מיטשל לי ויגינס (באנגלית: Mitchell Lee Wiggins; 28 בספטמבר 1959 – 9 בספטמבר 2024) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק בעמדת הקלע. אביו של שחקן ה-NBA אנדרו ויגינס.
קריירת מכללות
ויגינס נולד בקינסטון, קרוליינה הצפונית, ושיחק כדורסל מכללות במכללת טרוט-מקונל, אוניברסיטת קלמסון ואוניברסיטת המדינה של פלורידה, ובשנתיים במדיה העמיד ממוצעים של 23.2 נקודות ו-8.9 ריבאונדים למשחק.[1]
קריירה מקצועית
ויגינס נבחר במקום ה-23 בדראפט ה-NBA 1983 על ידי אינדיאנה פייסרס, אך הועבר לשיקגו בולס תמורת סידני לואו ובחירת סיבוב שני. בעונת הרוקי שלו שיחק ויגינס בכל 82 משחקי העונה הסדירה והעמיד ממוצעים של 12.4 נקודות, 4 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים למשחק.[2]
לאחר סיום עונת 1983/1984 העבירו הבולס את ויגינס, לצד בחירות דראפט, ליוסטון רוקטס בתמורה לקולדוול ג'ונס. בשתיים וחצי עונות ברוקטס הוא בעיקר עלה מהספסל כמחליף לג'ון לוקאס ולואיס לויד, אך עדיין העמיד ממוצעים של כ-8 נקודות ו-3 ריבאונדים בכ-20 דקות למשחק. בעונת 1986 זכה ויגינס עם הרוקטס באליפות המערב, העפיל איתם לגמר ה-NBA ואף קלע סל ניצחון במשחק השלישי מול בוסטון סלטיקס, שניצחו לבסוף בסדרה 4–2.
בשנת 1987 הושעו ויגינס ולויד לשנתיים וחצי מהליגה לאחר שיצאו חיוביים לקוקאין בבדיקת סמים.[3]
לאחר שהושעה מה-NBA שיחק ויגינס בטמפה ביי סטארס, מיסיסיפי ג'טס וקוואד סיטי ת'אנדר מליגת ה-CBA, אך בדצמבר 1987 הושעה גם מליגה זו בעקבות פרשיית סמים בספורט נוספת.
השעייתם של ויגינס ולויד נגמרה לקראת עונת 1989/1990, ובעונה זו הופיע ויגינס ב-66 משחקים וקלע 15.5 נקודות בממוצע למשחק. עם זאת, בשל אי שביעות רצונו של המאמן דון צ'ייני מיכולתו ההגנתית של ויגינס והגעתו של ורנון מקסוול לקבוצה התמעטו דקות המשחק שלו.
לאחר שוויגינס הפך לשחקן חופשי בסיום עונת 1989/90 אף קבוצה לא הביעה בו עניין למעט פילדלפיה 76', שהתכוונה להחתים את אותו בנובמבר 1990 אך ויתרה על כך לאחר שסירב לבצע בדיקה גופנית מלאה הכוללת בדיקת סמים.[4] ויגינס לא שיחק בעונת 1990/1991, אך חתם בפילדלפיה כעבור שנה.[5] עונת 1991/1992 הייתה האחרונה שלו ב-NBA, בה העמיד ממוצעים של 4.3 נקודות ו-1.9 ריבאונדים בלבד למשחק. הוא קלע 3,877 נקודות בקריירת ה-NBA שלו.
לאחר ששוחרר מפילדלפיה שיחק ויגינס בפורט ויין פיורי ואוקלהומה סיטי קאבלרי מה-CBA, וב-1993 חתם באורורה דזיו מהליגה האיטלקית השנייה בכדורסל. לאחר מכן הוא שיחק במשך חמש שנים בליגת העל היוונית בכדורסל: מילון, ספורטינג אתונה ופאניוניוס, וסיים פעמיים כמלך הסלים של הליגה (1994 ו-1996). הוא שיחק גם בטונדניה 65 רוממאסטרס מהפיליפינים, לימוז' מהליגה הצרפתית ומספר קבוצות מהליגות הקטנות של הכדורסל בארצות הברית.
קריירה בנבחרת הלאומית
ויגינס שיחק במדי נבחרת ארצות הברית בכדורסל וזכה עימה במדליית כסף באליפות העולם בכדורסל 1982.
חיים אישיים
אשתו של ויגינס, מריטה פיין-ויגינס (אנ'), היא אתלטית עבר שייצגה את קנדה בתחרויות האתלטיקה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) וזכתה בשתי מדליות כסף אולימפיות במרוץ שליחים.[6] השניים נפגשו בזמן לימודיהם באוניברסיטת המדינה של פלורידה. בנם הבכור, מיטשל ג'וניור, שיחק באוניברסיטת סאות'איסטרן ובנם האמצעי ניקולס שיחק כדורסל מקצועי בקבוצות שונות ברחבי העולם. בנם הצעיר, אנדרו ויגינס, גם הוא כדורסלן ונבחר בבחירה הראשונה בדראפט ה-NBA 2014 על ידי קליבלנד קאבלירס.[7]
ויגינס נפטר ב-9 בספטמבר 2024, בגיל 64.[8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ סטטיסטיקות מכללות, באתר Sports-Reference.com
- ^ סטטיסטיקות, באתר ה-NBA
- ^ Lloyd and Wiggins of Rockets banned for drug use, New York Times, 14 בינואר 1987
- ^ Physical a factor for club, Wiggins, פילדלפיה אינקוויירר, 15 בנובמבר 1990, עמ' 46
- ^ Wiggins signs 1-year contract, פילדלפיה אינקוויירר, 20 ביולי 1991, עמ' 51
- ^ From Canada to college basketball, ESPN, 9 ביולי 2012
- ^ שי לוי, בלאט בחר נכון? אנדרו וויגינס - פוטנציאל גדול, עם סימן שאלה, באתר ערוץ הספורט, 27 ביוני 2014
- ^ Former NBA guard Mitchell Wiggins dies at 64, ה-NBA, 14 בספטמבר 2024
