ערך זה עוסק בתיאור אנציקלופדי של מחיקת ערכים באתרי ויקיפדיה. אם התכוונתם לכללים לידיעת העורכים בוויקיפדיה העברית, ראו ויקיפדיה:מדיניות המחיקה.

מחיקת ערכים היא תהליך פנימי באנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה, שבמסגרתו מחליטה קהילת ויקיפדיה למחוק ערך שהועלה לאנציקלופדיה ונמצא לא ראוי להיכלל בה.

בניגוד לאנציקלופדיה מסורתית, בה מלכתחילה מתווספים פחות ערכים ובפרט פחות ערכים שיימחקו בסופו של דבר (בשל מיעוט ערכים ועורכים), ודיונים ומחיקות מהאנציקלופדיה נעשים לרוב בסתר (למשל השמטת הערך במהדורה המודפסת העוקבת); בוויקיפדיה כמעט כל גורם יכול להוסיף ערך, ועל כן מחיקה היא גורם משמעותי בבניית האיכות של האנציקלופדיה, דיוני המחיקות והמחיקות עצמם הן בעל נראות גבוהה ופומבית ומערבות מספר עורכים רב, וישנו תיעוד מסודר ופומבי להליכי המחיקה. כתוצאה משקיפות התהליך, ישנו גם עניין ציבורי ואקדמי במחיקות והרציונל העומד מאחוריהן.

לאור חשיבותה של ויקיפדיה בתור מקור מידע, נוצרה חשיבות מסחרית, כלכלית, ותדמיתית לקיום ערכים על אנשים, מקומות, ומיזמים. מעבר לקידום אתרים במנועי חיפוש^[1] או הכנסת מידע משלים לתוצאות חיפוש של גוגל,^[2][3] עצם קיום ערך בוויקיפדיה יכולה לגרום למחפש במנוע חיפוש לייחס חשיבות לערך על אף שלפחות מחקר אקדמי אחד טוען שאין בהכרח ערך מידעני^{[דרושה הבהרה]} לגבי קיום ערך.^[4][5] בפוליטיקה האמריקאית, צפיות בדפי ויקיפדיה הם כלי תחזית, עם יכולת אומדן לתוצאות בחירות פוליטיות, ועריכת דפי הוויקיפדיה של המועמדים הוא נושא חשוב לקמפיינים,^[6][7] וניתן כנראה אף לחלץ מידע על פעולות פוליטיות עתידיות מעריכות ויקיפדיה.^[8] אנשים וארגונים לעיתים רואים חשיבות בכך שייכתב ערך לגביהם בוויקיפדיה.^[9]

ערך מורחב – ויקיפדיה:מדיניות המחיקה

ערכים נמחקים מוויקיפדיה על-פי מדיניות מורכבת, המשתנה בין המהדורות בשפות השונות, ושהיא דינמית באופייה ומשתנה בהתאם להעדפות העורכים לאורך השנים. המכנה המשותף של מדיניות המחיקה בכלל השפות הוא דיון על חשיבות הערך בין עורכי ויקיפדיה ומנגנון הצבעה או בניית קונצנזוס. לפיכך, עצם התהליך מלמד על החשיבות הנתפסית, בידי העורכים, של ערכים המועמדים למחיקה.

בויקיפדיה העברית התהליך טרם מחיקתו של ערך כולל העלאתו לדיון חשיבות בן שבוע. במידה ואין הסכמה בין העורכים לאחר שבוע של דיון, עורך יכול להעלות את הערך להצבעת מחיקה. זכות ההצבעה בהצבעות שכאלו ניתנת לעורכים שלהם ותק של 30 ימים באתר ושביצעו לפחות 100 עריכות ב-90 הימים שקדמו להצבעה. מחיקת ערך שעלה להצבעה דורשת רוב מיוחס של 55%. עם זאת, דפים הכוללים הפרה של זכויות יוצרים והשחתות עשויים להמחק גם בתהליך מהיר.

בויקיפדיה האנגלית לעומת זאת, מדיניות המחיקה איננה כוללת הצבעות ומחיקת ערכים מתבצעת רק בקונצנזוס בין כלל העורכים שלקחו חלק בדיון.^[10] אף על פי כן, כ-60% מהערכים המוצעים למחיקה בוויקיפדיה האנגלית אכן נמחקים, כ-25% מהם נשארים, והיתר מאוחדים לתוך ערכים אחרים, הופכים להפניות או מטופלים באופן אחר.^[11]

בפן הטכני, מחיקת ערך בפועל יכולה להתבצע רק על ידי עורכים בעלי הרשאת מפעיל מערכת, המבצע אותה בהתאם להחלטת הקהילה ועל פי המדיניות הקבועה בה.

