מיהאי דויד (בהונגרית: Dávid Mihály; פלניד, 29 במאי 1898 – פריז, 5 בנובמבר 1965) היה שחקן תיאטרון וקולנוע רב כישרונות יהודי-הונגרי, ניצול שואה שעסק גם בתרגום מחזות ובציור.
קורות חיים
מיהאי דוד נולד במשפחה יהודית, בנם של וילמוש דויד, פקיד ושל נלי רוזנפלד. הוא סיים את בית הספר התיכון בעיר טטה בהונגריה ואחר כך היה סטודנט למשפטים. דויד גויס כחייל במלחמת העולם הראשונה, הוא לחם במזית הרוסית ובחזית האיטלקיתשם נפצע ולבסוף שוחרר כסגן. בשנת 1921 סיים את לימודיו בהצטיינות באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע. בכיתתו היו 16 סטודנטים שחלקם הפכו גם הם לשחקנים מוכרים. בתום לימודיו החל את הקריירה שלו באזורים מחוץ לבודפשט הבירה, אך עד מהרה, בשל כישרונו, קיבל חוזה בבודפשט. בין 1923 לבין 1930 היה חבר בתיאטרון ההונגרי. בשנת 1927 זכה בפרס גדול של 500 פנגה לחופשה. בשנים 1931–1932 שיחק ב"תיאטרון החדש", ומ-1936 עד 1940 שוב בתיאטרון ההונגרי. בתקופת מלחמת העולם השנייה 1940-1945, הוא לא הורשה לעלות על הבמה בשל יהדותו, עקב החוקים היהודיים. הוא שרד את השואה ושיחק בתיאטרון הלאומי מ-1945 עד 1949, בתיאטרון מדאץ' מ-1949 עד 1953, ובתיאטרון צבא העם ההונגרי מ-1953 עד 1956. הוא היגר ב-1956 בתקופת המרד ההונגרי, למעשה ברח, והתיישב בפריז, שם חי עד מותו. בזמנו הפנוי עסק גם בציור ובתרגום יצירות במיוחד מחזות.
תפקידיו
תפקידי תיאטרון (חלקי)
תפקידיו הקולנועיים
- בעל האחוזות החדש (1935) - שחקן קוביות
- קפה מוסקבה (1935) - קצין רוסי
- אני לא יכול לחיות בלי מוזיקה (1935) - חוכר באחוזה
- היה טוב עד המוות (1936) -
- פגאנים (1936) - סגן הורטובה
- שלמי, גברת! (1937) - המשרת של הרוזנת
- אוכל לראותך פעם בשבוע (1937) - ד"ר נויבואר, רופא ראשי במוסד לחינוך לבנות
- אין צירופי מקרים (1938) - נספח דיפלומטי
- מצור על ביסטריצה (1948) - פרנץ פורגט, רב-סרן בדימוס
- מאגנאש מישקה (1948)
- שני שוורים קטנטנים (1955; סיפור עם סקלרי) - לורד הטירה
תרגומיו
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
ערך זה הוא
יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה ש
מקשרים אליו. אתם מוזמנים
לתרום לוויקיפדיה ו
לקשר אליו מ
כמה מהערכים שמכילים את המונח "מיהאי דויד".
[[[קטגוריה:יהודים בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה]]
