מחר אזיל דמעה (באנגלית: I'll Cry Tomorrow) הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1955 עם סוזן הייוורד בתפקיד הראשי.
התסריט מבוסס על רומן בשם זה של ליליאן רוט המספר את חייה כזמרת וכוכבת סרטים הנדחפת כל הזמן על ידי אמה השתלטנית ובגלל התמרדותה ומות אהובה היא נגררת לאלכוהוליזם ומידרדת לשפל המדרגה עם שברגע האחרון מצליחה להשתקם. ולספר את סיפורה.
שם הספר והסרט נגזר מזה שכאשר ליליאן נשברת ובוכה, אמה מבקשת ממנה שלא תבכה עכשיו ושתשאיר את הדמעות למחר.
הסרט זכה בפרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר.
סוזן הייוורד הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. היא מופיעה בסרט במספר קטעי שירה.
תקציר העלילה
ליליאן רוט (סוזן הייוורד) היא זמרת ושחקנית ידועה שהקריירה שלה מצליחה הודות לכישרונה אך גם בגלל אמה קייטי (ג'ו ואן פליט) העומדת מאחוריה מאז שהייתה ילדה קטנה ומדרבנת אותה להקדיש את חייה לבמה.
ליליאן פוגשת באחת מהופעותיה את חבר נעוריה דייוויד טרדמן (ריי דנטון) והם מתאהבים. דייוויד הוא עורך דין ומתחיל להיות המנהל שלה. הם מחליטים להתחתן ולהקים משפחה אבל קייטי מתנגדת לכך ומנסה לשכנע את ליליאן כי חבל לה להפסיד את הקריירה שהשקיעה בה הרבה עד אז.
דייוויד נפטר באופן פתאומי וליליאן נכנסת לדיכאון ונדודי שינה. כאשר אלכוהול מאפשר לה לישון, היא מתחילה לשתות ומצב הרוח שלה נע בין אגרסיביות לדיכאון.
היא מחליפה בעלים ומצבה הפיזי והאמנותי מידרדר עד שהיא מוצאת את עצמה ברחוב.
היא שוכרת חדר בקומה גבוהה של בית מלון ומתכוננת להפיל את עצמה לרחוב אך ברגע האחרון היא מתחרטת.
לבסוף היא נכנסת לסניף של אלכוהוליסטים אנונימיים ומתקבלת שם באהדה על ידי ברט מגווייר (אדי אלברט), עוברת תהליך גמילה קשה ומתאוששת.
ברט משכנע אותה להופיע בתוכנית הטלוויזיה "אלה הם חייך" ולספר על חוויותיה כאלכוהוליסטית.
קישורים חיצוניים