לאור נגישות הנתונים הפומבית והאפשרות למחקר לגביהן, מחיקות בוויקיפדיה מהווה פלטפורמה מחקרית במספר דיסיפלינות אקדמיות:

• מחקר אנתרופולוגי על העורכים בה ועל הסביבה בה הם פועלים.^{[12][13][14][15][16][17][18][19][20][21][22][23][24]}
• מחקר אנתרופולוגי השוואתי בין שפות וקהילות שונות בוויקיפדיה.^[25]
• ניהול תוכן ממוכן וגילוי ערכים למחיקה באופן אוטומטי או סמי-אוטומטי.^{[26][27][28][29]}
• ניתוח לשוני ממוכן על תוכן דיוני המחיקה (Afd).^[30]
• חינוך משתמשים חדשים.^[31]
• ויזואליזציה (אינפוגרפיקה) של תהליך דיון המחיקה (AfD) ותוצאות הליך המחיקה על-פי מאפייני הדיון תחת הוויזואליזציה. כך למשל נמצא שאורך הדיון מלמד על הסתברות המחיקה, ושיש מתאם בין הצבעות עוקבות בדיון.^[32]

במדינות כמו סין^[33][34] ומדינות אחרות ישנם אמצעי צנזורה המופעלים כנגד ויקיפדיה. צנזורה על ויקיפדיה יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות חסימה כללית של ויקיפדיה (כפי שנעשה בטורקיה ב-2017), חסימה של ערכים ספציפיים, או השפעה על עורכים בתוך הגרסה המקומית של ויקיפדיה.

בצרפת, סוכנות הביון DCRI גרמה למחיקת ערך לאחר שאיימה במעצר של מפעיל מערכת ונשיא ויקימדיה צרפת.^[35][36][37] במקרה זה, אף על פי שהלחץ הראשוני צלח, עורך שווייצרי שחזר את הערך, ויקימדיה יצאה בהודעת גינוי ברורה, ובשל אפקט סטרייסנד הדף המשוחזר הפך לדף הנקרא ביותר בוויקיפדיה הצרפתית סביב האירוע. באיחוד האירופי תוצאות גוגל לדפי ויקיפדיה ספציפיים הוסרו בתור מימוש של הזכות להישכח האירופאית.^[38]

ישנם מקרים בהם גורמים בוויקיפדיה הפעילו בעבר מנגנון צנזורה עצמית פנימית לוויקיפדיה. כך למשל ג'ימי ויילס הודה שהוא ארגן פעילות לניטור הוספות מידע על חטיפתו בידי הטליבאן של העיתונאי האמריקאי דויד רוד (David Rohde), ומחיקת המידע בסמוך להכנסתו לוויקיפדיה. זאת, על-מנת להפחית את הכופר הנדרש למען שחרורו. המידע נכנס מספר פעמים לוויקיפדיה, אך מכיוון שלא צוטט מקור מוביל ואמין למידע, מפעיל מערכת שביצע את המחיקות, צלח במשימה למחוק את המידע על החטיפה. ^{[39][40][41][42]}

בישראל, פרסומים בוויקיפדיה פוטנציאלית נתונים לפיקוחה של הצנזורה הצבאית, בנוסף, ככל שישנו צו איסור פרסום, הוא חל גם ביחס לפרסומים בוויקיפדיה. עם זאת, בישראל ובבריטניה, בה יש מערכת חוקית דומה, בפועל הצווים לעיתים נעקפים בוויקיפדיה.^[43] בישראל הערך ענת קם הועלה לוויקיפדיה כשהיה צו איסור פרסום, ונמחק לאחר זמן מה בשל חוסר במקורות, אך במקביל גרפיטי רוסס בתל אביב עם הפניית העוברים ושבים לחפש "ענת קם" בגוגל.^[44]

ביקורת הושמעה לגבי מדיניות המחיקה בוויקיפדיה הגרמנית לאחר מחיקות בשל סיבה של "חוסר רלוונטיות" על ידי עורכים, אף על פי שאנשים אחרים היו סבורים שמדובר בערכים בעלי משמעות, וכתובים היטב. מספר מקורות תקשורתיים גרמניים התייחסו לתופעה.^{[45][46][47][48][49]}

בעולם ישנו סיקור תקשורתי על הדרת נשים לכאורה בוויקיפדיה (שמקושרת לפער המגדרי בוויקיפדיה), ופעולות אקטביסטיות פמיניסטיות במלחמות עריכה על-מנת למנוע מחיקת ערכים על נשים.^[50] ביחס למחלוקת על מחיקת שמלת חתונתה של קייט מידלטון נטען שמדובר בפער מגדרי בין העורכים.^[51] יש אף הטוענים שמדובר לא רק בהדרת נשים, אלא גם בגזענות.^[52]

ישנו גם סיקור על מחיקת נושאים ספציפיים שונים,^[53][54] וכן סיקור על ערכים הונאתיים ששרדו זמן רב עד שהם נמחקו.^{[55][56][57][58][59]}

לאחר שאתרי רשת משמעותיים נמחקו מוויקיפדיה, חלקם בחרו להוציא התייחסות פומבית למחיקה.^[60]

