מוסקבה החדשה[1] (Новая Москва; גם מוסקבה רבתי[2]) הוא שמם של שטחים שסופחו לעיר מוסקבה במהלך הפרויקט השאפתני להרחבת שטחה של מוסקבה. המטרות העיקריות של הפרויקט הן לפרק את המבנה המונוצנטרי המסורתי של מטרופולין מוסקבה, וכן לייעל את יעוד התכנון העירוני, ולהעניק לשטחים החדשים שצורפו הבחנה ברורה של ניהול.[3][4]
ההרחבה הרשמית של גבולותיה המינהליים של מוסקבה על חשבון שטח מחוז מוסקבה בוצעה ב-1 ביולי 2012.[5] כתוצאה מכך שטח העיר גדל בערך פי 2.4[6] ועקב כך, מוסקבה עלתה מהמקום ה-11 למקום השישי בדירוג הערים הגדולות בעולם לפי שטח והפכה לעיר הגדולה ביותר לפי שטח באירופה. במקביל, העיר שמרה על המקום השביעי מבחינת האוכלוסייה, מכיוון שפחות מ-250,000 התגוררו בשטחים שסופחו לעיר.[7]
בצפון-מזרח, מוסקבה החדשה גובלת בשטחה העתיק של העיר, בדרום-מערב - עם מחוז קלוגה, משני הצדדים - היא מוקפת במחוז מוסקבה. שטחה של מוסקבה החדשה הוא 1,480 קמ"ר.[6]
לפני ההרחבה חולקה מוסקבה ל-125 ישויות עירוניות ומחוזות עירוניות. הצעות החוק שהציע סוביאנין קובעות את שמם של מחוזות למחוזות עירוניים ושינוי המנהלות הכלולות במוסקבה שונה: מחוזות עירוניים (שניים מהם הם טרויצק ושצ'רבינקה) יכונו "מחוזות עירוניים", וישובים עירוניים וכפריים יחולקו וייקראו "ישובים עירוניים".
רשויות מוסקבה החליטו ליצור שני מחוזות מינהליים נוספים (היו 10 מחוזות בשטחה של מוסקבה עד 1 ביולי 2012) בשטחים שצורפו למוסקבה.[8] ב-17 באפריל 2012 נקבעו שמות המחוזות, אך בהמשך הוחלט כי שני המחוזות ימוזגו לכדי מחוז אחד - מחוז טרויצק ומוסקבה החדשה (TiNAO), ומונה פרפקט מחוז יחיד - אלכסיי ולנטינוביץ' צ'לישייב[9] שב-8 בנובמבר 2013 הוחלף בדמיטרי ולדימירוביץ' נבוקין.[10]
אוכלוסייה
ההרכב האתני של אוכלוסיית השטח על פי מפקד האוכלוסין משנת 2010: רוסים - 87.56%, אוקראינים - 2.09%, ארמנים - 1.33%, טטרים - 0.83%, בלארוסים - 0.53%, ללא שיוך - 4.67%.[11]
בעת ההצטרפות, השטח שהפך לחלק ממוסקבה החדשה כלל פחות מ-250 אלף איש[7], עד יוני 2017 הגיע האוכלוסייה ל-320 אלף איש.[6]
ההנחה היא כי עד שנת 2035 יתגוררו יותר ממיליון איש במוסקבה החדשה,[6] ועל פי התוכנית הכללית - יותר ממיליון וחצי.[12]
כלכלה
על פי הפורטל realestate.ru, הוצאות העיר על מוסקבה החדשה הסתכמה ב-11 טריליון רובל (16 מיליארד רובל עבור סקרים גיאודטיים באזורים עירוניים חדשים, 32 מיליארד רובל לעיצוב ופיתוח התוכנית הכללית, 1.1 טריליון רובל לרכישת קרקע לבנייה, 9.35 טריליון רובל - על הבנייה עצמה).[13]
