מותו של וזיר-מוכתר: אהבתו וחייו של גריבוידוב

מותו של וזיר-מוכתר: אהבתו וחייו של גריבוידוב
Смерть Вазир-Мухтара. Любовь и жизнь Грибоедова
סוגה סרט ביוגרפי, סרט היסטורי, דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ מקור רוסיהרוסיה רוסיה
שפות רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
מפיק Vladimir Dostal עריכת הנתון בוויקינתונים
שידור
רשת שידור רוסיה-1
תקופת שידור מקורית 15 במרץ 2010 – הווה
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מותו של וזיר-מוכתר: אהבתו וחייו של גריבוידוברוסית: Смерть Вазир-Мухтара. Любовь и жизнь Грибоедова) היא סדרת טלוויזיה רוסית משנת 2009, המבוססת על הרומן בעל אותו השם מאת יורי טיניאנוב אודות השנה האחרונה לחייו של אלכסנדר גריבוידוב, סופר, דיפלומט ומלחין רוסי.

עלילה

האריסטוקרט הרוסי הצעיר אלכסנדר סרגייביץ' גריבוידוב, שהשתתף בכינון השלום בטורקמנצ'אי, מגיע לבירה סנקט פטרבורג, שם הוא זוכה להצלחה בחברה, מנהל חיים נעימים, ובין לבין מפתח תוכנית לקולוניזציה הרוסית ולפיתוח הכלכלי של הקווקז. הצאר ניקולאי מעוניין יותר בגריבוידוב כדיפלומט המסוגל לדרוש תשלום פיצויים מהפרסים. גריבוידוב מעוניין גם לקבל כספים — הוא מקווה שאלה ילכו לפיתוחה של גאורגיה.

זמן קצר לפני עזיבתו הגורלית לפרס, התחתן גריבוידוב עם הנסיכה הגאורגית נינה צ'בצ'אוואדזה. בקרוב בני הזוג יגלו: יהיה להם ילד. אך החובה התבררה כגבוהה יותר מאהבה, וגריבוידוב נאלץ לנסוע לטהראן לנהל משא ומתן ישיר עם שאה פתח עלי.

עם הגעתו לטהראן התנהג גריבוידוב בהתרסה ובחוצפה; התנהגותו בקהל הגבוה ביותר זעזעה את הפרסים. נוספו לכך תככים של אויבים פוליטיים ואישיים: מנהיגי הצבא של השאה אלאייר חאן והעריק הרוסי שמשון חאן, כמו גם דיפלומטים בריטים. בבוקר 30 בינואר 1829, התקהל קהל מחוץ למסגד הראשי בטהראן ובצעקות התקדם אל בניין השגרירות הרוסית.

במהלך המתקפה על השגרירות, שהתרחשה בתמיכת השלטונות, נהרגו כל עובדיה, למעט המזכיר הראשון מלצוב שהסתתר מתחת לשטיחים. גם הסריס הראשי המבושה של הרמון השאה, מירזה יאקוב, שהיה בתפקיד לאבטחת השגרירות, נמחץ למוות. השאה שלח שגרירים לפטרבורג להתנצל והגיש לקיסר הרוסי ניקולאי הראשון, בין היתר, את יהלום השאה המפורסם מכתר המוגול. מעוניין בנייטרליות של הפרסים בעיצומה של המלחמה הרוסית באימפריה העות'מאנית, הצאר סולח להם על רצח הדיפלומטים, כמו גם כחלק מהפיצויים שדרש השגריר במחיר חייו.

שחקנים ודמויות

  • מיכאיל יליסייב – "אלכסנדר גריבוידוב"
  • אנטולי גושצ'ין – "סשקה, משרתו של גריבוידוב"
  • איוון סטבונוב – מזכיר"ב, מזכירת השגרירות הרוסית"
  • יבגני קרפוב – "אדלונג"
  • אנדריי זיברוב – "ניקולאי הראשון"
  • ולרי סולוביוב – "פסקביץ'"
  • ויקטור קוסטצקי – "מקדונלד"
  • סרגיי אלימפייב – "פושקין"
  • מריה אברמישווילי – "נינה" צ'ווצ'וואדזה
  • קארינה רזומובסקאיה – י"לנה בולגרינה"
  • סרגיי ברקובסקי – "בולגרין"
  • אולגה מדיניך – "טלשבע"
  • גלי עבידולוב – "קנצלר נסלרודה"
  • הליום סיסוב – "קרילוב"
  • איגור "שיבנוב" – "רודופיניקין"
  • דמיטרי סוטירין – "בורצב"
  • ויקטור סמירנוב – "ירמולוב"
  • אנדריי שימקו – "צ'אאדאייב"
  • אולגה וולקובה – "פרסקוביה ניקולאיבנה"
  • לריסה מאלבנאיה – "נסטסיה פיודורובנה"
  • מיכאיל טריאזורוקוב – "סגן" וישניאקוב
  • ולדימיר ברנוב – "ניקולאי ניקולאייביץ"'
  • אנדריי מתיוקוב – "סנקובסקי"
  • רומן גריבקוב – "פומין"
  • יבגני טיטוב – "קרטיגין"
  • סרגיי לוסב – "סיפיאגין"
  • דמיטרי פודנוזוב – "שמשון חאן"
  • טייזיה פופנקו – "הנסיכה סלומה"
  • אזמט בגירוב – "פאזיל חאן"
  • סרגיי שלגונוב – "ד"ר מקניל"
  • טטיאנה קוליש – "ליידי מקדונלד"
  • יורי זגרנייב – "אלאהר חאן קג'אר"
  • ניקולאי אישטייב – "מנוצ'הר חאן"
  • מיכאיל קרפנקו – "סקריפולוב"
  • אריק קניה – "עבאס מירזה"
  • סטנלי קרסוביצקי – "חוזרוב-מירזה"
  • ניקולאי דיק – "סביני"
  • נטליה ורפולומייבה – "דאשה"
  • רומן אייג'ב
  • מיכאיל דורופייב

קישורים חיצוניים