ביחס לעמודים עם מידע שלילי על אנשים או ארגונים, ישנים מדריכים המציגים בצורה מודרכת את אופן המחיקה ומשיאים עצות ביחס לניהול קמפיין למחיקת הערך כליל או חלקים מתוכו.^[61]

ערכים בוויקיפדיה נמחקו, במספר אירועים שונים, לאחר שהתגלה שהם נוצרו על ידי עורכים בתשלום, לעיתים תוך שימוש ב"בובות קש".^[62][63] בחלק מן המקרים אף עלו טענות לקבלת כספים באמצעות סחיטה באיומים של מושאי ערכים על מנת למנוע את מחיקתם או שינויים.^[64][65]

אתר משלים לוויקיפדיה האנגלית, Deletionpedia,^[66] הוקם במטרה לבצע גבויים לערכים שנמחקים מהוויקיפדיה האנגלית על מנת להנגיש את המידע לציבור.^[67] הערך על אתר זה אף עמד בפני הצבעת מחיקה בוויקיפדיה האנגלית, אך שרד את ההצבעה.^[68]

גם ביחס לוויקיפדיה העברית ישנו סיקור נרחב למדי של מחיקת ערכים בוויקיפדיה, עם דעות ציבורית לכאן ולכאן, כדוגמת:

• ערכים הקשורים למחאה החברתית בישראל 2011 ובהם דפני ליף, סתיו שפיר ומשה סילמן.^{[69][70][71][72][73]}
• ענת קם: הערך הועלה לוויקיפדיה עוד כשהיה צו איסור פרסום ונמחק.^[74] במקביל גרפיטי ברחובות תל אביב הפנה אנשים לחפש את "ענת קם" בגוגל.^[44]
• דפנה מאיר.^{[75][76][77][78]}
• נשים והדרת נשים ממרחב ויקיפדיה (הפער המגדרי בוויקיפדיה).^{[79][80][81][82]} בפרט בהקשר דיוני המחיקה, ומידת הערכיות, של הערך חנה קפרא בלטו בסיקור.^[83][84][85]
• אסטיה ואסתיר - טעות במקורות רבים, שנגררה עשרות שנים, ושיצרה אוניית מעפילים נוספת ברשימות רבות ושתוקנה במסגרת מיזם ויקיפדיה העברית.^[86]
• אמירות פוליטיות כדוגמת המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי ונאום הקומץ.^[87][88]
• ערכים הקשורים לפורנוגרפיה,^[89] ובהקשר זה גם בוויקימדיה תמונות הקשורות לפורנוגרפיה.^[90]
• חן טל.^[91][92]
• ליהיא גרינר.^[93]
• לירן חולצה אפורה.^[94]
• גשם גשם מטפטף.^[95][96][97]
• יאיר נתניהו.^[98][99]
• אלימות מינית בחברה החרדית, אלימות מינית בחברה החילונית.^[100]
• בראל חדריה שמואלי^[101]

בחלק מן המקרים, הביקורת החיצונית על מדיניות המחיקה של ויקיפדיה מלווה בטענות להטיה תרבותית הנובעת מהרכבם הדמוגרפי של עורכי ויקיפדיה.^[102][84] בנוסף, גם אופן ההצבעה הפנימי של ויקיפדיה ושימוש ב"בובות קש"^[103][104] לצורך השגת זכות הצבעה למחיקות ספגה ביקורת. לצד ביקורת על מחיקות לא מוצדקות לדעת המבקרים, ישנה גם ביקורת על מחיקה שאינה זריזה מספיק של ערכים בדיוניים.^[105][106]

לעיתים מושאי ערכים מעוניינים במחיקתם וזאת בשל ניסיון לחזור לפרטיות, או מתוך ניסיון הסתרה של מידע הנתפס בעיניהם כשלילי לעומת מקורות אחרים אוהדים יותר לגביהם. בהקשר זה היו אף מספר הליכי תביעת השתקה כנגד ויקיפדיה,^[107] ובפרט ב-2008 אמנון יצחק איים על ויקיפדיה בתביעת דיבה וגרם למחיקת הערך על שמו במשך זמן מסוים,^{[108][109][110][111]} וב-2010 תנועת אם תרצו גרמו למחיקת הערך על התנועה למשך זמן מסוים בעקבות איום בתביעה.^[112][74]

לצורך הוראת אזרחות בישראל הוכן מערך שיעור על ידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית שכותרתו "איזה ערך יש לערך?".^[113] מערך השיעור מציג את הדילמות והנימוקים סביב מחיקת ערכים בוויקיפדיה על רקע מקרה בוחן של אפליקציה טכנולוגית ספק פוגענית, בהשראת "בליינדספוט", ומצב של "התנגשות בין זכויות". בסיום מערך השיעור, התלמידים עורכים בכיתת הלימוד סימולציה של הצבעת מחיקה של ערך בוויקיפדיה.

מדיה וקבצים בנושא מחיקת ערכים בוויקיפדיה בוויקישיתוף