מאז 2012 הושקעו 750–800 מיליארד רובל, מתוכם כ-150 מיליארד מתקציב העיר.[6]
פרויקט יצירת אזור כלכלי מיוחד של 20–30 דונם במוסקבה החדשה עומד לדיון.[14]
פיתוח
ב-22 במאי 2012 הוחלט להקים מחלקה חדשה בתוך עיריית מוסקבה - המחלקה לפיתוח השטחים החדשים,[15] בראשה עמד ולדימיר פיודורוביץ' ז'ידקין.[16]
תשתית
העירייה מתכננת לפתח את השטחים החדשים באמצעות יצירת 12 מרכזי פעילות עירונית ("נקודות צמיחה") בשטחים ויוקמו בהם פארק תעשייה, מרכזי מסחר, מלונות, משרדים, מתחמי ניהול-עסקים וקניות ובידור, מרכז רפואי, מתחם היסטורי ופנאי, מרכז חדשנות ומדע, מרכז לוגיסטי ומרכז חקלאי. גישה זו אמורה לעזור להימנע מזרימת התנועה המרכזית-אופטית האופיינית למוסקבה "הישנה". כחלק מפיתוח השטחים החדשים, מתוכנן בעתיד ליצור כמיליון מקומות עבודה. המרכזים החדשים יחוברו בכבישים ותחבורה ציבורית.[17]
ביולי 2014, פאבל פרפליצה, סגן ראש המחלקה לפיתוח השטחים החדשים, תיאר בין 12 מרכזי הפיתוח העירוני המתוכננים את "שלושת הטרויקה" המוצעים מבחינת מספר המשרות עד שנת 2035: קומונארקה (בה נבנה מרכז רפואי ותייצר כ-200 אלף משרות), ונוקובו (בשטחה פועל נמל תעופה ומייצר כ-180 אלף משרות) משרות), רומיאנצבו (שתייצר כ-150 אלף משרות). הוא ציין כי אתרים שנמצאו סביב יישובים קיימים ובעלי תנאי תשתית טובים נבחרו למרכזים.[18] על פי אדריכלי העירייה, מוסקבה החדשה צריכה ליצור מיליון מקומות עבודה חדשים ולספק דיור לשני מיליון איש. בשנת 2017 נוצרו 100 אלף משרות, המספר הכולל שלהם הגיע ל 185.6 אלף.[6]
אחד מנושאי המפתח החשובים ביותר ליצירת מוסקבה החדשה - תחבורה ציבורית - אמור לטפל באמצעות יישום נתיבי תחבורה יבשתיים חדשים עירוניים, שימוש ברכבות חשמליות על קווי רכבת קיימים, וכן הקמת קו חדש והרחבה של קווי המטרו הקיימים במוסקבה.
רכבת תחתית
יש עשרה תחנות של הרכבת התחתית של מוסקבה בשטח מוסקבה החדשה. שבעה מהם - רומיאנצבו (אנ'), סלאריבו (אנ'), פילאטוב לוג (אנ'), פרוקשינו (אנ'), אולחוביה (אנ'), נובומוסקובסקאיה (אנ'), פוטפובו (אנ') - שייכים לקו סוקולניצ'סקאיה. שתיים נוספות - גובורובו (אנ') וראסקזובקה (אנ') - נפתחו בקיץ 2018 כחלק מקו קלינינסקו-סולנצבסקאיה; בספטמבר 2023, קו זה הוארך עמוק יותר לתוך מוסקבה החדשה עם פתיחת תחנת פחטינו (אנ').
כבישים
עד שנת 2025 מתוכנן לבנות את כביש הטבעת המרכזי (TsKAD), שבמוסקבה החדשה יימצא במרחק של 50 ק"מ מכביש הטבעת של מוסקבה.[6] צפוי שעד 2035 ייבנו 1,156 ק"מ של כבישים במוסקבה החדשה.[6]
רכבת
את מוסקבה החדשה משרתת הטבעת הגדולה של רכבת מוסקבה.
