מַחְמוּד מֻחַמַּד אַבּוּ אלְ-וַפַא (בערבית: محمود محمد أبو الوفا; 1900–26 בינואר 1979) היה משורר מצרי.
ביוגרפיה
אבו אל-ופא נולד בכפר א-דירס שבנפת אג'א במחוז א-דקהלייה. אביו נפטר בילדותו המוקדמת. בגיל 10 שבר את רגלו במשחק כדור, אולם נוכח הבערות והיעדר יכולתה של אמו לממן ביקור אצל רופא או בבית חולים, התפתח ברגלו נמק, אשר הצריך את קטיעתה.
בשנת 1927 השתתף בתחרות שנערכה לכבוד המשורר אחמד שאוקי. ועדת השיפוט, שבה היו חברים חאפז אבראהים וח'ליל מוטראן, בחרה בשיר שכתב אבו אל-ופא שיוקרא בטקס הרשמי לכבודו של שאוקי, אלא שהאחרון סירב להקראת השיר בשל לבושו הכפרי של אבו אל-ופא והקביים שלו.
אבו אל-ופא קיבל את השכלתו היסודית בכותאב שבכפרו. הוא שינן את הקוראן, ובגיל 12 עזב את כפרו לדמיאט, לאזור ראס אל-בר, שם עבד בבתי קפה. בדמיאט נרשם למכון הדתי, אולם סולק ממנו לאחר שלוש שנים בשל תוכן השירה שחיבר.
אבו אל-ופא עזב את דמיאט ופנה לקהיר כשהיה בן פחות מ-20, בכוונה להשלים את לימודיו באל-אזהר. הוא עסק בהגשת קפה בבית קפה ברחוב עבד אל-ח'אלק ת'רוות, שהיה חלקית בבעלותו, והפך אותו לסלון ספרותי ולפורום תרבות. את לימודיו באל-אזהר לבסוף לא השלים. הוא התפרנס מעבודות מזדמנות, בהן: מוכר פול מדמס, עובד בית קפה, מוכר סיגריות ומתווך קרקעות חקלאיות. כמו כן, עבד כמפיק אירועים במשך תקופה בחייו.
בשנת 1930 פרסם בכתב העת "אל-מוקתטף" את שירו "האמונה" (الإيمان). עד מהרה הפיצו חמישה כתבי עת גדולים את השיר, דבר שנחשב להישג עיתונאי של כתב העת. פואד סרוף, העורך הראשי דאז, הזמין בעקבות זאת את אבו אל-ופא להצטרף לצוות המערכת של המגזין, שם הופקד על עריכת מדור "ספריית אל-מוקתטף".
לימים ערכה האגודה לספרות חדשה טקס לכבוד אבו אל-ופא, שם ניצל אחמד שאוקי את ההזדמנות לכפר על גירושו של אבו אל-ופא מהטקס שנערך לכבודו. שאוקי שלח לעיתון אל-אהראם ב-1932 שיר לכבודו של אבו אל-ופא המשבח את כושרו הפואטי, ושבו כתב שעל אף שהליכתו על קביים מגבילה את צעדיו, הרי שהוא בעל דמיון משוחרר ונרחב.
ביוני 1932 נסע לפריז להשתלמות, שם החליף את הגלימה והקביים בחליפה ובתותב. שנה לאחר מכן יצא לאור קובץ שיריו הראשון, "נשימות לוהטות" (أنفاس محترقة). לבקשת משרד החינוך המצרי, השלים את שירתו לילדים של אחמד שאוקי (לאחר שזה כבר נפטר), וחיבר קובץ שירים שנלמד בבתי הספר במצרים במשך קרוב ל-25 שנה. בהמשך עבד כשדר ברדיו המצרי.
אבו אל-ופא מת ב־26 בינואר 1979 ונקבר בכפר הולדתו, סמוך לקבר סבו.
אבו אל-ופא היה חבר במספר מפלגות, וכן במספר אגודות ספרותיות, בהן האגודה לספרות חדשה ואגודת אפולו לשירה. הוא תמך במהומות 1919 במצרים כסופר וכאינטלקטואל.
ספריו
אבו אל-ופא חיבר מספר קובצי שירה ודיוואנים, בהם:
- "נשימות לוהטות" (1933, أنفاس محترقة)[1] בהוצאת דאר אל-הילאל, קהיר
- "דשאים" (1938, أعشاب)[1] בהוצאת אל-איח'אא', קהיר
- "תשוקות" (1941, أشواق)[1]
- "כותרת ההמנון" (1952, عنوان النشيد) – יצא לאור בקהיר, מכיל שיר ארוך בעל 351 בתים
- "שירתי" (1962, شعري) בהוצאת דאר אל-מעארף, קהיר
- "שיריי בנושא אהבה" (1981, أشعاري في الحب) – יצא לאור לאחר מותו
פרסים והוקרה
בשנת 1967 העניק לו נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר את עיטור המדעים והאמנויות מדרגה ראשונה. ב-1977 העניק לו הנשיא אנואר סאדאת את פרס ההצטיינות באמנויות. בנוסף, קיבל את פרס האקדמיה לאמנויות בשווי 1,000 לירות מצריות.
הערות שוליים
