מוריץ הרמן יעקובי (בגרמנית: Moritz Hermann von Jacobi; ברוסית: Борис Семёнович Якоби; 21 בספטמבר 1801 - 10 במרץ 1874) היה מהנדס, ממציא ופיזיקאי פרוסי ממוצא יהודי שהתגורר רוב חייו ברוסיה. אחיו של קרל גוסטב יעקב יעקובי, מתמטיקאי מפורסם.
חייו
יעקובי נולד בפוטסדם במשפחה יהודית. אביו היה בנקאי. הוא למד באוניברסיטת ברלין והמשיך באוניברסיטת גטינגן. עם סיום הלימודים החל לעבוד במשרד ממשלתי. בשנת 1833 הוא עבר לקניגסברג בה אחיו קרל גוסטב יעקב יעקובי היה מלמד באוניברסיטה. בהיותו בקניגסברג הוא הצליח לבנות מנוע חשמלי מהראשונים בעולם. בעקבות הפרסומים, הוא הוזמן להיות פרופסור באוניברסיטת דרפט. בשנת 1837 הוא הגיש דו"ח בנושא ניצול אנרגיה חשמלית למשרד החינוך של רוסיה. בעקבות הדו"ח הוא קיבל מלגה גדולה מהממשלה ועבר לסנקט פטרבורג. בשנת 1839 הוא בנה מנוע חשמלי שהיה מיועד לסירה. באמצעות המנוע, סירה ובה 14 נוסעים הייתה יכולה לשייט במהירות של 6 ק"מ בשעה.
בשנת 1838 הגיע יעקובי להמצאתו הגדולה - שיטת כיסוי מתכות באמצעות חשמל, שנקראה גלוונופלסטיקה, אז תחום חדש באלקטרוכימיה. על המצאה זו קיבל מדליית זהב בתערוכה עולמית בפריז בשנת 1840. בשנים 1842–1845 הוא ניהל בניית קו טלגרף בין סנקט פטרבורג לבין צארסקויה סלו.
במסגרת המחקרים שלו בתחום החשמל גילה חוק ההספק המרבי הנושא את שמו.
בהיותו מרצה באקדמיה להנדסה צבאית עשה מחקרים בתחום המיקוש הימי וקרקעי.
בשנת 1847 נבחר לחבר של האקדמיה הרוסית למדעים.
בשנת 1867 היה נציג רוסי בוועדת מדידות שהתקיימה בפריז. במסגרת הוועידה הוא היה בין התומכים בהנהגת השיטה המטרית.
נפטר מהתקף לב והוטמן בבית העלמין הלוטרני בסנקט פטרבורג.
קישורים חיצוניים
.jpg)