אוטובוסים
מאז 2012 הוכנסו 34 קווי אוטובוס חדשים, ומכינים 13 מסלולים נוספים.[19]
חשמלית
עד שנת 2035 מתוכנן לבנות 3 קווי חשמלית, 178 ק"מ של קווים וכ-600 תחנות שישמשו 9 נתיבים.[20]
בינואר 2018, על פי סקרי VTsIOM, 39% מהתושבים הבוגרים במוסקבה החדשה השתמשו לרוב בתחבורה ציבורית כדי לנסוע ברחבי העיר. 37% מהמשתמשים הבוגרים של התחבורה הציבורית במוסקבה החדשה דירגו את מצב התחבורה באופן חיובי, 38% נוספים רואים את המצב כמשביע רצון.[22]
תחום חברתי
במהלך חמש השנים הראשונות לקיומה של מוסקבה החדשה (עד 2017) נפתחו 47 שטחי תשתית חברתית חדשים, בהם 30 גני ילדים, 10 בתי ספר ו-7 מתקני בריאות. עד שנת 2035 מתוכנן לפתוח יותר מ-1,300 מתקנים כאלה.[6]
החל מינואר 2018, מאז רגע ההרחבה, 13 פארקים חדשים במוסקבה החדשה[23][6] מתוכננים להיפתח עד שנת 2035.[6] הגדול שבהם צריך להיות פארק הספורט והכושר "קרסנאיה פאחרה", שהפרויקט שלו אושר על ידי ראש עיריית מוסקבה בדצמבר 2017.[24]
מתוכננת הקמת בית עלמין בשם "הליבנה הלבנה" («Белые берёзки») ליד מטמנת הזבל "מלינקי" בשטח של כ-580 דונם, שיהפוך לגדול באירופה.[25]
איכות הסביבה
עד תחילת 2016, בצומת כביש קלוגה והטבעת הקטנה במוסקבה, הייתה מטמנה של פסולת עירונית מוצקה במלינקי, על שטח של 8 דונם, הסגור כעת. החל מאפריל 2017, הטמנת הפסולת לא הוחזרה והשפיעה באופן פעיל על הסביבה. השטח הסמוך למזבלה בשטח של כ-47 דונם, על פי מסקנות ועדה של עיריית מוסקבה, היה "במצב מופרע, מבוטל ונדרש שיקום." בוצעו פעולות שיקום דחופות, שעלותן חצי מיליארד רובל.[26]
באוקטובר 2017 התקבלה החלטה לבנות מגרש אימונים חדש באותו מקום בתחילת 2018, שהיה אמור להיות הגדול באזור.[26] עם זאת, כבר בדצמבר 2017 החליט ראש עיריית מוסקבה, סרגיי סוביאנין, על שמירת המטמנה.[27]
^ 1234567891011Ирина Кувезенкова (2017-06-27). "Новой Москве — пять лет". stroi.mos.ru. Комплекс градостроительной политики и строительства города Москвы. נבדק ב-2017-10-14.
^ВПН-2010, www.gks.ru Итоги ВПН-2010 по г. Москве и Московской области (в границах на 1 июля 2012г.)
^Алеся Чернявская (2017-06-30). "Жить по-столичному: Новой Москве — 5 лет". stroi.mos.ru. Комплекс градостроительной политики и строительства города Москвы. אורכב מ-המקור ב-2017-07-29. נבדק ב-2017-10-15.
^ 12Алеся Чернявская (2017-06-30). "Жить по-столичному: Новой Москве — 5 лет". stroi.mos.ru. Комплекс градостроительной политики и строительства города Москвы. נבדק ב-2017-10-15.
^Информационная служба портала Стройкомплекса (2018-01-22). "В Новой Москве создано 13 парков за пять лет". stroi.mos.ru. Комплекс градостроительной политики и строительства города Москвы. נבדק ב-2018-01-22.
