מקדד לחלבון. בהמשך זיהתה מספר מוטציות המופיעות בחולי גושה, וקבעה תדירות של מוטציות באוכלוסיות היהודית והלא-יהודית בישראל. כמו כן פיתחה הורוביץ דרך לקבוע פעילות של חלבוני גלוקוצרברוזידאז מוטנטיים בתרביות רקמה. בהמשך הראתה יחד עם קבוצתה כי גלוקוצרברוזידאז מוטנטי מוכר כבלתי-מקופל באברון התאי הנקרא רשתית תוך-פלזמית, האחראי על קיפול חלבונים. כתוצאה מכך החלבון המוטנטי לא מובל לליזוזומים ושוהה ברשתית התוך-פלזמית, מה שגורם לעקה.
באפיק השני, הורוביץ וקבוצתה גילו משפחה של חלבונים המשתתפים באנדוציטוזה ובשינוע בין-תאי, הנקראים חלבוני EHDs. מבין ארבעה חלבונים הידועים בקבוצה (EHD4-EHD1) נחקרו לעומק שלושה במעבדתה של הורוביץ, ונמצא תפקידם בשרשרת ההובלה התוך-תאית.
לאחרונה, מתרכזת מעבדתה של הורוביץ בהבנת הקשר בין מחלת גושה למחלת פרקינסון. מחקרים שנעשו בישראל ובמדינות אחרות הצביעו על כך שנשאות של גן מוטנטי לגלוקוצרברוזידאז מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, שהיא מחלה נוירודגנרטיבית הנובעת ממוות של תאים דופמינרגיים במוח ומתבטאת בבעיות תנועה: תנועה איטית, רעד ונוקשות שרירים. הורוביץ הראתה, תוך שימוש בזבוב התסיסה דרוזופילה מלנוגסטר, כי ביטוי של חלבוני גלוקוצרברוזידאז מוטנטיים בתאים הדופמינרגיים במוח מוביל להופעת סימנים פרקינסוניים בזבוב. נוסף על כך, הראתה מעבדתה כי שימוש במולקולה קטנה, אמברוקסול, העוזרת בקיפול החלבון המוטנטי ברשתית התוך-פלזמית, ומשמשת לכן כפתרון פרמקולוגי, מאטה משמעותית את התפתחות הסימנים הפרקינסוניים.
הורוביץ פרסמה למעלה מ-100 מאמרים בכתבי עת מקצועיים.
פרסים והוקרה
- הקתדרה ע"ש צ'ארלס רבסון במכון ויצמן למדע (1985–1989)
- פרס לוינסון לביולוגיה (1989)
- פרס מ' גרוטו מטעם חברת טבע והאקדמיה הישראלית הלאומית למדעים (1996)
- פרס אולשוונג מטעם האפוטרופוס הכללי (2000)
- הפרס השנתי ע"ש ז'קלין סרוסי לחקר הסרטן (2004)
מאמרים נבחרים
- Horowitz, M., Wilder, S., Horowitz, Z., Reiner, O., Gelbart, T, Beutler, E. The human glucocerebrosidase gene and pseudogene: Structure and evolution. Genomics, Vol.4, 1988 (pp.87-96).
- Firon, N., Eyal, N., Kolodny, E.H., Horowitz, M. Genotype assignment in Gaucher disease by selective amplification of the active glucocerebrosidase gene. Am. J. Hum. Genet., Vol.46, 1990 (pp.527-542).
- Horowitz, M., Tsuri, G., Eyal, N., Berebi, A., Kolodny, E.H., Brady, R.O., Barton, N.W., Zimran, A. Prevalence of nine mutations among Jewish and non-Jewish Gaucher patients. Am. J. Hum. Genet., Vol.53, 1993 (pp.921-930).
- Zimran, A., Horowitz, M. RecTl - A complex allele of the glucocerebrosidase gene associated with a mild clinical course of Gaucher disease. Am. J. Med. Genet. Vol.50, 1994 (pp.74-78).
- Galperin, E., Benjamin,, S. Rapaport, D., Rotem-Yehudar, R., Horowitz, M. EHD3 - a protein that resides in recycling vesicular and tubular membrane structures and interacts with EHD1. Traffic. Vol. 3, 2002 (pp. 575-89).
- Ron, I., M. Horowitz. ER retention and degradation as the molecular mechanism underlying Gaucher disease heterogeneity. Hum. Mol. Gen. 2005 15 (pp. 2387-2398).
- Benjamin, S., Weidberg, H., Rapaport, D., Pekar, O., Nudelman, M., Segal, D., Hirschberg, K., Katzav, S., Ehrlich, M. and Horowitz, M. EHD2 mediates trafficking from the plasma membrane by modulating Rac1 activity. Biochem J. 2011 439 (pp.433-442).
- Pekar O., Benjamin, S., Weidberg, H., Smaldone S., Ramirez F. and Horowitz, M. EHD2 shuttles to the nucleus and represses transcription. Biochem J. 2012 444 (pp.383-94).
- Maor, G., Filocamo, M., Steller, H., Segal, D. and Horowitz, M. Unfolded protein response in Gaucher disease: From Human to Drosophila. Orphanet J of Rare Dis 2013 8 (pp.140-54).
- Bendikov-Bar, I., Rapaport, D., Larisch, S. and Horowitz, M. Parkin-mediated ubiquitination of mutant glucocerebrosidase leads to competition with its substrates PARIS and ARTS. Orphanet Journal of Rare Diseases 2014 9: 86.
- Maor, G, Rapaport, D. and Horowitz, M.: The effect of mutant GBA1 on accumulation and aggregation of a-synuclein. Human Molecular Genetics 2019 28 (pp.1768-1781).
- Cabasso O., Krivoruk, O, Pasmanik-Chor, M., Mirzaian, M., Ferraz, M., Aerts, J. and Horowitz, M. Drosophila melanogaster mutated in its GBA1b ortholog presents neuronopathic Gaucher-like disease. Journal of Clinical Medicine 2019, 8, pii: E1420.
- Braunstein, H., Papazian, M., Maor, G., Lukas, J., Rolfs, A. and Horowitz, M. Misfolding of Lysosomal α-Galactosidase A in a Fly Model and its Alleviation by the Pharmacological Chaperone Migalastat. International Journal of Molecular Sciences 2020, 21: 7397.
קישורים חיצוניים
|
|
